אוסף מהדורות שונות של ספר הפולמוס הנודע בין חסידים למתנגדים, מאת ר' יעקב בכרך מקיידאן (בעל "סיפורים נוראים"). הספר נכתב, הועתק ונדפס בעיבודים שונים, עם הוספות והשמטות, בספרים "מצרף העבודה", "ויכוחא רבה", "משיבת נפש".

לפנינו שלושה עיבודים שונים של הספר:

1. ספר מצרף העבודה. קניגסברג, דפוס גרובער עט לאנגריען, [תרי"ח 1858]. מהדורה ראשונה.

לח, [2] דף. 18.5 ס"מ. רישומים וחתימות בשערים. מצב טוב. כתמים ובלאי; קרעים וקמטים, חלקם עם פגיעות קלות בטקסט.

2. ספר ויכוחא רבה. [ווארשא], תרכ"ו [1866]. מהדורה שניה. שני שערים (בשער מהדורא קמא נדפס בטעות "תנינא"); זיוף מקום דפוס בשני השערים – "פרעסבורג".

ט, [3]; [20] דף. 17.5 ס"מ. חתימה בשער. מצב טוב. כתמים קלים. חיתוך דפים אינו אחיד.

3. ספר משיבת נפש. ווארשא, דפוס יוסף לעבענזאהן ואהרן גלינקא, תר"ס 1900. מהדורה ראשונה.

[3], כב דף. 21.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש בכל דפי הספר. קרעים בשולי השער. חותמות. כריכות חדשות.

                                                                                      ספר הפולמוס לר' יעקב מקיידאן

בשנת תרי"ח (1858), הדפיס דוב בער בן שלום הלוי סגלוביץ בקניגסברג את ספר "מצרף העבודה" – "הוא ויכוח אשר היה זה כשבעים ושתים שנה [=תקמ"ו 1786] בין שני גדולי הדור, האחד מעדת החסידים והשני מעדת המתנגדים". זהות המתווכחים כותבי האגרות מתבררת בעיבוד מאוחר יותר של הספר – ספר "ויכוחא רבה", שנדפס בשנת תרכ"ד בטשרנוביץ. את שיטת ה"מתנגדים" מייצג תלמיד הגאון מווילנא – ר' בנימין זאב מסלונים, ואת דרך החסידים מייצג תלמיד רבי לוי יצחק מברדיטשוב – ר' יוסף מנמירוב. על קיומן של שתי הדמויות לא ידוע מאף מקור אחר.

הוויכוח הספרותי-דמיוני, שנועד להציג את עמדת החסידות אל מול טענות ה"מתנגדים", נערך באמצעות חליפת אגרות בין חסיד למתנגד. באגרות המתנגד ר' בנימין זאב מסלונים ובתשובות החסיד ר' יוסף מנמירוב מתבררות ומתלבנות סוגיות מהותיות הנוגעות בליבת המחלוקת בין החסידים למתנגדים – שינוי נוסח התפילה, אימוץ מנהגי האריז"ל, איסור "בל תתגודדו", אמונת חכמים, יחס הקבלה וההלכה, קדמוניות ספר הזהר, ונושאים נוספים העוסקים בדרכי ומנהגי החסידים והחסידות, ובייחוד שיטתה ודרכה של חסידות חב"ד.

בשלשה שמות נדפס הוויכוח: "מצרף העבודה" (קניגסברג, תרי"ח), "ויכוחא רבה" (טשרנוביץ תרכ"ד), "משיבת נפש" (וורשא תר"ס); ומיוחדות הן ההדפסות זו מזו, הבאות כל אחת בשינויים, הוספות והשמטות, ויש באחת מה שאין ברעותה, ולהיפך. כמו כן, ידועים כמה וכמה כתבי יד מוקדמים של החיבור (אחד מהם ידוע בשם ספר "משפטי צדק"), שמתוך הגרסאות השונות שלהן זקקו וביררו המדפיסים השונים את נוסח ההדפסה שלהם.

על אף תיארוך הוויכוח בדף השער לשנת תקמ"ו, ברור מתוכן הספר כי נתחבר זמן רב לאחר מכן, ולכל הפחות לאחר שנת תק"פ (בחיבור נזכרים ספרים שנדפסו בשנת תק"פ). לדעת החוקר והביבליוגרף החב"די יהושע מונדשיין, קדם נוסח "ויכוחא רבה" לנוסח "מצרף העבודה"; היינו, שנוסח "ויכוחא רבה" היה בכתב-יד בכמה גרסאות, ומתוכן עיבד לאחר מכן ר' יעקב מקיידאן את ספר "מצרף העבודה" (ראה בהרחבה במאמרו "הספרים 'מצרף העבודה' ו'ויכוחא רבה'", עלי ספר, ה, תשל"ח, עמ’ 165-175).

זהות המחבר אמנם אינה נזכרת באף אחת ממהדורות הספר, אולם מקריאת החיבור עולה באופן מובהק כי החיבור נכתב בידי חסיד חב"ד: הוויכוח כולו ספוג בדרך חסידות חב"ד, כתביה, מנהגיה ויסודותיה. ואכן, דעת רוב החוקרים היא שהספר נערך, וככל הנראה גם נתחבר כולו, בידי חסיד אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש – ר' יעקב בכרך מקיידאן (המכונה לעיתים יעקיל קידאנער או יעקב קאדאנער). הדבר נרמז גם במילות הסיום להקדמת "מצרף העבודה" – "ירום עוז קרנו בכבוד במהרה כן רוממות כבודו נצח יראנו", היוצר את האקרוסטיכון: "יעקב בכרך נ"י" - כך כותב גם מחבר "בית רבי": "ר’ יעקב... מקידאן... הביא לדפוס ס’ מצרף העבודה – הנקרא בשם וויכוחא רבא – והוסיף בו הוספות רבות וע"כ נקרא על שמו", וכך מובא גם בשער ספרו "ספורים נוראים" (ראה פריט הבא), לבוב תרל"ה: "נכתבו ע"י... מוה’ יעקב קאדאניר... בעהמ"ח ספר מצרף העבודה (וויכוחא רבה)".

בסוף ספר "מצרף העבודה" שלפנינו נדפסה לראשונה אחת מאגרותיו המפורסמות ביותר של אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא: אגרת פולמוסית ארוכה שכתב בראשית שנת תקנ"ז, במענה לבקשת החסידים בווילנא שיעמוד לוויכוח עם הגאון מווילנא, על מנת לבאר לפניו את כל הקושיות והטענות על תורת החסידות (האיגרת נדפסה על פי העתקות מדויקות שנעתקו עוד בחיי בעל התניא בספר אגרות קודש מאת אדמו"ר הזקן, מהדורת ברוקלין תשע"ב, אגרת נב).

המחבר, ר' יעקב בכרך מקיידאן (שלהי שנות התק"נ? – נפטר בין השנים תרכ"ו-תרל"ה), נקרא על שם מקום מגוריו בקיידאן (מכונה לעיתים יעקיל קידאנער או יעקב קאדאנער), במחוז קובנה שבליטא. חד מחסידי קמאי, הסתופף בנעוריו אצל אדמו"ר הזקן בעל התניא ושמע ממנו שיחות וסיפורים על רבותיו. בהמשך (כנראה בשנות התק"ע) למד בישיבת וולוז'ין, וקיבל תורה מפי הגר"ח מוולוז'ין ובנו רבי איצל'ה. לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן התקרב אל תלמידו הרה"ק ר' אהרן הלוי מסטראשעלע, אולם בהמשך התקשר באדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. לאחר הסתלקות אדמו"ר האמצעי התקשר אל ה"צמח צדק" (לא ברור אם גם נהג לנסוע אליו). מחבר ספר הפולמוס הנודע "מצרף העבודה" (הוא ספר "ויכוחא רבה"; ראה פריט קודם).