ספר בית המדות, על מסכת מדות, מאת רבי יוסף אהרן פראנקל. טירנויא, שנת "ישועה בקרוב" - תש"א [1941].
הספר נדפס בתקופת מלחמת העולם השניה, תחת המשטר הפרו-נאצי בסלובקיה. הספר כולל איורים שונים להמחשה.
העותק של הגאון רבי ישכר שלמה טייכטל בעל "משנה שכיר" ו"אם הבנים שמחה". בדף המגן הקדמי מופיעה חתימתו: "הק' ישכר שלמה טייכטהאל". בדף ב/2 שתי הגהות בכתב-ידו, אחת מהן ארוכה. בהגהתו הארוכה מתייחס הרב טייכטל לדברי המחבר על הדרך שבה תתרחש הגאולה האחרונה, ועל הדרך בה ייבנה בית המקדש השלישי - האם הדברים יתרחשו בדרך נסית משמים, או בדרך הטבע "עפ"י רשיון המלכות". הרב טייכטל מביא מקורות לכך שהדבר יקרה באופן השני: "...וכן מפורש בהדיא בתיקוני זוהר... דתחלה נבנה על ידינו ואח"כ בעת שיהי' הגאולה השלמה ירד מן השמים בית המקדש, על ביהמ"ק של מטה שבנינו בידינו...".
מהגהות אלה משתקף עיסוקו של הרב טייכטל בתקופת השואה בסוגיות של גלות וגאולה, קודם לפרסום ספרו "אם הבנים שמחה" בשנת תש"ג.
רבי יששכר (ישכר) שלמה טייכטל (תרמ"ה-תש"ה; נספה בשואה), גאון וחסיד, מרבני הונגריה המפורסמים, כיהן ברבנות ובראשות הישיבה בפישטיאן. בשנת תש"ב ברח מסלובקיה להונגריה מאימת הנאצים. עד השואה החזיק בהשקפות קנאיות נגד ההתיישבות בארץ ישראל, כשאר רבני הונגריה החסידית, וכמורו האדמו"ר בעל ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש. בעקבות אירועי השואה חל שינוי בהשקפתו. הוא החל להתעמק בסוגיות של גלות וגאולה, ובבירור השאלה האם הגאולה תתרחש על ידי יישוב הארץ בדרך הטבע. את מסקנותיו פרסם בספרו "אם הבנים שמחה", שכתב והדפיס במסירות נפש בבודפשט בשנת תש"ג. בספר מובאת בין היתר ביקורת חריפה על הרבנים שמנעו את העלייה לארץ לפני השואה, והרב טייכטל אף כותב כי מאורעות השואה באו כעונש על הזלזול בארץ ישראל. כשהחל גירוש היהודים מהונגריה, ברח הרב טייכטל בחזרה לסלובקיה. משם גורש לאושוויץ לאחר דיכוי המרד הסלובקי בשנת תש"ד, ונספה זמן קצר לפני תום המלחמה. נודע גם בספר השו"ת שלו "משנה שכיר", שחלקים ממנו הדפיס בחייו. נכדו הוא הגאון רבי מאיר ברנדסדורפר זצ"ל דומ"צ העדה החרדית בירושלים.
[12], תסה, [1] עמ'. 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרע בדף השער, עם פגיעה קלה בטקסט. חותמות. כריכת עור חדשה.