מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר מוויז'ניץ רבי משה יהושע הגר. [בני ברק?, שנות התש"י-התש"כ בערך].
נכתב עוד בחיי אביו האדמו"ר בעל ה"אמרי חיים" [המכתב חתום: "הק' משה יהושע בהה"צ שליט"א"], בתגובה למכתב ברכה שקיבל לרגל קבלת תפקיד כרב בקהילת חסידי ויז'ניץ בבני ברק, לצד אביו האדמו"ר: " ...ויהא רעוא מן שמיא שאזכה להשריש בלבי ובלב כל אנשי הקהלה רוח ישראל סבא, רוח קדושה וטהרה, למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה, כי מה לו לאדם מכל עמלו בעולם השפל הזה, אם לא לקדש שם שמים ברבים, להתודע ולהגלות כי הוא מלך על כל הארץ". בהמשך המכתב מברך האדמו"ר את המקבל, שכנראה נתמנה אף הוא בהנהגה או ברבנות קהלה: " גם כת"ה יתברך ממקור הברכות בכל מיני ברכות וישועות, שיזכה לנהל את הקהלה החדשה שלו בדרך התורה והיראה, שידעו כולם שהבוית"ש הוא בורא ומנהיג לכל הברואים... המברכו בכל טוב ודו"ש וטובו לעולם, המחכה לישועה ורחמים הק' משה יהושע בהה"צ שליט"א".
האדמו"ר רבי משה יהושע הגר בעל "ישועות משה" (תרע"ו-תשע"ב), בנו וממלא מקומו של האדמו"ר מוויז'ניץ ההריגה ועלה לארץ. עם עלותו נתמנה לראש ישיבת ויז'ניץ בתל אביב וסייע לאביו בביסוס והרחבת חסידות ויז'ניץ. בשנת תשי"ב עבר לבני ברק ונתמנה לרב ומורה הוראה בשיכון ויז'ניץ. עם השנים התרחבה השפעתו בניהול הקהלה, ובשנת תשכ"ג אף החל לערוך התוועדויות חסידיות ("באטע'ס") בשבתות, לאחר עריכת השולחן הטהור (ה"טיש") של אביו הקדוש. לאחר פטירת אביו בשנת תשל"ב עלה על כסאו ובמשך כארבעים שנה הנהיג את העדה הגדולה של חסידי ויז'ניץ. נודע כמתמיד גדול שלא פסק פומיה מגירסא, וכאיש קדוש ועובד ה' מופלא. ל"טישים" שלו נהרו רבים שבאו להתחמם מאשו הבוערת וממתיקותו הוויז'ניצאית שסחפה ורוממה את הקהל. משנת תשמ"ט כיהן כנשיא מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל". משיחותיו וממכתביו נדפסו סדרת הספרים "ישועות משה", תשעה כרכים, ובהם אסופה משיעוריו על מסכת פסחים. בניו הם האדמו"רים רבי ישראל הגר שליט"א ורבי מנחם מנדל הגר שליט"א. חתניו הם האדמו"ר מסקווירא שליט"א, האדמו"ר מבעלז שליט"א, האדמו"ר מהר"א מסאטמר שליט"א ורבי מנחם ארנסטר שליט"א ראש ישיבת ויז'ניץ.
[1] דף. 15.5 ס"מ. כ-17 שורות בכתב-ידו. מצב טוב. סימני קיפול. ראש הדף, ובו כפי הנראה שם הנמען, נחתך.