ספר זכרון זאת, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה וליקוטים על נ"ך, מאת הרה"ק רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ - החוזה מלובלין. ווארשא, דפוס נתן שריפטגיססער, [תרכ"ט] 1869. מהדורה ראשונה.
עותק מיוחס - הספר שלפנינו היה שייך לאדמו"ר מסלונים רבי שמואל ויינברג, בעל "דברי שמואל", ולאחר פטירתו עבר בירושה לבנו האדמו"ר רבי יששכר ליב. בראש דף השער שתי חותמות, מטושטשות מאוד: "מעזבון אאמורהר"ש זלל"ה מסלאנים, ישכר ליב וויינבערג" (השווה לחומר המצורף).
האדמו"ר רבי שמואל ויינברג מסלונים, בעל ה"דברי שמואל" (תר"י-תרע"ו), נכדו ותלמידו המובהק של ה"יסוד העבודה". החל להנהיג את עדתו בשנת תרמ"ד לערך. הנהגתו הייתה מתוך אהבה והתמסרות עצומה לצאן מרעיתו. עסק באופן אישי בחינוך ובהדרכה רוחנית בקרב צעירים ובני נוער והציל רבים מהם מרדת שחת. עסק מרבית ימיו בגיוס כספים עבור בני העליה שב"כולל רייסין" בטבריה. מפעל חייו הגדול של ה"דברי שמואל" היה הקמתה של ישיבת "אור תורה" בטבריה. היה ממייסדי ומקימי "אגודת ישראל" בשנת תרע"ב.
ה"דברי שמואל" הסתופף רבות בצל צדיקי ואדמו"רי דורו, כדוגמת ה"דברי חיים" מצאנז והרה"ק רבי מרדכי שרגא פייבוש מהוסיאטין. הרבה בייחוד לנסוע אל האדמו"ר הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב, אשר שימש לו כרב מובהק בכל ענייניו. ה"דברי חיים" מצאנז הפליג פעם בשבחו של ה"דברי שמואל" ואמר עליו שנשמה גבוהה כמותו לא הייתה בעולם כבר יותר משלש מאות שנה (רבי יצחק דוד לידר, בית דלי, מהדורת ירושלים תשס"ט, עמ' מט-נ). הגר"ח מבריסק אמר על ידיעת התורה שלו: "יכולים אנו להעיד עליו שהוא בקי בש"ס בבלי וירושלמי ספרא ספרי ותוספתא" (רבי שמואל אהרן לידר, נטעי אש, עמ' תעא). על התמדתו העצומה מסופר שבצעירותו הסתופף כששה שבועות בצלו של האדמו"ר הגה"ק רבי אברהם מטשכנוב, ובמשך ששה שבועות אלו הספיק לחזור על כל הש"ס.
בנו הבכור, האדמו"ר רבי יששכר ליב ויינברג (תרל"ג-תרפ"ח, אנצ' לחסידות, ב, עמ' תסו-תסז) כיהן כאדמו"ר בסלונים לאחר פטירת אביו בשנת תרע"ו, לצד אחיו הצעיר האדמו"ר רבי אברהם ויינברג, בעל ה"בית אברהם". ידידות עזה שררה בין האחים, ולעתים הם אף ניהלו "טיש" ביחד, זה לצד זה. נודע כחכם ופיקח אף בענייני העולם, וכאוהב ישראל ומאיר פנים לכולם. האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש אמר על האחים האדמו"רים מסלונים, שהכירם עוד בגיל צעיר, שבכל פולין לא מצא כאלה אחים קדושים וטהורים. האדמו"ר רבי יששכר ליב נפטר בכ"ח ניסן תרפ"ח, והותיר אחריו את בנו רבי אברהם יהושע העשיל, לימים האדמו"ר מסלונים-תל אביב (תרנ"ח-תשל"ח, אנצ' לחסידות, א, עמ' צה-צו).
[2], עד דף. 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים (כתמים רבים בדף השער ובמספר דפים נוספים). שוליים חתוכים בשני דפים, ללא פגיעה בטקסט. חותמות. כריכת עור חדשה.