אוסף גדול, שבעה-עשר מספריו של רבי צדוק הכהן מלובלין, רבים מהם במהדורות ראשונות:
1-3. ספר פרי צדיק, פירוש על התורה והמועדים, חלק ראשון, על ספר בראשית, עם קונטרס קדושת שבת ושביתת שבת, חלק שלישי על ספר ויקרא, וחלק רביעי על ספר במדבר. לובלין, דפוס השותפים משה שניידמעסער ונחמה הערשענהארן, ודפוס מנחם מענדיל שניידמעססער, תרס"א-[תרצ"ג] 1901י-[1933]. שלושה חלקים בשלושה כרכים. מהדורות ראשונות.
4-5. ספר צדקת הצדיק. לובלין, דפוס משה שניידמעסער ונחמה הערשענהארן, [תרס"ב] 1902. מהדורה ראשונה. שני עותקים, בעותק אחד מופיע תאריך אישור הצנזורה מעבר לשער (כפי הנראה זהו דפוס סטראוטיפי של המהדורה הראשונה).
6. ספר רסיסי לילה, עם קונטרס דברי חלומות. לובלין, דפוס משה שניידמעסער ונחמה הערשענהארן, [תרס"ג] 1903. מהדורה ראשונה.
7. ספר תפארת צב"י, חלק ראשון ושני, על שו"ע יורה דעה. בילגורייא, דפוס נתן נטע קראנענבערג, תרס"ט 1909. מהדורה ראשונה.
8. ספר מאה שערים, מאת רבי יצחק שני, בתוספת ארבע הערות בשולי העמ' (בדפוס), אחת מהן בשם רבי צדוק הכהן מלובלין. לובלין, דפוס נחמה הערשענהארן, שלמה שמעון שטרייזבערגער ומנחם מענדיל שניידמעססער, [תר"ע] 1910.
9. ספר מחשבות חרוץ. פיעטרקוב, דפוס העניך פאלמאן, [תרע"ב] 1912. מהדורה ראשונה.
10. ספר דברי סופרים. לובלין, דפוס האחים פעדער, [תרע"ג 1913]. מהדורה ראשונה.
11. ספר צדקת הצדיק. לובלין, דפוס משה שניידמעסער ונחמה הערשענהארן, תרע"ג [1913]. דפוס סטראוטיפי של מהדורת תרס"ב.
12. ספר פוקד עקרים. פיעטרקוב, דפוס בנימין ליבעסקינד, תרפ"ב [1922]. מהדורה ראשונה.
13. ספר תקנת השבין. פיעטרקוב, נסדר בדפוס חנוך העניך פאלמאן, דפוס Warszawa, G. Piment, תרפ"ו [1926]. מהדורה ראשונה.
14. ספר שיחת מלאכי השרת. לובלין, דפוס מנחם מענדיל שניידמעססער, תרפ"ז 1927. מהדורה ראשונה.
15. ספר ישראל קדושים. לובלין, דפוס נחמה הערשענהארן ושלמה שמעון שטרייזבערגער, תרפ"ח 1928. מהדורה ראשונה.
16. ספר לבושי צדקה. לובלין, דפוס מנחם מענדיל שניידמעססער, [תרפ"ט] 1929. מהדורה ראשונה.
17. ספר אוצר המלך על הרמב"ם ותשובה בדין טומאת אהל לכהנים. לודז', דפוס ארי' ליב שפידבוים, תרצ"ט [1939]. מהדורה ראשונה.
17 ספרים. גודל ומצב משתנים. רישומים, חתימות וחותמות. כריכות חדשות.

האדמו"ר הקדוש רבי צדוק הכהן מלובלין (תקפ"ג-תר"ס), נולד לאביו הגאון הליטאי רבי יעקב הכהן אב"ד קרייזבורג (לטביה). מילדותו נודע כעילוי גאוני, ועוד טרם הגיעו לגיל עשרים כבר חיבר ספר שו"ת וחיבורים שלמים על הש"ס ועל הרמב"ם. בראשית שנות הת"ר פגש והכיר את האדמו"ר רבי מרדכי יוסף מאיזביצא, ולאחר ששהה באיזביצא שבת אחת נהפך לבו ונעשה לחסיד נלהב. רבי צדוק הסביר כי "בסעודה שלישית חתה הרבי גחלי אש על לבי". מאז דבקה נפשו בתורת החסידות ודרכי עבודת ה' הבוערת בדרך רבו האדמו"ר מאיזביצא, שנפשו נקשרה בנפשו. רבי צדוק עבר לעיר לובלין, ולאחר פטירת רבו מאיזביצא בשנת תרי"ד, היה מראשי חסידי איזביצא שהכתירו עליהם לאדמו"ר את רבי יהודה ליב אייגר מלובלין. בתקופת הסתופפותו בצל רבותיו הקדושים, גזר רבי צדוק על עצמו שתיקה וכמעט לא מסר דברי-תורתו ברבים. כך גם נהג ברוב תקופת כהונתו כאדמו"ר בשנים תרמ"ח-תר"ס. את עומק מחשבותיו והגיון לבו שיקע בכתיבת ספריו: "פרי צדיק", "צדקת הצדיק", "שיחת מלאכי השרת" [אודות מציאות המלאכים והשדים], "רסיסי לילה" ו"דברי חלומות" [גילויים שמימיים וחידושי-תורה שנתגלו אליו בחזון-לילה בחלום], "דובר צדק" "מחשבות חרוץ", "פוקד עקרים", "תקנת השבין", ועוד ספרים במחשבת החסידות, וספרים נוספים, אשר הפכו לספרי יסוד במחשבת החסידות.