מכירה פומבית 045 מכירה מקוונת - יודאיקה
ספרי קודש עתיקים, ספרי חסידות וקבלה, עותקים מיוחסים, כתבי יד ומכתבים, תצלומים וגרפיקה
- book (268) Apply book filter
- ספרי (196) Apply ספרי filter
- חסידות (154) Apply חסידות filter
- chassid (96) Apply chassid filter
- והקדשות (60) Apply והקדשות filter
- חתימות (60) Apply חתימות filter
- dedic (60) Apply dedic filter
- signatur (60) Apply signatur filter
- signatures, (60) Apply signatures, filter
- chassidut (53) Apply chassidut filter
- print (51) Apply print filter
- מכתבים (47) Apply מכתבים filter
- letter (47) Apply letter filter
- דפוס (45) Apply דפוס filter
- מיוחסים (40) Apply מיוחסים filter
- מיוחסים, (40) Apply מיוחסים, filter
- עותקים (40) Apply עותקים filter
- import (40) Apply import filter
- ownership (40) Apply ownership filter
- ownerships, (40) Apply ownerships, filter
- proclam (37) Apply proclam filter
- document (36) Apply document filter
- books, (35) Apply books, filter
- שונים (32) Apply שונים filter
- יסוד (32) Apply יסוד filter
- וספרים (32) Apply וספרים filter
- classic (32) Apply classic filter
- miscellanea (32) Apply miscellanea filter
- יהדות (30) Apply יהדות filter
- ספרים (30) Apply ספרים filter
- jewri (30) Apply jewri filter
- וארץ (27) Apply וארץ filter
- ישראל (27) Apply ישראל filter
- ירושלים (27) Apply ירושלים filter
- ותעודות, (27) Apply ותעודות, filter
- ותעודות (27) Apply ותעודות filter
- וכרוזים (27) Apply וכרוזים filter
- documents, (27) Apply documents, filter
- eretz (27) Apply eretz filter
- israel (27) Apply israel filter
- jerusalem (27) Apply jerusalem filter
- poster (27) Apply poster filter
- posters, (27) Apply posters, filter
- חכמי (25) Apply חכמי filter
- יד (25) Apply יד filter
- כתבי (25) Apply כתבי filter
- manuscript (25) Apply manuscript filter
- scholar (25) Apply scholar filter
- torah (25) Apply torah filter
- kabbalah (23) Apply kabbalah filter
ספר עטרת תפארת ישראל, "מגלה נסתרות מבאר תעלומות", סודות ורמזי תורת הקבלה על פרשיות התורה, מאת רבי ישראל חריף מסאטנוב - תלמיד הבעש"ט. וורשא, דפוס ר' שמואל בר' חיים ארגעלבראנד, תרל"א 1871. מהדורה שנייה. עם הסכמות מהמהדורה הראשונה, והסכמות חדשות רבות.
[1], ג; פב, [2] דף (דפים פא-פב נכרכו שלא במקומם). ללא דף השער הראשון (דף נדיר החסר במרבית העותקים). עם [2] דפי המנויים בסוף, אך ללא [1] דף עם התנצלות המביא לבית הדפוס (שנמצא בחלק מהעותקים). 25.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קמטים וקרעים קלים. חותמות בעלות ורישומים בעט במספר דפים. כריכת עור חדשה.
___________
ספר סגולה
גדולי החסידות כתבו על קדושתו של הספר ועל כך שעצם החזקתו בבית היא סגולה לשמירה על בני הבית, להצלחה בכל העניינים, ולהגנה מכל פגע רע (ראה להלן).
במהדורה הראשונה (לבוב, תרכ"ה), נדפסו הסכמות של אדמו"רי רוז'ין, והסכמותיהם של הגאונים רבי שלמה קלוגר, רבי יוסף שאול נתנזון ורבי ישעיה שור. האדמו"רים והגאונים הנ"ל מאריכים בהסכמותיהם בסיפורים אודות גדולת המחבר בנגלה ובנסתר, ועל גודל קירובו אל רבו הבעש"ט. רבי יוסף שאול מספר בהסכמתו: "כי הגאון בעל שאגת אריה עבר דרך ק"ק סאטינאב, וצלחה עליו רוח גבורה והכה את הארי' בימי השלג" [כלומר, שניצח אותו בפלפולו]. על קדושת הספר שלפנינו אמר האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה שהוא "קודש קדשים, והוא כעין כתבי קודש... המקובל האלקי ר' שמשון מאוסטרפאליע זצ"ל, ועין בעין כספר הקדוש בעל מגלה עמוקות [מ]מוהר"ר נתן שפירא זי"ע" (מתוך הסכמת רבי ישראל מרדכי אב"ד חוטין).
במהדורה השנייה נוספו הסכמות רבות מגדולי החסידות, בהם האדמו"רים לשושלת טשרנוביל. המסכימים בשתי המהדורות מפליגים בשפע ברכות על כל הרוכשים את הספר.
ספר עטרת תפארת ישראל, "מגלה נסתרות מבאר תעלומות", סודות ורמזי תורת הקבלה על פרשיות התורה, מאת רבי ישראל חריף מסאטנוב – תלמיד הבעש"ט. לובלין, דפוס יעקב הערשענהארן ומשה שניידמעסער, תרל"ה 1875. מהדורה שלישית.
רישומי בעלות וחותמות: "שמחה בהר"מ ני שרייבאם גור קאלוואריע".
[4], פב דף. 26.5 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, עם פגיעה קלה במסגרת השער (ופגיעה ברישום הבעלות שבדף השער). חותמות. כריכה חדשה.
__________
ספר סגולה
גדולי החסידות כתבו על קדושתו של הספר ועל כך שעצם החזקתו בבית היא סגולה לשמירה על בני הבית, להצלחה בכל העניינים, ולהגנה מכל פגע רע (ראה להלן).
במהדורה שלפנינו נדפסו הסכמות מהמהדורה הראשונה, של אדמו"רי רוזין, והסכמותיהם של הגאונים רבי שלמה קלוגר, רבי יוסף שאול נתנזון ורבי ישעיה שור, ועליהן נוספו ההסכמות מהמהדורה השנייה של רבי אהרן טווערסקי, רבי יצחק יהודה ספרין מקאמרנא, ועוד.
הגאונים הנ"ל מאריכים בהסכמותיהם בסיפורים אודות גדולת המחבר בנגלה ובנסתר, ועל גודל קירובו אל רבו הבעש"ט. רבי יוסף שאול מספר בהסכמתו: "כי הגאון בעל שאגת אריה עבר דרך ק"ק סאטינאב, וצלחה עליו רוח גבורה והכה את הארי' בימי השלג" [כלומר, שניצח אותו בפלפולו]. על קדושת הספר שלפנינו אמר האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה שהוא "קודש קדשים, והוא כעין כתבי קודש... המקובל האלקי ר' שמשון מאוסטרפאליע זצ"ל, ועין בעין כספר הקדוש בעל מגלה עמוקות [מ]מוהר"ר נתן שפירא זי"ע" (מתוך הסכמת רבי ישראל מרדכי אב"ד חאטין). המסכימים מפליגים בשפע ברכות על כל הרוכשים את הספר.
בהסכמתו לספר, כותב האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורא: "ומי האיש החפץ בברכה משכו וקחו ברכה לקנות את הספר בכסף מלא כי ידעתי נאמנה אשר דבריו יאירו עיני כל ישראל באמתת התורה והעבודה...".
המחבר, הצדיק רבי אברהם חיים ב"ר גדליה (תפ"ו?-תקע"ו), מגדולי החסידות, חתן בעל ה"הפלאה" ובזיווג שני חתן רבי ישכר דב מזלוטשוב בעל "בת עיני", תלמידם של המגיד ממזריטש, רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. כיהן כרב בזבורוב, ובהמשך כאב"ד זלאטשוב. חיבר את הספר "אורח לחיים". רבי אפרים זלמן מרגליות מברודי כתב עליו: "שהיה גדול בתורה ובחסידות והיה שוהה בתפילתו כמעט רובו של יום ועסקן גדול בצדקה וגמילות חסד ורבים השיב מעוון והיה יודע בתעלומות חכמה וסתרי תורה". בהסכמת האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורא להגדה שלפנינו, מכנה את המחבר "הרב הצדיק הקדוש והטהור אור עולם", וכותב שדבריו "הוסדו על הקדמות אא"ז הרב המגיד הגדול והקדוש רשכב"ה מו"ה דוב בעריש זצוקלל"ה ובנו עיר וקדיש... המלאך הקדוש זי"ע".
כג דף. חסר דף כד. 25 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי יין ואוכל כהים בדפים רבים. סימני עש. קרעים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. חותמת. כריכה חדשה.
יערי 1056; אוצר ההגדות 1418.
בהסכמתו לספר, כותב האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורא: "ומי האיש החפץ בברכה משכו וקחו ברכה לקנות את הספר בכסף מלא כי ידעתי נאמנה אשר דבריו יאירו עיני כל ישראל באמתת התורה והעבודה...".
המחבר, הצדיק רבי אברהם חיים ב"ר גדליה (תפ"ו?-תקע"ו), מגדולי החסידות, חתן בעל ה"הפלאה" ובזיווג שני חתן רבי ישכר דב מזלוטשוב בעל "בת עיני", תלמידם של המגיד ממזריטש, רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. כיהן כרב בזבורוב, ובהמשך כאב"ד זלאטשוב. חיבר את הספר "אורח לחיים". רבי אפרים זלמן מרגליות מברודי כתב עליו: "שהיה גדול בתורה ובחסידות והיה שוהה בתפילתו כמעט רובו של יום ועסקן גדול בצדקה וגמילות חסד ורבים השיב מעוון והיה יודע בתעלומות חכמה וסתרי תורה". בהסכמת האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורא לספר שלפנינו, מכנה את המחבר "הרב הצדיק הקדוש והטהור אור עולם", וכותב שדבריו "הוסדו על הקדמות אא"ז הרב המגיד הגדול והקדוש רשכב"ה מו"ה דוב בעריש זצוקלל"ה ובנו עיר וקדיש... המלאך הקדוש זי"ע".
[2], נד דף. 23.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. סימני עש בדפים האחרונים, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכה חדשה.
המחבר, המקובל האלוקי הרה"ק רבי משה שהם אב"ד דאלינא (נפטר בשנת תק"פ) היה מצעירי תלמידי ה"בעל שם טוב" הקדוש, ואף מביא בספרו "דברי משה" מדברי תורתו. בשנת תקמ"ו התמנה לאב"ד בדאלינא על פי השתדלותו של הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק. ה"אוהב ישראל" מאפטא כותב עליו בהסכמתו: "ידעתי את האיש משה כי גדול הן בנגלה הן בנסתר, ומעולם לא מש מתוך אהל של תורה". ה"דברי חיים" מצאנז כותב עליו: "איש אלוקים נורא הוא". בנוסף לספרו זה, חיבר את ספרו "דברי משה" על התורה (מז'יבוז' תקע"ח), ואת ספרו "אמרי שהם" (קולומיה תר"מ) על מסכתות כתובות, קדושין ובבא מציעא.
החזקת ספריו בבית נחשבת כשמירה, על פי הסכמתו של הרה"ק רבי יהודה צבי שטעג אב"ד סקאליא, על ספרו "אמרי שהם", בה נכתב: "ומצוה גדולה שיהא הספר הזה בבית ישראל, כי היא שמירה גדולה בבית, כי הוא מתלמודי[!] הבעש"ט ז"ל".
המו"ל של הספר היה מחסידי סדיגורה, ולפיכך מובן מדוע בראש הספר מופיעה הסכמת רבו האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה, לצד הסכמות אחיו אדמו"רי רוז'ין, אך יחד עם זאת, לא נמנע המו"ל לקחת הסכמה מה"דברי חיים" מצאנז, שכידוע, נלחם מלחמת חורמה בחסידי סדיגורה משנת תרכ"ט ואילך (ה"דברי חיים" כותב על המו"ל: "הראה לפני ידידי הרבני מו' שמשון שלמה נ"י ממחוז מארמארש..."). גם ברשימות ה"פרענומיראנטין" [=המנויים לספר ששילמו מראש על ההדפסה] מופיעים שמות ערים ועיירות שהשתייכו לשני ה"מעוזים", הן כאלו שהיו ממעוזי סדיגורה, והן כאלו שהיו ממעוזי צאנז. לאור זאת, ניתן להזים את השמועה שכבר משנת תרכ"ו – ועוד קודם לכן – שררה מתיחות בין חצרות צאנז וסדיגורה (ראה: דוד אסף, הציץ ונפגע, עמ' 180).
בחמשת עמודי רשימות המנויים, ניתן למצוא פרטי מידע על אישים ועל מקומות חשובים בתולדות החסידות בגליציה.
[5], פג, פג-קמט דף. 26 ס"מ. מצב בינוני עד בינוני-טוב. כתמים. עקבות רטיבות, עם סימני עובש. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. קרעים חסרים בדף השער, עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט מצדו השני של הדף, משוקמים בהדבקות נייר (עם השלמה בצילום). חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
המחבר, הרה"ק רבי שכנא צבי ליכטמן מנעמירוב (אוצר הרבנים 18907), היה מקורב לגדולי האדמו"רים בדורו, בהם רבי מנחם נחום מטשרנוביל ורבי זאב וולף מז'יטומיר. שימש כמגיד מישרים בשינאווא ובנעמירוב. הספר שלפנינו הובא לדפוס בידי נכדו, רבי שכנא צבי ליכטמן מבראהלוב.
חלק ראשון: 232 עמ'. חלק שני: [2], [233]-236, [2], [233]-312 עמ'. סדר דפים משובש במספר מקומות. 25.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש (בעיקר בשולי הדפים). חותמות. כריכת עור חדשה.
ספר בית אהרן, "על התורה ועל העבודה", מאת האדמו"ר רבי אהרן פרלוב מקרלין. ברודי, תרל"ה 1875. מהדורה ראשונה.
בראש הספר "אזהרות קודש" והנהגות בדרך החסידות מאת שלשלת אדמו"רי קרלין-סטולין: רבי אהרן "הגדול" מקרלין, בנו רבי אשר (הראשון), בנו רבי אהרן (השני), ובנו רבי אשר (השני).
בדף ו (עמ' 11) נדפס "זמר לשבת מהרב הקדוש האלקי וכו' הרב ר' אהרן הגדול זצוקללה"ה מקארלין" – הפיוט הנודע "יה אכסוף נועם שבת". בהקדמה לספר שלפנינו מובא הטעם לקריאת שמו 'בית אהרון': "ומידי דברו [רבי אהרון השני] בכ"ק [=כתבי קודש] האלו קרא שמם בפיו הקדוש בית אהרון, כאשר יצא מפי זקנו הקדוש האלקי כו' מוהר"א [רבי אהרון 'הגדול'] מקארלין לבנו אדמו"ר כו' רבינו אשר זצקוללה"ה כאשר היה כבר עשר שנין שמע אביו זצ"ל מנגן הזמר יה אכסוף כו' בשבת קודש ושאל אותו היכן כתוב הזמר הזה והשיב בבית אהרן...".
[4], 316, [6] עמ' (חסר דף השער הראשון). הדף האחרון מספירת הדפים (עמ' 315-316) נכרך שלא במקומו, בסוף הכרך. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וסימני עובש קלים. קרעים קלים בשולי דפים אחדים, בהם קרעים קטנים חסרים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. כריכה ישנה, עם שדרה ופינות מעור. פגמים ובלאי בכריכה ובשדרה.
ישנם הבדלים בין עותקי המהדורה הראשונה, שתוקנה תוך כדי הדפסתה. לדוגמה, בעותק שלפנינו מודפס בעמ' [6] בסוף הספר, הכיתוב: "להתודע ולהגלות שיש ת"י [תחת ידינו] הסכמות מצדיקי דורינו המפורסמים שליט"א ע"ד הדפסת הספר הק'. וגם הסכמות ואיסורים מחכמי ורבני ספרד... והשומע לדברינו ישכן בטח ושאנן, ותבא עליו ברכת טוב". בחלק מהעותקים מופיע קטע זה בנוסח שונה ובמיקום אחר. על שלבי הדפסת הספר ותיקונים שנערכו בו בזמן ההדפסה, שהביאו להבדלים בין טפסים שונים של הספר, ראו: רבי אברהם אביש שור, על דרכי כתיבת והדפסת ספה"ק בית אהרן, בית אהרן וישראל, שנה ו גליון א (לא), עמ' קלט-קמז.
עם הסכמות רבי יחזקאל לנדא ה"נודע ביהודה", ועוד.
[4], מח, טז דף. 19.5 ס"מ. נייר מעט יבש ושביר בשולי הדפים. מצב כללי טוב. כתמים. קרע קטן בדף השער, עם הדבקת נייר בשוליים הפנימיים, וקרעים חסרים בשולי חלק מהדפים, ללא פגיעה בטקסט. חותמת ורישום בכתב-יד בדף השער. כריכה חדשה.
רישום בעלות וחתימה בדף האחרון: "ישראל יהודא בהרבני המנוח מו"ה פינחס נח זלל"ה".
[1], נח; כז, [2] דף. 20 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי דף השער ובמספר דפים נוספים. התכהות נייר בדפים הראשונים והאחרונים. חותמות. כריכה חדשה.
יתכן שהספר נדפס בוורשא, ומקום הדפוס טושטש בגלל הצנזורה. ראה בספר שואל ומשיב (מהדורא תליתאה, חלק ב, לעמבערג 1876, תשובה ט), המביא דברים מהספר וכותב: "ראיתי בספר שנדפס מחדש בווארשא ושמו קול שמחה מהרב המפורסם מה"ו שמחה בונם ז"ל מפארשיסחא... שנסתפק...".
המחבר, הגאון רבי אריה ליבש היילפרין (רבי ליב חריף), אב"ד פשדבורז', אפטא וסוכטשוב. כיהן כרב וראש ישיבה בעיר פשדבורז' בשנות התק"ל בקירוב, ובאותה תקופה למדו אצלו הבחורים רבי יעקב יצחק רבינוביץ (שנודע לימים בשם "היהודי הקדוש" מפשיסחא) ורבי ישעיה וולטפרייד (לימים אב"ד פשדבורז' משנת תקמ"ח ואדמו"ר מפורסם), שהיו מבני העיר פשדבורז'. בהשפעת רבי דוד מלעלוב נתקרבו שני החברים לחסידות, נסעו אל "החוזה מלובלין" והיו מגדולי תלמידיו. עלילת התקרבות תלמידיו של ר' ליב חריף לחסידות, מסופרת באריכות בספר "כחודו של מחט" מאת הסופר החסידי ר' אליהו כי טוב (ירושלים, תשט"ו).
מא דף. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. שוליים עליונים קצוצים בשני דפים, ללא פגיעה בטקסט. רישומים וחותמת. כריכת עור חדשה.
מקום דפוס המופיע בשער הוא לעמבערג, אך לדברי ש' ווינר (קהלת משה, עמ' 467 מס' 3842) הספר נדפס בוורשא.
החיבור הראשון מתורתו של ה"חידושי הרי"ם" האדמו"ר הראשון מגור, אשר נדפס לפני כל חיבוריו.
על הדפסת ספר זה מסופר סיפור מעניין: בשנת תרכ"ז הכתה מגפה קשה בערי ובעיירות פולין, שהפילה חללים רבים. האדמו"ר רבי חנוך העניך מאלכסנדר שלח בשנה ההיא את אחד החסידים, רבי שלמה בוכווייץ מווארשא, בשליחות אל ה"שפת אמת" מגור, לבקש ממנו שיתחיל להדפיס את חיבורי זקנו ה"חידושי הרי"ם", ולדבריו: "בודאי יהיה סגולה שיפסק המחלה, כשיתפרסמו דברים של גאון וצדיק אשר למד לאמיתה של תורה בקדושה וטהרה, ועל דברי תורה כאלו נאמר: גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה". כששמע ה"שפת אמת" את דברי האדמו"ר מאלכסנדר, החל לערוך ולהכין לדפוס את כתבי השו"ת של זקנו, "וכאשר אך הופיע לאור הדפוס נפסקה המחלה" (ראה "מאיר עיני הגולה", סעיף תרסד).
חותמות, חתימות ורישומי בעלות בדף השער ובדף האחרון של יצחק מאיר הכהן בלאסס.
[1], קנז דף. 33 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
אוסף מהדורות ראשונות ושניות של ספר חידושי הרי"מ ושו"ת הרי"מ, מאת האדמו"ר הראשון מגור, הגאון הקדוש רבי יצחק מאיר אלתר:
1-2.חדושי הרי"מ על חושן משפט. [וורשא], דפוס נתן שריפטגיססער, תר"ל-תרל"א 1871-1870. שני חלקים בשני כרכים. מהדורה ראשונה. חותמת בכרך הראשון: "יצחק בהרב מהר"י – הכהן ראפאפארט ביאלא".
3. חדושי הרי"מ על כתובות וקדושין. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרל"ה 1875. מהדורה ראשונה.
4. חדושי הרי"מ על מסכת גטין ועל אבן העזר הלכות קידושין. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרל"ז 1877. מהדורה ראשונה.
5. חדושי הרי"מ על בבא קמא, בבא מציעא, ובבא בתרא. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תר"מ 1880. מהדורה ראשונה. רישומי בעלות.
6. ספר חדושי הרי"מ, על אבן העזר ועל מסכת שבועות. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרמ"א 1881. מהדורה ראשונה. חותמת בעלות: "זבולון ליב בריט חופ"ק פלונגיאן...".
7. ספר שו"ת הרי"מ, שאלות ותשובות בארבעת חלקי שולחן ערוך, וחידושים על כמה מסכתות, "קמתי והוצאתי לאור שנית... עם הרבה תיקונים והוספות, מנחם מענדל בהרב"א יוסטמאן נכד הרב המחבר". וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרמ"ב 1882. מהדורה שניה. חותמות: "יוסף מנחם הכהן – פרזיסאהער מאמסטוב".
8. ספר חדושי הרי"מ על מסכתות כתובות וקדושין. וורשא, דפוס נתן שריפטגיסער, תר"נ [1890]. מהדורה שניה.חותמת בעלות: "זבולון ליב בריט חופ"ק פלונגיאן...".
9. ספר חדושי הרי"מ, על מסכת גטין ועל אה"ע הלכות קידושין. וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער, תרנ"א 1891. מהדורה שניה.
9 כרכים. גודל ומצב משתנים. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר בעל "חידושי הרי"מ" (תקנ"ט-תרכ"ו, אנצ' לחסידות ב', עמ' תיג-תכג). מייסד חסידות גור, מגדולי דורו בתורה וחסידות וממנהיגי יהדות פולין. גדל בביתו של המגיד מקוז'ניץ, והיה לבן טפוחיו ולתלמידו הקרוב. בגיל י"ג עבר לבית חותנו בוורשא, שם למד אצל המהרא"ל צינץ והתפרסם בכל רחבי פולין כ"העילוי מוורשא". לאחר פטירת המגיד מקוז'ניץ עבר להסתופף בצל רבי שמחה בונם מפשיסחא והיה לאחד מחשובי תלמידיו. לאחר פטירת רבי שמחה בונם מפשיסחא בקשו חלק מהחסידים להכתירו כממלא מקומו, אך הוא קיבל את מרות חברו "השרף" רבי מנחם מנדל מקוצק ובהשפעתו נטו רוב החסידים אחרי הרבי מקוצק. מאז הפך הרי"מ לראש וראשון בחבורת קוצק ואף הפך לגיסו של הרבי מקוצק שנשא את אחות אשתו. בשנת תרי"ט, כשנפטר הרבי מקוצק, נתמנה כממלא מקומו ועבר לעיירה גור (גורא-קלווריה) הסמוכה, שם ביסס את החסידות וכיהן גם ברבנות העיר. במשך שבע שנות כהונתו גדלה חצרו ואלפים הפכו לחסידיו. מלבד צדקותו המופלגת נודע כאחד מגאוני דורו בתורה, וכתב חיבורים רבים בשו"ת, הלכה ואגדה [שנקראו בשם הכולל "חידושי הרי"מ" (=רבי יצחק מאיר), שהפך גם לכינויו]. ספריו נודעו לתהילה בבתי המדרש ומהם ניכרת חריפותו וגאונות הגדולה. ניהל קשרי ידידות עם כל צדיקי וגדולי דורו, גם ה"מתנגדים" שבהם. ביניהם היו: רבי ישראל מרוז'ין, רבי יצחק מוורקה, רבי עקיבא איגר, רבי יעקב מליסא בעל "הנתיבות", רבי אייזל חריף, רבי שלמה קלוגר ועוד.