מחזור שער בת רבים, חלק ראשון – תפילות לימות החול, שבתות, ראשי חודשים ורגלים, וחלק שני – תפילות לימים הנוראים וחגי תשרי, "כמנהג קהל קדוש אשכנזים", עם פירוש הדרת קודש, מאת רבי יצחק ב"ר יעקב יוסף הלוי. ונציה, דפוס בראגדין, [תע"א-תע"ה 1711-1715]. סט שלם. שני חלקים בארבעה כרכים.
דפי שער מאוירים בתחריט נאה בראש החלק הראשון והשני (כרך א' וכרך ג').
מחזור מפואר זה נדפס בהשתדלות קהילות איטליה, כפי שפורט בדפי השער, אשר התחייבו מראש לקנות טפסים מודפסים. המחזור נדפס ונמכר קונטרסים קונטרסים.
הגהות רבות בכתב-יד בכרך השני, בכתיבה איטלקית נאה. ההגהות כוללות ציוני מקורות, תיקונים ונוסחאות אחרות לפיוטים, הערות בענייני מנהגים הקשורים לנוסח התפילה, ועוד. במספר מקומות מזכיר הכותב את מנהג מקומו, קסאלי (לדוגמה: בדף רעח/2: "אין אומרים וישמחו וכו' פה קהל קדוש קסאלי"; בדף רפט/1: "וגם אנו פה ק"ק קסאלי אין מברכין"; בדף של/2: "זאת החרוזה אינם אומרים פה קסאלי"). רישום בדף הראשון של כרך זה: "הגיע לחלק הק' משה לוי יצ"ו".

ארבעה כרכים. כרך ראשון: רכח דף. כרך שני: רכט-שס דף. כרך שלישי: קצג דף. כרך רביעי:

קצד-שעב, שעז-שפד דף. 39-39.5 ס"מ. נייר איכותי. שוליים רחבים. מצב משתנה בין הכרכים. רוב הדפים בכרך הראשון במצב טוב-בינוני, חלק מהדפים במצב בינוני. כרך שני, שלישי ורביעי במצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. עקבות רטיבות עם סימני עובש בחלק מהדפים בכרך הראשון. בלאי בחלק מהדפים בכרך הראשון. סימני עש. קרעים בכרך הראשון, בהם קרעים חסרים (בחלקם גדולים) משוקמים בהדבקות נייר. שלושה כרכים בכריכות חדשות; הכרך השני בכריכת עור עתיקה, עם סימני שפשוף רבים (הדבקות נייר חדשות בשדרה, בהתאמה ליתר הכרכים).

סדר תפלות כמנהג אשכנז ופולין, עם דינים והוראות ביידיש. לונדון, דפוס המשותפים איצק בן ידידי' סג"ל, משה בן גרשון ויעקב בן יששכר כ"ץ, בבית וויליאם טוק, [תק"ל 1770].
סדור תפלה כמנהג אשכנז המזרחי (מנהג פולין), עם דינים והוראות ביידיש.
בשנת תק"ל נדפסו לראשונה באנגליה ספרים עבריים על ידי מדפיסים יהודים. באותה שנה נדפסו כמה כותרים. לפנינו הסידור הראשון שנדפס בעברית בלבד באנגליה (במקביל לו נדפסה באותה שנה מהדורת סידור דו לשונית, בעברית ובאנגלית, על ידי המדפיסים והמתרגמים B. Meyers ו-A. Alexander; אף מהדורה זו נדפסה בבית דפוסו של וויליאם טוק, עובדה שגרמה לעתים לבלבול בין שתי המהדורות).

פרופ' דוד לצ'מן משער כי זהו הסידור השלם העברי הראשון שנדפס באנגליה, ראה מאמר בבלוג האישי שלו, The First Hebrew-Only Siddur Printed in England: An Almost Forgotten Treasure, מתאריך 3 בפברואר 2022.

עו דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה.

מהדורה נדירה, שנרשמה במפעל הביבליוגרפיה העברית על פי עותק מאוסף פרטי. אינה מופיעה בספריה הלאומית, בספריה הבריטית, בספריית הבודליאנה, ובשאר ספריות ציבוריות.

ספר מאור עינים, מאמרי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר רבי מנחם נחום [טברסקי] מצ'רנוביל. סלאוויטא, [דפוס רבי משה שפירא, תקנ"ח 1798]. מהדורה ראשונה.
ספר מאור עינים הוא מחיבורי היסוד של תנועת החסידות ומספרי החסידות הראשונים המביאים מתורת הבעש"ט והמגיד ממזריטש. מחבר הספר, המגיד רבי מנחם נחום טברסקי מצ'רנוביל (ת"צ-תקנ"ח; אנצ' לחסידות, ג, עמ' קסח-קעה), מאבות החסידות וראש שושלת הצדיקים לבית צ'רנוביל. זכה להסתופף בצל הבעש"ט והיה תלמידו המובהק של המגיד ממזריטש. שימש כמגיד מישרים בנארינסק, פרוהוביטש וטשרנוביל. בעקבות הפצרת תלמידיו הסכים להדפיס את דברי תורתו. הוא סמך את ידו על תלמידו רבי אליהו ב"ר זאב וולף כ"ץ, וציווה עליו להדפיס את הכתבים "בדפוס נאה ומהודר אשר הוקם בסלאוויטא..." [בית הדפוס של רבי משה שפירא שהיה אז בשנותיו הראשונות].
מספרים כי במקור היה החיבור רחב היקף פי שמונה-עשרה, אך בעת עריכת הספר ציווה רבי נחום מצ'רנוביל על תלמידיו לשרוף דפים רבים, והשאיר רק את הדברים שהיו בבחינת "שכינה מדברת מתוך גרונו". התורות חולקו בידי התלמידים לשני חלקים, החלק האחד על התורה וליקוטים, נדפס תחת השם "מאור עינים" (הספר שלפנינו), והחלק השני על אגדות הש"ס, תחת השם "ישמח לב". שני החלקים נדפסו במקביל בסלאוויטא באותה שנה. במהדורות הבאות צורפו שני החלקים ונדפסו יחד, תחת השם המשותף "מאור עינים". רבי נחום מצ'רנוביל נפטר באמצע הכנת ספרו לדפוס.
גדולי החסידות הפליגו בדבר חשיבותו וקדושתו של הספר, נהגו ללמוד בו בכל יום ולהחזיקו כשמירה. בשם החוזה מלובלין ובשם רבי יצחק מסקווירא [נכד המחבר] מובא כי בסגולת הספר להאיר את נשמת האדם, כמו ספר הזוהר הקדוש, ורבי יצחק אייזיק מקומרנא קבע: "ספר מאור עינים לא יזוז מעיניך וכל דבריו רמים וקדושים".
רישומי בעלות וחותמות (מטושטשות): "של ר' משה מע...", "שייך לר' שמשון[?]".

[2], קס דף. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות וכתמים כהים. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרעים חסרים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, משוקמים במילוי נייר (מספר דפים הושלמו כפי הנראה מעותק אחר, ושוליהם הושלמו בנייר). כריכת עור חדשה.

ללא הספר "ישמח לב" שנדפס עמו באותה שנה.

סידור האר"י "קול יעקב", חלק ראשון, תפלות לימות החול, וחלק שני, תפלות לשבתות ומועדים, עם דרושים וכוונות האר"י, מאת המקובל רבי יעקב קאפיל ליפשיץ ממזריטש. סלאוויטא, דפוס רבי דוב בער סג"ל ורבי דוב בער ב"ר פסח, [תקס"ד 1804]. מהדורה ראשונה.
סידור "קול יעקב", עם ביאורים וכוונות התפילה ודינים והנהגות על דרך הקבלה, היה חביב מאוד על גדולי החסידות. רבים מהם קבעו בסידור זה את תפילתם, והוא לא מש מעל שולחנם, ביניהם: המגיד מקוז'ניץ, המגיד רבי מרדכי מטשרנוביל, ה"ערבי נחל", רבי אברהם מטשכנוב. חלקם אף כתבו הגהות בגליונות הסידור. בהסכמת רבי אשר צבי מאוסטרהא על הסידור נכתב: "מפי השמועה שמעתי שהסידור הזה ראה הנשר הגדול קדוש עליון מ"ו הבעש"ט נבג"מ וישר בעיניו".
המקובל רבי יעקב קאפיל ממזריטש הוא גם מחברו של ספר הקבלה "שערי גן עדן" (קוריץ, תקס"ג). בשער ספרו "שערי גן עדן" נכתב "כפי אשר נשמע מפי דובר צדק ואמת, שבהיות... הבעש"ט ז"ל בקהילות קודש הנ"ל הובאו לפניו... סידור התפלה אשר חיבר, וקרא בהם פה הקדוש הנ"ל שתים ושלש דלתות, וחיבקם ונישקם, ולקח דברי קודש הנ"ל וישם מראשותיו... ונענע בראשו אשרי העם שלו ככה...". חכמי מזריטש כותבים שם בהסכמתם: "כולם יודעים שהכתבים של המחבר הנ"ל היה למראה עיניו של הבעש"ט זללה"ה, ועצר כח לדבק בזרועותיו הכתבים של המחבר...". רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב שם בהסכמתו על המחבר: "וכבר נודע ביהודא ובישראל גדול שמו, שהיה מקובל נאמן, ושכל דבריו נאמרו ברוח הקודש".
ספרי רבי יעקב קאפיל הם ליקוט, עיבוד ועריכה מחדש של כתבי הרמ"ק, רבי חיים ויטאל, ורבי ישראל סרוג, בתוספת חידושיו.
חתימה בדף השער: "אברהם דובער בהרמ"א אנשיל זצ"ל מנאווהרדאק", עם חותמות שלו בשער ובדפים נוספים; חותמות קצוצות: "...בלא"א[מ?]ו"ה מאיר זצ"ל קארעליץ?".

[6], קנו; קלד, קמו-קנג, קנה-קפח דף. בין דפים קפו-קפח נכרכו לסירוגין שלושה דפים בכתב-יד, המקבילים לתוכן דפים קפו-קפח (כפי הנראה עקב סימני העש הרבים בדפים המקוריים). 19.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות כהים. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר (בשלושת הדפים האחרונים סימני עש קשים). קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי ובהדבקות נייר. קרע קטן בדף השער, משוקם בהדבקת נייר מצדו השני של הדף. שוליים קצוצים במספר דפים. מספר דפים הושלמו כפי הנראה מעותק אחר. כריכת עור חדשה.

ספר דברי משה, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, מאת הגה"ק רבי משה שהם אב"ד דאלינא. [מז'יבוז'?, ללא שם מדפיס, תקע"ח 1818 בקירוב]. מהדורה ראשונה. עם הסכמות ה"אוהב ישראל" מאפטא ורבי יצחק מראדוויל – חתן המחבר.
המקובל האלוקי הרה"ק רבי משה שהם אב"ד דאלינא (נפטר בשנת תק"פ) היה מצעירי תלמידי ה"בעל שם טוב" הקדוש, והוא מביא בספרו מדברי תורתו. התמנה בשנת תקמ"ו לאב"ד בדאלינא, על פי השתדלותו של הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק. ה"אוהב ישראל" מאפטא כותב עליו בהסכמתו: "ידעתי את האיש משה כי גדול הן בנגלה הן בנסתר, ומעולם לא מש מתוך אהל של תורה". ה"דברי חיים" מצאנז כותב עליו: "איש אלוקים נורא הוא". בנוסף לספרו זה, חיבר את ספרו בקבלה "שרף פרי עץ חיים" (טשרנוביץ, תרכ"ו), ואת ספרו "אמרי שהם" (קולומייא, תר"מ) על מסכתות כתובות, קדושין ובבא מציעא. בספרו "אמרי שהם" נדפסה הסכמתו של הרה"ק רבי יהודה צבי שטעג אב"ד סקאליא, ובה כותב: "ומצוה גדולה שיהא הספר הזה בבית ישראל, כי היא שמירה גדולה בבית, כי הוא מתלמודי[!] הבעש"ט ז"ל".

נח; ו דף. 21 ס"מ. נייר כחלחל. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. סימני עש וקרעים חסרים קטנים בדפים האחרונים, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכת עור חדשה.

בדף השער לא מופיעים פרטי מקום ושנת הדפוס. על פי הרשום במפעל הביבליוגרפיה, הספר נדפס במז'יבוז' בסביבות שנת תקע"ח. פרידברג (בית עקד ספרים, מס' 448) כותב שנדפס בפולנאה תקס"א, אך זו טעות (ראו: וונדר, הדפוס העברי בפולנאה, עלי ספר, ה, עמ' 156). לפי אלפסי, אנצ' לחסידות, ג', עמ' שיט, הספר נדפס בין השנים תקפ"ב-תקפ"ג.