ספר מאור עינים, מאמרי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר רבי מנחם נחום [טברסקי] מצ'רנוביל. סלאוויטא, [דפוס רבי משה שפירא, תקנ"ח 1798]. מהדורה ראשונה.
ספר מאור עינים הוא מחיבורי היסוד של תנועת החסידות ומספרי החסידות הראשונים המביאים מתורת הבעש"ט והמגיד ממזריטש. מחבר הספר, המגיד רבי מנחם נחום טברסקי מצ'רנוביל (ת"צ-תקנ"ח; אנצ' לחסידות, ג, עמ' קסח-קעה), מאבות החסידות וראש שושלת הצדיקים לבית צ'רנוביל. זכה להסתופף בצל הבעש"ט והיה תלמידו המובהק של המגיד ממזריטש. שימש כמגיד מישרים בנארינסק, פרוהוביטש וטשרנוביל. בעקבות הפצרת תלמידיו הסכים להדפיס את דברי תורתו. הוא סמך את ידו על תלמידו רבי אליהו ב"ר זאב וולף כ"ץ, וציווה עליו להדפיס את הכתבים "בדפוס נאה ומהודר אשר הוקם בסלאוויטא..." [בית הדפוס של רבי משה שפירא שהיה אז בשנותיו הראשונות].
מספרים כי במקור היה החיבור רחב היקף פי שמונה-עשרה, אך בעת עריכת הספר ציווה רבי נחום מצ'רנוביל על תלמידיו לשרוף דפים רבים, והשאיר רק את הדברים שהיו בבחינת "שכינה מדברת מתוך גרונו". התורות חולקו בידי התלמידים לשני חלקים, החלק האחד על התורה וליקוטים, נדפס תחת השם "מאור עינים" (הספר שלפנינו), והחלק השני על אגדות הש"ס, תחת השם "ישמח לב". שני החלקים נדפסו במקביל בסלאוויטא באותה שנה. במהדורות הבאות צורפו שני החלקים ונדפסו יחד, תחת השם המשותף "מאור עינים". רבי נחום מצ'רנוביל נפטר באמצע הכנת ספרו לדפוס.
גדולי החסידות הפליגו בדבר חשיבותו וקדושתו של הספר, נהגו ללמוד בו בכל יום ולהחזיקו כשמירה. בשם החוזה מלובלין ובשם רבי יצחק מסקווירא [נכד המחבר] מובא כי בסגולת הספר להאיר את נשמת האדם, כמו ספר הזוהר הקדוש, ורבי יצחק אייזיק מקומרנא קבע: "ספר מאור עינים לא יזוז מעיניך וכל דבריו רמים וקדושים".
רישומי בעלות וחותמות (מטושטשות): "של ר' משה מע...", "שייך לר' שמשון[?]".

[2], קס דף. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות וכתמים כהים. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרעים חסרים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, משוקמים במילוי נייר (מספר דפים הושלמו כפי הנראה מעותק אחר, ושוליהם הושלמו בנייר). כריכת עור חדשה.

ללא הספר "ישמח לב" שנדפס עמו באותה שנה.