תשעה מכתבים אל המשפטן ד"ר משה דוכן, סגן מנהל מחלקת הקרקעות של ממשלת המנדט. ירושלים, לונדון ומקומות נוספים, שנות ה-20. עברית ואנגלית.

1. מכתב ברכה בחתימת-ידו של חיים ויצמן (בשם ההסתדרות הציונית), לרגל קבלת אות מסדר האימפריה הבריטית. לונדון, 1926. אנגלית.
2. מכתב התנצלות בחתימת-ידו של הנציב העליון הרברט סמואל, על שלא השיב למתנה ששלח לו דוכן – ספרו "דיני קרקעות בארץ ישראל". לונדון, 1926. אנגלית.
3. מכתב המלצה ארוך בחתימת-ידו של זאב ז'בוטינסקי (ממוען לנורמן בנטוויץ'), עם קורות חייו של דוכן והמלצה למנותו לשופט בארץ. ירושלים, 1920. אנגלית.
4. מכתב בעל תוכן מעניין ממנחם אוסישקין (כתב-יד על נייר מכתבים של בית מלון The Commodore, ניו-יורק): "שמח הנני למאד שקבלת את המשרה בועדת הקרקעות. אני שמח שבועדה הכי נכבדה בשבילנו יהיה איש משלנו... ויעמד תמיד על המשמר... הנצחון המוחלט פה לנו הוא, ו'המנהיגים' המקומיים מוכרחים יהיו לעזב את מקומם לטובים מהם... ושלום לך ולאשתך וגם הקטנה הצוענית". ח' אייר [1920?], עברית.

5-9. חמישה מכתבים נוספים: מכתב ברכה מאת מאיר דיזנגוף, מכתב מבנו של הרברט סמואל אדווין סמואל, שני מכתבים מאת נורמן בנטוויץ' ומכתב נוסף מאת מנחם אוסישקין.

ד"ר משה דוכן (Moses Doukhan, 1884-1958) היה משפטן יהודי-ציוני. בשנת 1919 הגיע לוועידת וורסאי במסגרת "ועד המשלחות היהודיות" והגיש לידי ראש הממשלה האנגלי, דייוויד לויד ג'ורג', תזכיר בנוגע למצבם של יהודי רוסיה. עלה לארץ ישראל בשנת 1920 ומונה לסגן מנהל מחלקת הקרקעות של ממשלת המנדט. חיבר מספר ספרים הנחשבים לספרי יסוד של משפט הקרקעות העברי.

תשעה מכתבים חתומים, חלקם כתובים בכתב-יד וחלקם במכונת כתיבה. גודל ומצב משתנים (מרבית המכתבים באורך [1] עמ'). מצב כללי טוב. כתמים. סימני קיפול. נקבי תיוק וקרעים קלים בחלקם.

מצורף: "קורות חייו של משה דוכן, כתבה בתו לאה דוכן-לנדוי" (חמישה דפים מודפסים).

י [יו"ד], פואמה בחמישים חלקים מאת משה בראדערזאן. עבודות פוטומונטאז' ועיצוב גראפי: יהודה לעווין ופנחס שווארץ. צילום: ה. לערסקי [הלמר לרסקי] ומ. גראסמאן [מנדל גרוסמן?]. דפוס H. Prowizor, לודז', 1939. יידיש.
עותק ללא לוח השער.

ספר שיריו האחרון של המשורר היידי משה ברודרזון, המבטא את תחושותיו הקודרות לנוכח האסון המתרגש על יהדות אירופה. הספר מלווה שלושה לוחות (מתוך ארבעה במקור) עם עבודות בטכניקת פוטומונטאז', שבהן תצלומים של דמויות יהודיות. באחד הלוחות, מופיעה דמות גדולת מימדים של חייל גרמני, ותחתיה משתופפים יהודים מעל דלי. הלוחות חתומים בדפוס בידי המעצבים, יהודה לעווין ופנחס שווארץ. כמה מהתצלומים ששולבו בעבודות הפוטומונטאז' צולמו בידי הלמר לרסקי.
על הדף שלפני השער מופיעה הקדשה בכתב-ידו של משה ברודרזון (יידיש), ל"חיים ליבערמאן" (אולי, מבקר הספרות חיים הרמן ליברמן), המתוארכת לשנת 1939.

משה ברודרזון (1890-1956), משורר, מחזאי ומייסדן של מספר קבוצות אמנים בפולין: הקבוצה האוונגרדית "יונג-יידיש", תיאטרון "אררט" בלודז' וכן תיאטרון הבובות הראשון ביידיש – "חד גדיא". לאחר כיבוש פולין בידי גרמניה נמלט לברית המועצות, ובשנת 1950 נעצר בחשד לפעילות אנטי-קומוניסטית ונידון למאסר בסיביר. הוא שוחרר בשנת 1955, שב לעיר לודז', ובשנת 1956 נפטר מהתקף לב.

[1], 50, [2] עמ' + [3] לוחות, 24.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים ופגמים קלים. לוח אחד מנותק. הכריכה וחלק מהדפים מנותקים חלקית. חותמת דיו בשוליים התחתונים של העמוד האחרון ("lodz 1939"). כריכת בד, עם פגמים ובלאי. השדרה מנותקת, עם קרעים וקרעים חסרים.

מכתב בכתב ידו ובחתימתו של דוד בן-גוריון; ממוען אל איש הציבור התל-אביבי משה שלוש. תל אביב, 8 בספטמבר, 1963.

המכתב נשלח זמן לא ארוך לאחר התפטרותו הפתאומית של בן-גוריון מראשות הממשלה בפעם השנייה (16 ביוני 1963), וסמוך לאחר עזיבתו את תל אביב: "בעזבי היום את ת"א למען השתקע בשדה בוקר אני מרגיש צורך להביע לך רחשי הוקרתי וידידותי".
במכתבו מתייחס בן-גוריון למאמר שפרסם בשנתון הממשלה לשנת תשכ"ג ("ראשונים") וחולק עם שלוש את כוונתו להרחיב את המאמר, ולכתוב ספר שיעסוק ב"שמונים וחמש השנים האחרונות, מיסוד פתח תקווה בשנת 1878 עד יום העצמאות בשנה זו". על כך הוא מוסיף: "יש לי עניין מיוחד להעלות על הכתב את חלקם של הספרדים והתימנים במפעל התקומה ואהיה אסיר תודה אם תעיר לי על מקורות נוספים". כן מביע בן-גוריון עניין בתולדות סבו של שלוש, הפעיל הציוני אברהם מויאל. ומסיים: "כל יום ששי יהיה מיועד אצלי לקבלת אורחים ואשמח מאוד מאוד אם תזכני פעם בבקור".

משה (מוסא) שלוש (1892-1968) איש ציבור, חבר מועצת עיריית תל אביב, יו"ר ההנהגה העולמית של תנועת מכבי, וקונסול כבוד של בולגריה בארץ-ישראל. בנו של אברהם מויאל, ממייסדי תל אביב. עם פטירתו של מאיר דיזנגוף בספטמבר 1936, נבחר שלוש לראש עיריית תל אביב בידי סיעות הפועלים בעירייה. הבחירה נתקלה בהתנגדות עזה מצד מועמד הימין, ישראל רוקח, ואנשיו, לוותה במסע הכפשה נגד שלוש, ובלחצים מצד רוקח על שלטונות המנדט, שימנו אותו לראש העיר תחת שלוש. שלוש כיהן כראש עיריית תל אביב השלישי במשך כ-10 ימים בלבד.

[1] דף (דף מחברת דק), 21.5 ס"מ. מצב טוב. קמטים קלים. מריחות דיו קלות בשני מקומות, כתוצאה מרטיבות (פגיעה קלה בטקסט). שולי הדף הימניים גזורים באופן לא אחיד.

Amerika, מאת פרנץ קפקא. הוצאת Kurt Wolff, מינכן, 1927. גרמנית. מהדורה ראשונה.
"אמריקה", הרומן הראשון פרי עטו של פרנץ קפקא, נכתב בין השנים 1912-1914, אך נותר בלתי-גמור, וראה אור רק בשנת 1927. ערך אותו ידידו של קפקא ומנהל עזבונו, מקס ברוד, אשר חיבר לכדי רומן את הפרגמנטים שהותיר אחריו הסופר לאחר מותו. ברוד גם היה זה שנתן לרומן את השם "אמריקה". כיום מקובל יותר השם "הנעדר" (Der Verschollene), בו השתמש קפקא עצמו ככותרת לכתב היד במהלך העבודה עליו.

391, [1] עמ', 19.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. כריכה מקורית (מחופה בד אדום, עם תוויות מודפסות על הכריכה הקדמית ועל השדרה), מעט דהויה. קצותיהם העליונים של הדפים נצבעו בכחול.