מכירה פומבית 91 חלק א' היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
- (-) Remove jewish filter jewish
- במהדורות (32) Apply במהדורות filter
- עם (32) Apply עם filter
- ספרים (32) Apply ספרים filter
- מצומצמות, (32) Apply מצומצמות, filter
- מצומצמות (32) Apply מצומצמות filter
- יהודית (32) Apply יהודית filter
- וישראלית (32) Apply וישראלית filter
- הדפסים (32) Apply הדפסים filter
- ביבליופיליה, (32) Apply ביבליופיליה, filter
- ביבליופיליה (32) Apply ביבליופיליה filter
- אמנות (32) Apply אמנות filter
- art (32) Apply art filter
- bibliophil (32) Apply bibliophil filter
- edit (32) Apply edit filter
- editions, (32) Apply editions, filter
- isra (32) Apply isra filter
- limit (32) Apply limit filter
- print (32) Apply print filter
- prints, (32) Apply prints, filter
- יהודיות (6) Apply יהודיות filter
- קהילות (6) Apply קהילות filter
- communiti (6) Apply communiti filter
1. ספר מסעי ישראל, בו יסופר מאחינו בני ישראל הנפוצים בארצות אסיא ואפריקא, מצבם המדיני והמוסרי, מדותיהם דעותיהם ומנהגיהם, טובם ועשרם, ענים ומרודיהם, דבר לא נעדר, ככל אשר ראה בעיניו והתבונן על כל דרכיהם במסעותיו זה שנים רבות בארצות הקדם, הנוסע המפורסם בימינו אלה כהר"ר ישראל בן יוסף בנימין ["בנימין השני"] מעיר פאלטישעני בארץ מולדויא [...] נעתק לשפת עברית מאת דוד גארדאן. דפוס ר' צבי הירש פעטצאלל, ליק (Lyck), תרי"ט 1859.
[1] דף, [16], 134 עמ', 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות ספריה. קרעים וקרעים חסרים, רובם קלים. תיקונים מעטים בנייר דבק. דף השער מודבק על נייר לחיזוק. רישומים בודדים בכתב-יד. כריכה מאוחרת ונאה.
2. אבן ספיר, יסבב אדמת חם (מסע מצרים) ים סוף, חדרי תימן, מזרח הודו כלו, ארץ החדשה אוסטראליא, ותששובתו הרמתה ירושלם עה"ק תובב"א, מאת יעקב ספיר הלוי. חלק ראשון. הוצאת חברת מקיצי נרדמים, ליק, 1866. עם: אבן ספיר, ספר שני, יכלכל בית עדן, הודו באמביי, בני ישראל, מאלבאר, קוגין הלבנים והשחורים, כלכתה, אפא-פענו, סינגאפור, יאווע באטאווי, אוסטראליע, סידניי, מעלבורנע, נוי-זיילאנד, ציילאן, שיבת ירושלם, מאת יעקב ספיר. "בדפוסי ועל ידי יחיאל ברי"ל", מגנצא (Mainz), תרל"ד 1874.
[10], קיא דף; [10], רלז, [1] עמ', 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. פגמים וקרעים קלים. סימני חריכה באחד הדפים. חותמות ספריה. כריכה מאוחרת ונאה.
224 טפסים (מודפסים על חמישים ושישה דפים), מתוך פנקס הקהילה היהודית בסלוניקי ששוחזר לאחר השריפה הגדולה בשנת 1917 ובהם הצהרות על שמות ומקומות מגורים לצד תצלומים. סלוניקי, 1923-1924. לאדינו.
חמישים ושישה דפים מודפסים, כל אחד נושא ארבעה טופסי הצהרה ("דיקלאראסייון") המעידים כי הרשומים בהם אכן שייכים לקהילה היהודית של סלוניקי: "מוזוטרוס סוטוסקריטוס דיקלאראמוס סוטו נואיסטרה ריספונסאביליטה קי [...] איס אוריזינאריו די סאלוניקו [...]" ("אנו החתומים מטה מצהירים על אחריותנו כי [...] מוצאו מסלוניקי"). כל טופס נושא תמונת דיוקן קטנה של הרשום או הרשומים בו, וחתום בידי עדים בני הקהילה היהודית בעיר. מלבד הכותרת, הטקסט כולו נדפס באותיות רש"י.
בראשית המאה ה-20 הייתה קהילת יהודי סלוניקי מן הקהילות הגדולות והמשגשגות בבלקן. הקהילה היהודית מנתה כמחצית מאוכלוסיית העיר והחיים היהודיים בה היו כה מושרשים ועשירים בחומר וברוח עד שכונתה "ירושלים דבלקן". היו בה עשרות רבות של בתי כנסת, בתי ספר יהודיים ועבריים, בתי דפוס יהודיים, עיתונים יהודיים בשלל שפות, ואף בית חולים יהודי מתקדם ומצויד היטב; יהודי סלוניקי שלחו ידם בכל – היו בהם אנשי רוח, סוחרים, תעשיינים, בעלי מלאכה רבים, דייגים וסוורים בנמל. בשנים אלו פעלו בעיר תנועה ציונית גדולה ותנועת פועלים – חברה תוססת, רבת מעמדות ורבת פנים.
בשנת 1917 פרצה בעיר שריפה, שהייתה נקודת מפנה של ממש בחיי הקהילה. הימים היו ימי מלחמת העולם הראשונה, ובעיר שהו פליטים רבים; הגחלים שתחת כירתו של אחד הפליטים התלקחו, האש אחזה בקירות הבית, ומשם התפשטה במהירות בין בתיה הצפופים של סלוניקי העתיקה. שלושים ושתיים שעות בערה האש, עשתה שמות בעיר וכילתה חלקים נרחבים בה, והקהילה היהודית במיוחד הוכתה מכה קשה. מתוך 70,000 אנשים שנותרו ללא קורת גג לראשם, היו 52,000 יהודים. בין היתר, עלה באש ארכיון הקהילה היהודית ובו רישום יהודי העיר לדורותיהם. כדי לתבוע פיצויים מן השלטונות, היה על נפגעי השריפה להוכיח את היותם תושבי סלוניקי וכך פתחה הקהילה ברישום מחודש של יהודי העיר. דפים אלו, הלקוחים מתוך פנקס הקהילה המשוחזר, מעידים על הרשומים בהם כי הם אכן תושבי העיר.
56 דפים, 33 ס"מ בקירוב. מצב משתנה, טוב עד טוב-בינוני. קמטים וכתמים (ברובם קלים). קרעים וקרעים חסרים בשוליים (חלקם מחוזקים בנייר דבק).
תעודת הוקרה כתובה ומעוטרת ביד אמן שהוענקה לפיליפ ליץ' (Philip Leach [Leachinski]) לרגל פרישתו מתפקיד נשיא האגודה הציונית Palestine Association בנוטינגהם. נוטינגהם, אנגליה, 1925. אנגלית.
קרטון, דיו, צבעי מים והזהבה.
התעודה כתובה ביד אמן, מעוטרת ומוזהבת בנוסח כתבי יד מימי הביניים. בתחתיתה הפסוק "בעד עמנו ובעד ערי אלקנו" (עברית), ובראשה מגן דוד ובו המילה "ציון". חתומה בידי כמה מחברי האגודה.
הודעה על פטירתו של פיליפ ליץ' הופיעה בעיתון הרשמי של ממשלת המנדט בארץ ישראל (The Palestine Gazette), 15 בדצמבר 1938.
45.5X35.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים.
כרוז הפונה לאזרחי בריטניה היהודים בבקשה להתגייס לצבא. הוצאתThe Publicity Department, Central London Recruiting Depot, לונדון, [1915 בקירוב]. יידיש.
הכרוז מבקש מן ההורים לשלוח את ילדיהם אזרחי בריטניה לצבא, ומזכיר להם כי בריטניה עשתה כל שביכולתה עבור היהודים וזוהי העת להשיב לה כגמולה הטוב. המועמדים מתבקשים לפנות ללשכת הגיוס בלונדון בראשותו של מייג'ור ליונל דה רוטשילד.
על הכרוז חתומים יו"ר ה- Jewish War Services Committee ("הוועד היהודי לשירותי מלחמה"), אדמונד סבג-מונטיפיורי ומזכיר הוועד, סמואל סטפני.
למידע נוסף על "הוועד היהודי לשירותי מלחמה" בראשות אדמונד סבג-מונטיפיורי וליונל דה רוטשילד, ראו:
Justin Cavernelis-Frost, 'There are three types of men': Lionel de Rothschild and the Jewish War Services Committee, 1915-1919 (Archive Review of the Year 2013-2014).
25.5X19 ס"מ. מצב טוב. כתמים זעירים בשוליים.
בין הפריטים: • "The Call of the Ukraine", חוברת עם סיכום הכינוס השנתי של הארגון לשנת 1923 (מצורפים שני בולים עם סמל הכינוס). • מכתב תודה, מודפס במכונת כתיבה על גבי נייר מכתבים רשמי, שצורף, כנראה, לקבלה עבור תרומה. • "The Menorah, A Chanukah Journal", חוברת לכבוד חג החנוכה בהוצאת הארגון, מלווה איורים, רשימה של תורמים לארגון ומוסף לילדים (בחוברת נפרדת). 1923. • טופס מאויר (לא ממולא) למתן תרומה לחג החנוכה. • שני כרוזים לגיוס תרומות. • ועוד.
שניים מהפריטים שלפנינו ממוענים לידי ר' יצחק ליוינגסטון (Isaac Livingstone), רב בית הכנסת גולדרס גרין שבלונדון.
מצורף: כרוז מטעם ארגון הסיוע Russian Jews Relief Fund.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני.
תוכנייה מתקפלת, מודפסת משני צדדיה. בחזיתה הדפס צבעוני נאה, המציג גבר צעיר ושרירי מניף דגל בצבעי כחול-לבן.
29.5X20.5 ס"מ (במצב פתוח). מצב טוב.
ספר בראשית והפרקים הראשונים של ספר שמות – מתוך המהדורה הביבליופילית של חמשה חומשי תורה בהוצאת "חברת שונצינו" (אגודת סונצ'ינו), [ברלין, 1931].
בשנים 1931-1933 הוציאה לאור אגודת סונצ'ינו, "ידידי הספר העברי" (Soncino-Gesellschaft der Freunde des jüdischen Buches) מהדורה ביבליופילית של חמשה חומשי תורה. המהדורה נדפסה ב-850 עותקים; הגופן ותיבות הפתיחה עוצבו בידי מרקוס בהמר.
תחילה נדפסו ספר בראשית ופרקים 1-3 מספר שמות, ובהמשך שאר ספרי התורה (בכוונת האגודה היה להמשיך ולהדפיס את שאר ספרי התנ"ך, אך השינויים הפוליטיים הדרמטיים שהתרחשו בגרמניה באותה תקופה הביאו להפסקתו המוקדמת של הפרויקט).
מצורף עלון (4 עמ') בגרמנית ובו מידע על הדפסת הספר שלפנינו (1931).
ספר בראשית בשלמותו; ספר שמות, פרק א' עד פרק ג', פסוק ג. עם שער "חמשה חומשי תורה". [36] דף, 40 ס"מ. מצב טוב. כתמים. העמוד הראשון והעמוד האחרון כהים. כריכת קרטון חלקה. (מוכתמת), מנותקת חלקית. ללא שדרה.
עלון מצורף: [1] דף מקופל (4 עמ'), 40 ס"מ. מצב טוב. כתמים. העמוד הראשון והעמוד האחרון כהים. פגמים קלים.
נדפס על נייר איכותי במהדורה מצומצמת בת 100 עותקים, לכבוד ידידיו של המחבר.
אות פתיחה מאוירת, בדיו אדומה. עטיפה נאה.
אברהם הורודיש (1898-1987), אספן וסוחר ספרים, ממייסדי אגודת סונצ'ינו של ידידי הספר העברי בברלין ("Soncino-Gesellschaft der Freunde des jüdischen Buches"), ו-"Antiquariat Erasmus" באמשטרדם. הורודיש נודע כמומחה לתולדות הספר, ואוסף ספריו, הכולל למעלה מ-8000 כרכים בתחום תולדות הספר והדפוס, נמצא בספריית אוניברסיטת תל-אביב, וקרוי על שמו.
הסיפור שלפנינו נדפס בקובץ הסיפורים "Bibliophile Novellen", שראה אור בויימאר, באותה השנה.
[1], 14-5, [1] עמ', 24 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. עטיפת נייר מקורית. פגמים קלים בעטיפה, וקרעים בשדרה.
עותק מס' 4 מתוך מהדורה ביבליופילית בת מאה עותקים, שנדפסו על נייר איכותי.
אל הספר מצורף כרטיס מודפס: "שלוחה לך בזה כמזכרת לאבינו ז"ל ספרו החדש של ש"י עגנון אתם ראיתם. אבינו עוד קרא את יריעות הספר. משפחת שוקן".
הספר "אתם ראיתם" הוא אנתולוגיה על מעמד מתן תורה, הכוללת ארבעה חלקים.
עגנון החל בעבודה סדורה על האנתולוגיה בשנת 1957, מתוך כוונה להוציא לאור את חלקה הראשון לכבוד יום הולדתו ה-80 של המו"ל זלמן שוקן, שחל באותה השנה. מסיבות שונות התעכבה העבודה על הספר, והוא נדפס רק כשנתיים וחצי מאוחר יותר, שבועות ספורים לאחר פטירתו של שוקן (שעוד הספיק להגיה את יריעות ההגהה שנשלחו אליו, כפי שמוזכר בכרטיס המצורף). יתר חלקי האנתולוגיה נמצאו בעזבונו של עגנון, והיא נדפסה בשלמותה על ידי בתו, אמונה ירון, בשנת תשנ"ה (ראו: לאור, חיי עגנון, עמ' 503-508).
[3], רכו, [3] עמ', 30 ס"מ. מצב טוב. כתמים (בעיקר בקצות הדפים). כריכה מקורית (שדרה מוכתמת), ומעטפת נייר (עם כתמים וקרעים).
תורה נביאים כתובים. הוצאת "קורן", ירושלים, תשכ"ג 1963. מהדורה ראשונה. שלושה כרכים.
מהדורה בשלושה כרכים של תנ"ך קורן, נדפסה בפורמט גדול ועל-גבי נייר משובח.
אליהו קורן (1907-2001) טיפוגרף ומעצב גרפי, נולד בנירנברג ולמד באקדמיה לאמנויות בה, עלה לארץ ישראל בשנת 1933. את עיסוקו בעיצוב אות "קורן" ובהדפסת התנ"ך החל כאשר י"ל מאגנס, שהיה אז נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים, ביקש להוציא לאור תנ"ך שכולו "יהודי" – מבחינת האות והעיצוב, העריכה, הדפוס והכריכה. האות שעיצב אליהו קורן, שהתבססה על אותיות כתב היד "כתר ארם צובא", זכתה בתחרות, ואכן בשנת 1946 הדפיסה הוצאת האוניברסיטה את ספר "יונה" באות זו. לאחר פטירתו של מאגנס ב-1951 נגנזה התכנית להדפסת התנ"ך מחדש וקורן פנה לייסוד מפעל חייו: הוצאת ספרים שבה יוציא את התנ"ך שלו.
קורן עמל רבות על עיצוב אות נאה, בהירה ונוחה לקריאה, על התקנת הנוסח ועל הגהת התנ"ך בתכלית הדקדוק, מלאכה שהטיל על החוקרים אברהם מאיר הברמן, דניאל גולדשמידט ומאיר מדן. הטקסט סודר בחלוקה לסדרים על פי המסורה, ומסורת החלוקה הנוצרית לפרקים צוינה בצד. עם הופעת התנ״ך הכריז דוד בן-גוריון: "נגולה חרפה מישראל, כי אכן זהו הראשון והמשובח מכל ספרי התנ״ך (היהודיים), שהופיעו ב-400 השנים האחרונות".
תורה: [3] דף, שכז עמ'. נביאים: [2] דף, תקפט עמ', [1] דף. כתובים: [2] דף, שעד עמ', [1] דף. 34 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי כמה דפים. כרך נביאים: חריצים (על סף קריעה) בכמה דפים. עמ' תיג–תכח כרוכים פעמיים.
מהדורת פקסימיליה צבעונית, מודפסת על נייר עבה ואיכותי, לכתב היד המאויר המכונה "הגדת ראשי הציפורים" (גרמניה, 1300 בקרוב). שני כרכים: כרך הפקסימיליה (נדפס 1965) וכרך מבוא בעריכת ד"ר משה שפיצר (נדפס 1967; אנגלית). בכרך הפקסימיליה דף קולופון: "יוצא לאור בשש מאות טפסים ממוספרים, כפרסום ראשון בסדרת ספריית ל.א. מאיר מטעם בית דוד סלומונס, בהוצאת ספרי תרשיש ירושלים, תשכ"ו". עותק זה ממוספר 120.
"הגדת ראשי הציפורים" היא ההגדה המוקדמת ביותר ששרדה כספר נפרד. היא מתייחדת באיורים יוצאי הדופן המקשטים אותה – דמויות אדם בעלות ראשי ציפור, שעיצובן המוזר נועד, כנראה, לעקוף את איסור עשיית הפסלים בתורה – "לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה" (שמות כ, ג). מרבית הדמויות חובשות לראשן את "כובע היהודים", כיסוי הראש המחודד שאולצו יהודי גרמניה לחבוש. האיורים מציגים תמונות מקראיות שונות, את מנהגי החג ואת הגאולה העתידית.
כרך א: [48] דף, [1] דף קולופון. כרך ב: 126 עמ', [1] דף, [31] לוחות הדפס (ממוספרים 129-159), 28 ס"מ. חיתוך דפים עליון מוזהב. שני הכרכים בעלי שדרת קלף, מעוטרים בהטבעה מוזהבת. נתונים בקופסאות קרטון תואמות. מצב טוב. פגמים קלים בכריכות ובקופסאות. כתמים קלים, בעיקר בדפי הבטנה.
הטקסט מעוטר בצפיפות בדגמים צמחיים ובדגמים מופשטים צבעוניים ומוזהבים ברוח כתבי היד המעוטרים שרווחו בימי הביניים. נדפס בדפוס כרומוליתוגרפי. כריכת עור נאה, ועליה עיטורים מוזהבים (ככל הנראה מאוחרת יותר); נייר בטנה בדגם שיש. חיתוך דפים מוזהב.
[16] דף, 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, רובם בדפי המגן. סדקים לצדי השדרה.