מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
- book (253) Apply book filter
- חסידות (141) Apply חסידות filter
- ספרי (135) Apply ספרי filter
- chassid (98) Apply chassid filter
- מיוחסים (73) Apply מיוחסים filter
- import (73) Apply import filter
- ownership (73) Apply ownership filter
- letter (69) Apply letter filter
- יד (65) Apply יד filter
- manuscript (60) Apply manuscript filter
- print (60) Apply print filter
- עם (59) Apply עם filter
- והקדשות (54) Apply והקדשות filter
- חתימות (54) Apply חתימות filter
- dedic (54) Apply dedic filter
- signatur (54) Apply signatur filter
- עותקים (52) Apply עותקים filter
- ספרים (50) Apply ספרים filter
- chassidut (43) Apply chassidut filter
- rabbi (37) Apply rabbi filter
- כתבי (36) Apply כתבי filter
- ומכתבים (32) Apply ומכתבים filter
- מכתבים (29) Apply מכתבים filter
- וכתבי (24) Apply וכתבי filter
- תמונות (24) Apply תמונות filter
- גרפיקה (24) Apply גרפיקה filter
- גרפיקה, (24) Apply גרפיקה, filter
- וחפצים (24) Apply וחפצים filter
- art (24) Apply art filter
- art, (24) Apply art, filter
- graphic (24) Apply graphic filter
- object (24) Apply object filter
- ודפוסי (23) Apply ודפוסי filter
- ישראל (23) Apply ישראל filter
- centuri (23) Apply centuri filter
- th (23) Apply th filter
- והקדשות, (21) Apply והקדשות, filter
- ועותקים (21) Apply ועותקים filter
- דפוס (20) Apply דפוס filter
- חכמי (19) Apply חכמי filter
- סאטמר, (19) Apply סאטמר, filter
- סאטמר (19) Apply סאטמר filter
- חסידויות (19) Apply חסידויות filter
- סיגט (19) Apply סיגט filter
- ופאפא (19) Apply ופאפא filter
- books, (19) Apply books, filter
- pupa (19) Apply pupa filter
- satmar (19) Apply satmar filter
- satmar, (19) Apply satmar, filter
- sighet (19) Apply sighet filter
מכתב גדוש ברכות מזל טוב ודברי הודאה להשי"ת. נשלח למחותנו רבי ברוך (בנימין זאב) ויינשטוק [ששהה אז במסע בחו"ל], לרגל הולדת נכדם המשותף, בן בכור לרבי יעקב שובקס ואשתו רבקה לבית וויינשטוק: "מהולל לד' יתברך אקרא על כל הטוב והחסד שעשה עמדי והגיעני עד היום לראות בן לבני... יעקב... שליט"א אשר ילדה לו אשתו רבקה תחי'... בתו של מע"כ... בשעה טובה ובס"ט ומז"ט לאורך ימים ושנים טובים... יהי רצון שכשם שנכנס ת"ל בשלום לברית קודש של א"א [אברהם אבינו], כן יזכה אותם השי"ת לפדותו בזמנה... ואח"כ יזכה האב ואם לגדלו הבן שיחי' לתורה ולחופה ולמעשים טובים... ויקרא שמו משה מנחם יוסף שיחי' לאורך ימים טובים... נאום מחותנו ליפמאן דוד במהר"י ז"ל".
הגאון רבי ליפמאן דוד (ר' דובצ'ה) שובקס (תק"צ בערך-תרפ"ד), זקן-ההוראה וראב"ד בד"צ החסידים בירושלים. נתגדל מנעוריו בבית האדמו"ר הקדוש רבי מנדל מקוצק, ובהיותו כבן 14 השיאו האדמו"ר לבת-אחותו, שנתגדלה אף היא בבית דודה האדמו"ר. במשך שנים רבות היה לומד בחברותא עם בן-דודו (חתן האדמו"ר) רבי אברהם בורנשטיין מסוכוטשוב, כשהם לומדים יחד בעיון למדני ועמוק, על פי דרך הלימוד שהתווה לפניהם מורם ורבם האדמו"ר מקוצק. בגיל 16 התעטר ב"סמיכת חכמים" להוראה מאת דודו האדמו"ר מקוצק, שאף מינהו למו"צ ומורה הוראה בעיר קוצק, תפקיד אותו מילא במשך כחצי יובל. בשנת תרמ"ה עבר לכהן כרב ואב"ד לברטוב, בה כיהן כ-13 שנה. בשנת תרנ"ח עלה לארץ ישראל, על פי הוראת רבו האדמו"ר מקוצק, ועם עלותו לירושלים מונה לתפקיד ראב"ד בד"צ החסידים בעיר - תפקיד בו כיהן ברמה למעלה מ-25 שנה. תורתו נדפסה בשנים האחרונות בסדרת הספרים "חידושי הגר"ד".
נכדו, התינוק הנולד המוזכר במכתב, הוא הגאון החסיד רבי משה מנחם יוסף שובקס, שכיהן משנות התש"י כראש ישיבת בעלז, ומאוחר יותר כדומ"ץ הקהילה. בשנת תש"מ נתמנה לחבר הבד"ץ "קהל מחזיקי הדת". נולד בי"ג טבת תרפ"ב, לאביו רבי יעקב ישראל שניאור זלמן שובקס (תרס"ג-תשמ"ה), ונפטר בניסן שנת תשמ"ד. לזכרו נדפס ספר הזכרון "זכרון למשה" (ירושלים, תשמ"ה).
[1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמי דיו. בלאי וסימני קיפול.
כרך עבה בכתב-יד. בראשו שער מאויר ומעוטר בצבע (חלק מהאותיות בדיו מוזהבת), בו נכתב: "ספר הברית קודש לילדי בני ישראל שיחי' אשר נרשמו בשמות ליום שנמולו ונכנסו בבריתו של אאע"ה בעז"ה משנת תרפ"ח והלאה ע"י יהודא משה ווייס הי"ו מוהל ראשי בעיה"ק ירושלם תובב"א ובבית החולים 'הדסה'...".
בדפי הפנקס נרשמו בצורה מסודרת וממוספרת אלפי שמות של נימולים (עד מס' 6455), לצד שם אביהם (לפרקים שם אמם) ושם משפחתם, תאריך הלידה ותאריך המילה. לצד רובם נרשם גם היכן נערכה הברית. מבין הדפים נשקפות מספר נקודות ציון היסטוריות, דוגמת הגעת האדמו"ר רבי ישראל משה דושינסקי לארץ ישראל באלול תרצ"ג. על כמה מן הנימולים נרשם כי אביהם הינו חייל בריטי או נוצרי, ובמספר פעמים נרשם על נימולים שהם בגדר "שתוקי" או "ספק בן פנויה".
בכרך שלפנינו מתועדים שמותיהם של עשרות רבנים, אנשי מדע, פוליטיקאים ואישי ציבור מפורסמים.
בין הרבנים: רבי יהודה עדס, ראש ישיבת קול יעקב (1289); רבי נפתלי מנחם ורבי יוסף זונדל, בני רבי מאיר חדש (1011, 1721); רבי יוסף חיים קופשיץ, מראשי ישיבת פורת יוסף (421); רבי יששכר הגר, האדמו"ר מסאווראן (2120); רבי נתן צבי קעניג, מחשובי רבני ברסלב (2663); רבי בן ציון בורודיאנסקי, מראשי ישיבת קול תורה (5336); רבי שלמה ראובן ספיר, רב שכונת רמת אביב (12); רבי אברהם צבי בן רבי חיים שמואלביץ (5878); בני האדמו"ר רבי מרדכי מזוויעהל: רבי יוסף (947), רבי יעקב לייב (1593), רבי דוד (2434), רבי שמואל (5069), רבי שלמה (5864), רבי ישראל (6362).
בין החוקרים, הפוליטיקאים ואנשי התרבות: פרופ' ר' שלמה זלמן הבלין (2002); פרופ' זאב ספראי (6340); ד"ר אפרים חמיאל (5387); ראובן (רובי) ריבלין (2324); בנימין (בני) בגין (4043); מתן ואורן וילנאי (3432, 4748); דן מרידור (5884); ישראל מרדכי (פולי) פוליאקוב (3212); ועוד.
לפנקס מצורפת חוברת בכתב-יד שבה "רשימה ומפתחות לספר הברית קודש של המוהל יודא משה ווייס". הכתיבה דומה לכתיבה של הפנקס, והיא נכתבה כנראה במקביל לפנקס. המפתח מסודר לפי א"ב, אך בתוך כל אות הסדר הוא כרונולוגי.
המוהל - ר' יהודה משה חיים בן רבי שמעון ווייס (תרנ"ד-תש"ט), נקרא על שם סב אמו רבי יהודה משה סג"ל המבורגר (מתלמידי החתם-סופר שעלה לארץ ישראל בשנת תרי"ז ונמנה על מייסדי כולל הונגריה). שימש כמוהל ראשי בירושלים ובבית החולים הדסה, וזכה להכניס אלפי ילדי ישראל בבריתו של אברהם אבינו. נפטר ט"ו ניסן תש"ט ונטמן בבית הקברות שייח' באדר בירושלים.
בעיתון דואר היום, י"ח אלול תרצ"ה (16 ספטמבר 1935), פורסמה מודעה מטעם "בית התינוקות ירושלים הסתדרות עולמית לנשים ציוניות", ובה "תודה גלויה למוהל ראשי בביה"ח הדסה ירושלים, עבור הכנסת חמשת ילדינו... בברית א"א...". ואכן, בפנקס שלפנינו, ברישומים מאותו יום (642-646), נכתב: "מבית התינוקות ירושלים".
[2], 110, [12] דף (ועוד דפים ריקים רבים); חוברת המפתח: [36] דף + [1] דף נפרד עם השלמות. 32 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בשולי דפים. מספר דפים מנותקים או רופפים. כריכה מקורית (חוברת המפתח במעטפת קרטון).
מהספרים הראשונים שנדפסו בידי רבי ישראל ב"ק בעיר צפת, כשנה לאחר יסוד בית דפוסו בעיר.
מעבר לדף השער הקדמת המדפיס רבי ישראל ב"ק (מעט פגועה מסימני העש): "וכל הקונים אשר יקנו ויזולו זהבם וכספם על הספרים אשר יהיו נדפסים פה באה"ק תוב"ב ובפרט ספרי תהלים עם הזוהר אשר יחזיק בחיקו ובתרמילו, השי"ת יצילם מכל צער ונזק ובהלה...". הקדמה נוספת, ארוכה, מהמביא לדפוס, רבי גרשון מרגליות, בה הוא מספר כיצד הפציר ברבי ישראל ב"ק לא להדפיס את הביאור הקבלי "באורי זוהר" לבדו, אלא לצד פסוקי התהלים, כפי שאכן נדפס בסופו של דבר.
בראש כל מזמור נדפסה "כוונת המשורר". כן כולל הכרך תפילות שאומרים לפני ואחרי קריאת תהלים בחול, בשבת, ביום-טוב ולליל הושענה רבה, תפלה בעד החולה וסדר פדיון הנפש.
רישומים בכתב-יד בדף השער: "הצעיר בנימין אליהו יעקב שלמה...".
[4], קח, קי-קנב דף. חסר דף קט. 14.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים ברובם במילוי נייר. קרעים חסרים בשולי דף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (חלק מהדפים הושלמו כפי הנראה מעותקים אחרים). כריכת עור חדשה.
במקביל נדפסה מהדורה נוספת של ספר תהלים, ללא פירושים.
• ספר מלאכי קודש - שיר היחוד, פיוטים ותחנות, תוכחת מוסר ופירוש מהבעש"ט על פרק ק"ז בתהלים "הודו לה'... יאמרו גאולי...". ירושלים, [תרכ"ב 1862]. ש' הלוי, מס' 66.
• ספר מנורת זהב, קיצור מנורת המאור ודרשות, מאת רבי ישראל אלנקווה. ירושלים, [תרכ"ד]. ש' הלוי, מס' 99.
• ספר צוואה יקרה - צוואת רבי אלכסנדר זיסקינד מהורודנא, בעל "יסוד ושורש העבודה". ירושלים, [אחרי תרכ"ג 1863]. ש' הלוי, מס' 100.
• ספר תולדות יעקב, על מסכת ביצה, מאת רבי יעקב קשטרו - המהריק"ש. ירושלים, תרכ"ה. ש' הלוי, מס' 118.
• שער המצות, השער הה' משמונה שערים שחיבר רבי חיים ויטאל כפי שקיבל מהאר"י. ירושלים, [תרל"ב-תרל"ג 1872-1873]. הגהות רבות והוספות בכתב-יד מזרחי. ש' הלוי, מס' 199.
• מחזור "מועדי ה' וקריאי מועד", חלק ראשון, מחזור תפילות לפסח ולשבועות, כמנהג ק"ק ספרדים - עם הגדה של פסח, תיקון ליל שבועות וסדר שביעי של פסח. ירושלים, [תר"ד 1844]. שני שערים. קונטרסים כרוכים שלא במקומם, וחסרים מספר דפים. ש' הלוי, מס' 20.
• ספר תולדות אדם, חידושים על סוגיות הש"ס, מאת הגאון הקדוש רבי משה דוד אשכנזי אב"ד טולטשווא וצפת. [ירושלים, תר"ה 1845 - עותק חסר [2] דף, שער והקדמה]. ש' הלוי, מס' 33. חותמות בעלות של ביהמ"ד של ר' מיכאל ציפר'ס הכהן [בית מדרש מפורסם בעיר קראקא].
• ספר ליקוטי מוהר"ן תנינא, מאת רבי נחמן מברסלב. ירושלים, [תרל"ד 1874]. עותק מעט פגום. ש' הלוי, מס' 213. ללא [3] דפים בסופו, עם לוחות תיקונים ו"מעשה נוראה שסיפר רבינו אדמו"ר ז"ל שראה..." [דפים אלו נוספו כנראה לאחר ההדפסה ואינם מופיעים בחלק מהעותקים]. חותמות וחתימות בעלות.
8 ספרים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. כריכות חדשות.
הספר נדפס בין השנים תרל"ה-תרמ"א, בשני בתי דפוס. ההדפסה החלה בדפוסו של רבי יואל משה סלומון, אשר סירב להמשיך בהדפסה לאחר שעיין בתוכנו הפולמוסי של הספר. המשך ההדפסה נעשה בדפוס "העברי" [של רבי יצחק גאשצינני]. חלקים מהספר הופצו טרם סיום ההדפסה, ומכאן ההבדלים הרבים בין עותקי הספר.
ידועים שני דפי שער (שער בנוסח מקוצר ושער בנוסח ארוך), שאינם מופיעים בכל העותקים. לעותק שלפנינו דף שער אחד בלבד, עם הנוסח המקוצר. בסופו של הספר נמצאים [17] דפי מפתחות והקדמות שאינם נמצאים ברוב העותקים (בחלק מהעותקים נכרכו דפים אלו בראש הספר), ובהם מכתבי הסכמות ותמיכה ברע"י שלזינגר מאת רבנים מירושלים, צפת וחברון; מפתחות מפורטים לספר; ומאמר "קול ברמה". הספר גם כולל את דפים ז-ט החסרים בעותקים רבים (בדפים אלו של "פסק בית דין" נגד הרפורמים, מגנה המחבר את רבני הונגריה החרדים מ"נוסח אשכנז", הנושאים דרשות בשפה הגרמנית וההונגרית, ולא בשפת היידיש). כמו כן נמצאים הדפים האחרונים, קיט-קכד: "בדק הבית" - השמטות והוספות שנדפסו בשנת תרמ"א. בעותק שלפנינו לא נמצא דף עם מכתב "קול מבשר" ממחבר הספר, אך הדף עם המאמר "קול ברמה" מופיע פעמיים, עם הבדלים בפסקה האחרונה הכוללת הודעה אישית ממחבר הספר.
המחבר, הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר (תקצ"ה-תרפ"ב) בעל "לב העברי", חתן הגאון רבי הלל ליכטנשטיין מקולומייא, תלמידם של גדולי רבני הונגריה ומן הקנאים הבולטים שלחמו ברפורמה ובהשכלה. בשנת תר"ל עלה לירושלים, בה המשיך את מאבקו באפיקורסים וב"מחדשים". פעל לטובת התיישבות יהודית ברחבי הארץ, ואף נקלע למחלוקת חריפה ולחיכוכים עם אנשי היישוב הישן כשיצא נגד שיטת ה"חלוקה", ובפרשיות ופולמוסים אחרים. בספרו "בית יוסף חדש" יצא רבי עקיבא יוסף שלזינגר בביקורת חריפה נגד מוסדות הציבור בירושלים ושיטת ה"חלוקה" הבלתי-צודקת בכולל אונגרן אליו השתייך, וקרא לייסד כולל חדש בשם "כולל העברים" אשר יעודד התיישבות חקלאית, ובכך יציל את יהדות אירופה הנתונה בסכנת ההתבוללות וההשכלה.
עם צאת הספר "בית יוסף חדש" לאור, התלקחה מחלוקת עזה. נגד הספר יצאו מספר פרסומים ("ניתוץ הבית" ועוד), במחאה על ביזוי נשיאי וראשי כולל אונגרן. את הספר דנו בשריפה ואת מחברו ב"חרם". בנוסף ניסו להתנכל לחייו ע"י עלילות אצל השלטון הטורקי. תקופה ארוכה חשש רבי עקיבא יוסף לחייו ולא יצא מביתו, פן יתנקשו בו. פעולות שונות נעשו ע"י המחרימים להשיג את הספרים ולשרפם. בעלי קשרים בקונסוליה האוסטרית ניסו לעצור ביפו את משלוח הספרים, ע"י הדואר האוסטרי, ולהחזירם לשריפה בירושלים, וגם לאחר שנודע כי הספרים כבר יצאו לדרכם לחו"ל, ניסו להשיבם משם.
בארצות הונגריה נחלקו הדעות בין הרבנים בעניין הספר. רבו של המחבר, רבי חיים סופר בעל "מחנה חיים", שהיה באותה תקופה אב"ד מונקאטש, תמך בו, וכתב מספר מכתבים בנסיון להרגיע את הרוחות. אולם נשיאי ה"כולל" הרבנים מפרשבורג ומאונגוואר לא הסכימו לתמוך בו. אף מורו ורבו המהר"ם שיק אב"ד חוסט כותב בהסתייגות בתשובתו לאדם ששאל אם יש לחוש לחרם על הספר "בית יוסף חדש": "והנה ספר הנ"ל לא ראיתי ולא בא לידי, ואם אמנם שהרב המחבר הנ"ל מוחזק בכשרות ולירא ה', בכל זה כשנשלח לידי מירושלים תוכן ענין הספר שנתנו עליו חרם בב"ד דשם, חששתי לדבריהם... והיום שבא לידי קונטרס נדפס בירושלים בשם חרב פיפיות וגם בסופו נדפס קונטרס קטן בשם צעקת הדל מהרב המחבר הנ"ל שצועק חמס שרודפין אותו שלא כדין ושאין ממש בלעז שהוציאו עליו, ומי יודע ויבין זאת, עכ"פ צריכין אנו לחוש עוד עד דיצא האמת לאמיתו ויתבררו הדברים..." (שו"ת מהר"ם שיק, יורה דעה, סימן רי"א).
בינתיים התחבר רבי עקיבא יוסף לחכמי הספרדים בירושלים ובחברון, ששבו לתמוך בו. בקונטרס "חרב פיפיות" קיבל גם מכתבי תמיכה מהרב מרדישקוביץ ומרבנים נוספים (שהושמצו בשל כך בקונטרס "שומר ישראל").
מתנגדיו, שלא בחלו באמצעים, פרסמו בהמשך הפולמוס קונטרס נוסף בשם "שומר ישראל", ובו טענות רבות נגד המחבר, ביניהן: א. שעבר על "חרם דרבינו גרשום", כשהתיר לאיש שאשתו סירבה לעלות עמו לארץ ישראל לשאת אשה שניה; ב. שהוא מתיימר להיות משיח; ג. שהספר נדפס בדפוס של המיסיון (טענה כוזבת; כאמור, הספר נדפס ברובו בדפוס רבי יצחק גאשצינני); ד. שהמחבר מארגן מרד בממשלה הטורקית, טענה שהיה בה משום סכנת נפשות למחבר.
המאבק נגד רבי עקיבא יוסף החריף, ובהנהלת "כולל שומרי החומות" סירבו לתת "חלוקה" למי שיסרב לחתום כי הוא מצטרף לחרם. כרוזים שונים הוצאו נגדו ואת חתימתו הידועה "עי"ש" פירשו במילים ע'וכר יש'ראל. [הישוב בני עי"ש שליד גדרה, קרוי על שמו של רבי עקיבא יוסף].
בסופו של דבר התפשר רבי עקיבא יוסף עם מתנגדיו, שהסירו את החרם. מעניין לציין כי בפטירתו הספידו הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, שהיה מראשי כולל אונגרן. רבי עקיבא יוסף חידש בחייו חידושים הלכתיים שונים, שחלקם לא התקבלו בקרב הרבנים, כדוגמת תקיעת שופר בכותל המערבי בראש השנה שחל בשבת, לבישת תכלת ועוד.
[1], ב-קכד, [17] דף. ללא אחד מדפי השער, שאינו מופיע בכל העותקים (ראה לעיל). 27.5 ס"מ. נייר יבש בחלקו. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים קלים, בהם קרעים חסרים קטנים עם פגיעות קלות בטקסט בדפים בודדים. חיתוך דפים על גבול הטקסט במספר דפים. חותמות. כריכת עור חדשה.
ש' הלוי, מס' 231.
שבעה ספרים ופרסומים שהדפיס הרב מאדא הגאון רבי מרדכי אליעזר וועבר: חידושים על ש"ס, חידושי אגדה וקונטרסי פולמוס. ירושלים, תרמ"ב-תרנ"ב 1882-1891.
• ספר מלחמת חובה - "נגד עלילות אויב אורב אשר יצא לקרב על ס' דברי חיים...". ירושלים, [דפוס ישראל פרומקין, תרמ"ב 1882]. מהדורה ראשונה וקצרה. ש' הלוי מס' 403.
• ספר מלחמת חובה - "נגד עלילות אויב אורב אשר יצא לקרב" (פולמוס נגד רבי שלמה גנצפריד ומחלוקותיו בהלכה עם ה"דברי חיים"). מהדורה מורחבת. ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני, [תרמ"ה 1885]. חסר 2 דף אחרונים. ש' הלוי מס' 508.
• קונטרס אופל ובוחן, תגובה לקונטרס "מכסה לאהל" שכתב רבי שלמה גנצפריד. [ירושלים, דפוס שמואל צוקרמן, תרמ"ט 1889]. ש' הלוי, מס' 637.
• ספר ערך דל, על מסכת ערכין (כולל ההקדמה "מדבר קדמות", על קורות המחבר). ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני, [תרמ"ה 1885]. ש' הלוי מס' 522.
• ספר עץ אבות, חלק א', חידושי אגדה על מסכת ערכין ועל פרקי אבות (פרקים א-ג). ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני, [תרמ"ה 1885]. ש' הלוי, מס' 523.
• ספר תמורת תודה, על מסכת תמורה. ירושלים, דפוס אלחנן טננבוים, תרמ"ז [1887]. ש' הלוי, מס' 607.
• כרוז, "מענה על הסערה", אודות הפולמוס על אתרוגי קורפו. ירושלים, תרנ"ב [1891].
7 פריטים, גודל ומצב משתנים. כולם נתונים בכריכות חדשות.
הגאון מאדא רבי מרדכי אליעזר וועבר (תקפ"ב-תרנ"ב), תלמיד ה"דברי חיים" מצאנז. כיהן ברבנות בקהילות שונות בהונגריה. עלה לירושלים בשנת תרל"ה בערך, ובה הדפיס מספר חיבורים. חלק מחיבוריו היו כתבי פולמוס נגד החולקים על פסקי מורו ורבו האדמו"ר בעל "דברי חיים". גם בספריו האחרים של הרב מאדא מופיעות הקדמות מעניינות ודברי פולמוס בנושאים שונים העומדים על הפרק.
הפולמוס המרכזי שבו היה מעורב הרב מאדא התעורר כאשר יצא בפרסומים נגד רבי שלמה גאנצפריד בעל "קיצור שולחן ערוך", שבספרו "אהלי שם" השיג על דבריו של רבו האדמו"ר רבי חיים מצאנז בספרו "דברי חיים". בתחילה פרסם הרב מאדא קונטרס בשם "מלחמת חובה" (ירושלים תרמ"ב), ובהמשך הדפיסו שוב במהדורה מורחבת (ירושלים, תרמ"ה - הנמצאת באוסף שלפנינו). בתגובה הדפיס רבי שלמה גאנצפריד קונטרס בשם "מכסה לאהל" (בסוף אחת המהדורות של קיצור שו"ע), ובו תקף במילים חריפות את הרב מאדא והאשימו בהאשמות קשות. בהמשך הפך ה"מכסה לאוהל" לכלי ניגוח בידי מתנגדי הרב מאדא בתוך כולל הונגריה בירושלים. הם הדפיסוהו בשנית (בשנת תרמ"ט) בדף גדול, והדביקוהו על דלת ביתו בירושלים (ראה ש' הלוי, מס' 638). הרב מאדא נזעק להגן על עצמו בקונטרס "אופל ובוחן" (הנמצא באוסף שלפנינו), בו הובאו מכתבי רבנים התומכים בו. הוא מספר כי "קראו [את המכסה לאוהל] כמגילה בביהמ"ד ונפוץ בכל עה"ק... ושלחו לחברון... והגזימו לשלוח לחו"ל...", וטוען במפתיע כי ה"מכסה לאהל" לא נכתב מעולם על ידי רבי שלמה גנצפריד ואף לא נדפס בידיעתו, אלא הוא פרי זיוף של "איש מרמה וזייפן". בקונטרס "אופל ובוחן" מוזכרת המחלוקת בכולל "בחודש אלול העבר" וכן הדפסת "מכסה לאהל" השניה בירושלים, ומכאן שנדפס בשנת תר"ן בערך [ראה גם ש' הלוי, מס' 637-638].
על פולמוס הרב וועבר והרב גאנצפריד ראה: ריינהרץ שמעון, "הרב שלמה גאנצפריד", בתוך "קארפאטורוס - אנציקלופדיה של גלויות" תשי"ט, עמ' 400.
אוסף ספרי המקובל הירושלמי, רבי הלל משה מעשיל גלבשטיין, שנדפסו על ידו בירושלים, בשנים תרל"ט-תר"ס בקירוב:
• ספר חוסן ישועות, ביאור על מסכת בבא קמא בדרך הקבלה, עם ביאור על מאמר הזוהר מפרשת בלק. [ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני, תרל"ט-תרמ"ט 1879-1889]. הדפסת הספר לא נשלמה במקור (הספר נדפס קונטרסים קונטרסים משנת תרל"ט עד תרמ"ט), והוא מסתיים באמצע משפט. ש' הלוי, מס' 320.
• ספר אור לישרים - קונטרס אור זרוע לצדיק, ביאור על מאמר גמרא במסכת יומא, על פי הזוהר. ירושלים, דפוס יצחק הירשענזאהן, [תרמ"ט 1889]. בשער מוזכר "חידושי פסחים ונלוה אליו קונטרס אור זרוע לצדיק", אולם בפועל נדפס בו רק הקונטרס אור זרוע לצדיק. חידושי מסכת פסחים נדפסו תחת אותו שם בשנת תרנ"א. ש' הלוי, מס' 639.
• ספר אור לישרים, חידושים על מסכת פסחים וסוגיות נוספות בש"ס, עם ספר פתיל תכלת, נגד זיהויו של רבי גרשון חנוך ליינר מראדזין לחלזון התכלת. ירושלים, דפוס י"ד פרומקין, [תרמ"ב עד תרנ"א 1882-1890 בקירוב]. ש' הלוי, מס' 690 (ש' הלוי רושמת את שנת הדפוס כשנת תר"נ, וכותבת כי חלקים מהספר כבר נדפסו בשנת תרמ"ב. אולם בתחילת העותק שלפנינו מופיע דף שער נוסף ודף עם הסכמות רבנים שנכתבו בכסליו שנת תרנ"א).
• סידור תפילה, עם כוונות האר"י, ועם פירוש תפלה למשה. ירושלים, [דפוס ישראל דוד פרומקין, ועוד], תרנ"ח [1898]. הספר נדפס בהמשכים, קונטרסים קונטרסים, בבתי דפוס שונים בירושלים. ההדפסה החלה כנראה בשנת תרל"ט ונסתיימה בשנת תרס"ב.
• ספר משכנות לאביר יעקב, על שמעתתא ראשונה דמסכת תמיד, חלק ראשון. ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני ושותפיו, [תרמ"א-תרמ"ח 1881-1888]. לאחר שני הדפים הראשונים נכרכו שני דפים, הראשון שבהם הוא דף שער מיוחד, "ספר משכנות לאביר יעקב, על שמעתתא ראשונה דמסכת תמיד", עם פרט שנה של תרמ"ח. ש' הלוי, מס' 373; 626 (ש' הלוי רושמת את שני הדפים הכרוכים כאן כספר נפרד; במפעל הביבליוגרפיה נרשם עותק הכרוך כנראה בסדר מעט שונה). ספר זה נדפס קונטרסים קונטרסים וישנם הבדלים בין העותקים.
• ספר משכנות לאביר יעקב, על שמעתתא ראשונה דמסכת תמיד - טהרת הקודש, חלק שני, עם חידושים על מסכת ברכות. ירושלים, תרנ"ד [1894].
• ספר משכנות לאביר יעקב, על שמעתתא ראשונה דמסכת תמיד - טהרת הקודש, חלק שני, עם דיני הכשר מקוואות ודיני פתיל תכלת. ירושלים, חסר שם מדפיס, [אחר תר"ס 1900].
7 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
דרכו של רבי מעשיל גלבשטיין היתה להדפיס את ספריו קונטרסים קונטרסים. בדרך כלל, התאריכים המצוינים בשערי הספרים הם תאריכי השלמת הספרים. לעתים שלח רבי מעשיל גלבשטיין את הקונטרסים הראשונים שהדפיס לרחבי העולם, כדוגמאות לקראת הדפסת החיבור בשלמותו. בחלק מהעותקים השתמש בקונטרסי הדוגמא וצירף אותם לקונטרסי ההמשך שהדפיס לחיבור, אך בחלקם הדפיס מחדש גם את הקונטרסים הראשונים. זו הסיבה להבדלים הטיפוגרפיים הרבים בין העותקים של ספריו השונים.
הגאון המקובל רבי הלל משה מעשיל גלבשטיין (תקצ"ב-תרס"ח), מתלמידי האדמו"ר "השרף" מקוצק ומתלמידי האדמו"ר בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש. עלה לירושלים בשנת תרכ"ח, לאחר פטירת רבותיו האדמו"ר מקוצק, האדמו"ר מגור בעל "חידושי הרי"מ" והאדמו"ר בעל "צמח צדק". מאז בואו לירושלים עסק רבות בתורת המקדש, ובספריו עורר לקיום מצוות שמירת המקדש. היה שוכר "שומרים" ששמרו לכבוד המקדש, והיה מדליק נרות רבים לכבוד ה' בכותל המערבי. כמו כן חידש את הדלקת נר-התמיד בקבר שמעון הצדיק. נודע כבעל מופת ובספריו אף מעיד בעצמו על ישועות וניסים שהתרחשו אצלו בכותל המערבי ובקבר שמעון הצדיק. בספריו "משכנות לאביר יעקב" (שנדפסו חלקים-חלקים בין השנים תר"ל-תרס"ו) בלולים יחד חידושים על מסכת תמיד, מסכת יומא ומסכת פסחים, ענייני שמירת המקדש ודרושי קבלה.
ספר שאו מנחה, סדר מנחת ערב, לחול ולשבת, עם תיקון שבת, כמנהג הספרדים. ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן ושותפיו, תרמ"ה [1885].
בדפים ריד-רכא "מודעה" בלאדינו.
רכד דף. 7 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים בשולי דפים רבים. הדף האחרון מנותק. רישומים בכתב-יד וחותמת. כריכה מקורית, מנותקת בחלקה, עם פגמים.
לא נרשם אצל ש' הלוי.
דף רכד שבסוף הסידור שבו "לחש לעין הרע", עם הכיתוב "עוד לחש לעה"ר מס' מפעלות אלקים", לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה ואינו מופיע בקטלוג הספרייה הלאומית.
העותקים של רבי ידידיה טיאה ווייל. רישומי בעלות (קצוצים מעט) בכתב-ידו בדף השער של הכרך הראשון והשני: "לא נחתי ולא שקטתי עד שמצאתי את שאהבה נפשי, הק' טיאה בהר"ב מו"הרר נתנאל ווייל".
הגאון רבי ידידיה טיאה ווייל (תפ"ב-תקס"ו), מגדולי גאוני דורו, בן הגאון רבי נתנאל ווייל בעל "קרבן נתנאל" ותלמידו המובהק של רבי יהונתן אייבשיץ. עמד בקשרי שו"ת עם בעל ה"נודע ביהודה" ועם בעל ה"הפלאה". משנת תק"ל אב"ד קרלסרוהא ומדינת באדן על מקום אביו. בחייו נדפס רק פירושו "מרבה לספר" על הגדה של פסח, שנדפס בעילום שמו, אך עשרות חיבורים ממנו שנותרו בכת"י הולכים ונדפסים בשנים האחרונות.
שלושה כרכים. כרך ראשון: [3], ב-פז; קח-שג דף. כרך שני: [2], מא, מא-מב, מב-רנא, [1], רנב-שיז; כ; ו; מ דף. ו דף של "שערי השבועות" מופיעים במקור בסוף הכרך השלישי; מ דף של "סימני הדינים" מופיעים במקור בסוף הכרך הראשון. כרך שלישי: שעו דף. 42-43 ס"מ. שוליים רחבים. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. סימני עש. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים במספר מקומות (כולל בדפי השער), ללא פגיעה בטקסט. הדבקת נייר בשולי דף השער של הכרך השני. דף השער של הכרך השלישי מנותק בחלקו. חותמות. כריכות עץ ועור עתיקות, עם שרידי אבזמים לסגירה. בלאי, סימני עש ופגמים בכריכות (שדרה לא מקורית בכריכת החלק השני).
בדף השער, חתימת רבי "יעקב חיים סופר" [בעל כף החיים] וחותמות בית המדרש "שושנים לדוד" בירושלים [בו ישב ה"כף החיים" ועסק בתורה, ובו חיבר את חיבוריו הגדולים].
בדף השער ובדף ח חותמות של רבי ישעיה ברדקי: " ישעי בא"א מ' ישכר בער ז"ל איש ירושלם מציון תוב"א". הגאון רבי ישעיה ברדקי (נפטר חשון תרכ"ג), חתנו וממלא מקומו של רבי ישראל משקלוב תלמיד הגר"א, רבה ומנהיגה הגדול של קהילת האשכנזים ה"פרושים" בירושלים.
הגאון המקובל רבי יעקב חיים סופר (תר"ל-תרצ"ט) בעל "כף החיים", יליד בבל, תלמיד רבי עבדאללה סומך ורבי יוסף חיים בעל "בן איש חי". מחכמי בבל וירושלים הנודעים ומגדולי הפוסקים. נודע בסדרת הספרים "כף החיים", בהם ערך וליקט פסקי דינים ומנהגים על סדר השולחן ערוך. היה מקובל גדול ועסק בקבלה יחד עם רעו רבי יהודה פתיה ועם הרב השד"ה. בספרו "כף החיים" משולבים מנהגים רבים על פי הקבלה.
ב, [2], עב, עב-פב, [1] דף. ספירת-דפים משובשת. 32.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני. כתמים. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט.
מיידאן היא פרבר של זסלב (איזיאסלב Zasław - עיר במערב אוקראינה, על גדת הנהר הורין).
העותק של הגאון מקוטנא, רבי משה יהודה ליב בעל "זית רענן". בדף ב' מופיעה חותמתו: "הק' משה יהודא ליב בה"ר בנימין, אב"ד דקוטנא ולע"ע פעה"ק ירושלם תוב"ב". בדף השער חותמת נוספת שלו, מחוקה, ורישום המעיד כי הספר בא "מעזבון הרב הגאון זצ"ל מקוטנא". חותמת נוספת בדף השער, של רבי "מנחם מענדיל הלוי וואללמאן מוויערישאוו..." המוסיף בכתב ידו: "נכד הרב הגה"ק מקוטנא". חותמות הגאון רבי זלמן סורוצקין אב"ד דלוצק [יו"ר "מועצת גדולי התורה" בארץ ישראל], וחותמות ורישומים נוספים. בדף נא/1 הגהה למדנית בכתיבה מזרחית.
הגאון מקוטנא - רבי משה יהודה ליב זילברברג (תקנ"ד-תרכ"ה) בעל "זית רענן" ו"תפארת ירושלים". מגדולי הדור הנודעים בפולין. כיהן ברבנות בכמה ערים בפולין ונודע שמו לדורות על שם כהונתו כאב"ד העיר קוטנא. עלה לארץ בשנת תרי"ז, והיה אחד מגדולי הרבנים בירושלים. כבר בחו"ל העמיד תלמידים הרבה, ורבים מרבני ואדמו"רי פולין היו מתלמידיו. בשבתו בירושלים עסק בתורה כל שעות היום, כשהוא יושב מעוטף בטליתו ומוכתר בתפיליו. תלמידים רבים מבני ירושלים היו באים לביתו לשמוע את שיעוריו הנפלאים בתלמוד. דרכו של הגאון מקוטנא הייתה למסור שני שיעורים בכל יום - בשעות הבוקר היה משמיע שיעור בגפ"ת [גמרא, רש"י ותוס'], ובשעות הערב היה משמיע את שיעורו בפוסקים. מעמדו הוכר בעיר כאחד מגדולי התורה, ואף נתכנה בתואר "מרא דארעא דישראל", כשהוא מנהיג את העיר יחד עם רבי שמואל סלנט ורבי מאיר אויערבאך בעל ה"אמרי בינה" (שעלה מקאליש לירושלים כשלוש שנים אחריו).
[2], פב דף; כא דף (חסרים 11 דף בסופו - דפים כב-לב עם לוח המפתחות, וביאורים על ספר המדע לרמב"ם). 30 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים וסימני עש, עם פגיעה בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות של מספר דפים. כריכת עור חדשה.
בראש דף [2], הקדשה ארוכה בכתב-ידו וחתימתו של המחבר: "מנחה שלוחה מאתי המחבר לכבוד ידידי הרב הגאון המפורסם וכו' כש"ת מו"ה דוב ארי' ריטטער נ"י אב"ד דק' ראטטערדם יע"א, ממני ידידו דו"ש יצחק אלחנן ספעקטר החוב"ק קאוונא".
הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור (תקע"ז-תרנ"ו), גדול רבני דורו, נודע בגאונותו בהתמדתו ובצדקותו הרבה. נחשב בדורו כסמכות התורנית העליונה והנהיג את יהדות ליטא ורוסיה במשך שנים בתבונה ובנועם. כיהן ברבנות מגיל צעיר, משנת תקצ"ז בערך. בשנת תרכ"ד נתמנה לרבנות העיר קובנא, ונודע שמו בכל קצוות תבל כאחד מגדולי הפוסקים. תשובותיו וחידושיו נדפסו בסדרת ספריו: "באר יצחק", "נחל יצחק" ו"עין יצחק".
מקבל הספר: הגאון רבי דוב אריה ריטר אב"ד רוטרדם (תרט"ו-תרצ"ו), מגדולי התורה הנודעים בהולנד, עמד בקשרי שו"ת והנהגה ציבורית עם גדולי ישראל מכל הארצות. בבקיאותו הגאונית גילה את הזיוף שב"ירושלמי קדשים" והיה הראשון שפרסם מאמרים ומכתבים על כך [ידוע הסיפור כי המהרש"ם השיב לו כי הוא "מטיל מום בקדשים" והרב ריטר ענה לו כי הוא "מביא חולין לעזרה"].
[8], 358 עמ'. 32 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כתם גדול בדף השער. בדף [2] שבו ההקדשה, נותרו השוליים המקוריים, שקופלו בשעת הכריכה, עם קרעים בקפלי הדף ופגיעות קלות בטקסט ההקדשה. חותמות. כריכה חדשה.