מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
- book (253) Apply book filter
- חסידות (141) Apply חסידות filter
- ספרי (135) Apply ספרי filter
- chassid (98) Apply chassid filter
- מיוחסים (73) Apply מיוחסים filter
- import (73) Apply import filter
- ownership (73) Apply ownership filter
- letter (69) Apply letter filter
- יד (65) Apply יד filter
- manuscript (60) Apply manuscript filter
- print (60) Apply print filter
- עם (59) Apply עם filter
- והקדשות (54) Apply והקדשות filter
- חתימות (54) Apply חתימות filter
- dedic (54) Apply dedic filter
- signatur (54) Apply signatur filter
- עותקים (52) Apply עותקים filter
- ספרים (50) Apply ספרים filter
- chassidut (43) Apply chassidut filter
- rabbi (37) Apply rabbi filter
- כתבי (36) Apply כתבי filter
- ומכתבים (32) Apply ומכתבים filter
- מכתבים (29) Apply מכתבים filter
- וכתבי (24) Apply וכתבי filter
- תמונות (24) Apply תמונות filter
- גרפיקה (24) Apply גרפיקה filter
- גרפיקה, (24) Apply גרפיקה, filter
- וחפצים (24) Apply וחפצים filter
- art (24) Apply art filter
- art, (24) Apply art, filter
- graphic (24) Apply graphic filter
- object (24) Apply object filter
- ודפוסי (23) Apply ודפוסי filter
- ישראל (23) Apply ישראל filter
- centuri (23) Apply centuri filter
- th (23) Apply th filter
- והקדשות, (21) Apply והקדשות, filter
- ועותקים (21) Apply ועותקים filter
- דפוס (20) Apply דפוס filter
- חכמי (19) Apply חכמי filter
- סאטמר, (19) Apply סאטמר, filter
- סאטמר (19) Apply סאטמר filter
- חסידויות (19) Apply חסידויות filter
- סיגט (19) Apply סיגט filter
- ופאפא (19) Apply ופאפא filter
- books, (19) Apply books, filter
- pupa (19) Apply pupa filter
- satmar (19) Apply satmar filter
- satmar, (19) Apply satmar, filter
- sighet (19) Apply sighet filter
מציג 229 - 240 of 353
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,500
כולל עמלת קונה
ספר ראש מילין, רשמי מחשבה על אותיות האלף-בית, התגין, הנקודות והטעמים, מאת רבי אברהם יצחק הכהן קוק. לונדון, דפוס י"מ זאלקינד, [תרע"ז 1917]. מהדורה ראשונה.
הקדשה בכתב-ידו של הרב קוק, על צדה הפנימי של המעטפת הקדמית: "מנחה היא שלוחה מזכרת ידידות לכבוד ידידי הרב המאוה"ג סוע"ה הגביר הנעלה והמרומם מו"ה יעקב גארדאן שליט"א, מאת ידידו מוקירו ומכבדו, המחבר".
את ספר "ראש מילין" כתב הרב קוק בעת שהייתו בלונדון, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. מוראות המלחמה היו כפי הנראה המניע לכתיבת חיבור זה ההולך בדרך תורת הנסתר, מתוך כוונה להשגת טהרה רוחנית בתקופה בה מתרבה הרשע בעולם, כפי שכתב בהערות שבסוף הספר: "כשהעולם הולך במהלכו הרגיל, כשאין פרעות ומהומות בחיים, יכול גם הרעיון האצילי של האדם לקחת את פרנסתו מההסתכלות בתנועות החיים, מחיי החברה, ומהתורות האגודות בהם... לא כן הדבר בזמן שהחיים נופלים הם במהמורות המלאות מחשכי רשע ותוהו... ואז, כדי להחזיק את המעמד יבא התור של הצמאון הבוער אל התוכן הנעלם...".
בספר, הנחשב לאחד הקשים להבנה בכל כתביו, דורש הרב קוק את האותיות, הניקוד והטעמים, על מרכיביהם השונים, תוך שילוב רעיונות קבליים ופילוסופיים עמוקים.
על ספרו זה העיד הראי"ה: "אפילו הלשון החתום שבו יש בו גם כן סגולה להאיר אור עליון על כל המשננו בטהרת רעיון" (אגרות הראי"ה, אגרת תתצ), ואכן סיפורים שונים נודעו בירושלים על מעלת סגולתה של המהדורה הראשונה של הספר, והראי"ה ומקורביו נהגו להעניק אותו כסגולה (ראה: ליקוטי הראי"ה, חלק ב, כפר הראה תשנ"א, עמ' 256).
הגאון רבי יעקב גורדון, תלמיד חכם בעל שיעור-קומה ומעשירי אנגליה. יליד ליטא, היגר למנצ'סטר שבאנגליה, ובהמשך עבר לסאות'פורט ו-בורנמות'. עמד בקשרי מכתבי שו"ת עם גדולי הונגריה וליטא, ושמועות רבות מופיעות בשמו בספרי רבני דורו.
קמ, [2] עמ' + מעטפת מודפסת. 12 ס"מ בקירוב. מצב טוב, המעטפת במצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי, קמטים וקרעים קטנים במעטפת ובשדרה.
הקדשה בכתב-ידו של הרב קוק, על צדה הפנימי של המעטפת הקדמית: "מנחה היא שלוחה מזכרת ידידות לכבוד ידידי הרב המאוה"ג סוע"ה הגביר הנעלה והמרומם מו"ה יעקב גארדאן שליט"א, מאת ידידו מוקירו ומכבדו, המחבר".
את ספר "ראש מילין" כתב הרב קוק בעת שהייתו בלונדון, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. מוראות המלחמה היו כפי הנראה המניע לכתיבת חיבור זה ההולך בדרך תורת הנסתר, מתוך כוונה להשגת טהרה רוחנית בתקופה בה מתרבה הרשע בעולם, כפי שכתב בהערות שבסוף הספר: "כשהעולם הולך במהלכו הרגיל, כשאין פרעות ומהומות בחיים, יכול גם הרעיון האצילי של האדם לקחת את פרנסתו מההסתכלות בתנועות החיים, מחיי החברה, ומהתורות האגודות בהם... לא כן הדבר בזמן שהחיים נופלים הם במהמורות המלאות מחשכי רשע ותוהו... ואז, כדי להחזיק את המעמד יבא התור של הצמאון הבוער אל התוכן הנעלם...".
בספר, הנחשב לאחד הקשים להבנה בכל כתביו, דורש הרב קוק את האותיות, הניקוד והטעמים, על מרכיביהם השונים, תוך שילוב רעיונות קבליים ופילוסופיים עמוקים.
על ספרו זה העיד הראי"ה: "אפילו הלשון החתום שבו יש בו גם כן סגולה להאיר אור עליון על כל המשננו בטהרת רעיון" (אגרות הראי"ה, אגרת תתצ), ואכן סיפורים שונים נודעו בירושלים על מעלת סגולתה של המהדורה הראשונה של הספר, והראי"ה ומקורביו נהגו להעניק אותו כסגולה (ראה: ליקוטי הראי"ה, חלק ב, כפר הראה תשנ"א, עמ' 256).
הגאון רבי יעקב גורדון, תלמיד חכם בעל שיעור-קומה ומעשירי אנגליה. יליד ליטא, היגר למנצ'סטר שבאנגליה, ובהמשך עבר לסאות'פורט ו-בורנמות'. עמד בקשרי מכתבי שו"ת עם גדולי הונגריה וליטא, ושמועות רבות מופיעות בשמו בספרי רבני דורו.
קמ, [2] עמ' + מעטפת מודפסת. 12 ס"מ בקירוב. מצב טוב, המעטפת במצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי, קמטים וקרעים קטנים במעטפת ובשדרה.
קטגוריה
ספרים עם חתימות והקדשות, ועותקים מיוחסים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $300
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
ספר עמודיה שבעה, דרשות על תנ"ך, מאת רבי בצלאל "דרשן בקהילה קדושה... סלוצק במדינת ליטא". פראג, דפוס בני יהודא ב"ק, תל"ד [1674]. מהדורה שניה.
העותק של בעל ה"שדי חמד". בדף השער חתימתו: "חזקיהו מדיני", וחותמתו (דהויה).
הגהות בכתיבה איטלקית במספר דפים (עם סיכום הנושאים בפסקאות השונות).
הספר כולל דרשות, הערוכות בשבעה "עמודים": עמוד ברית אברהם, עמוד פחד יצחק, עמוד עפר יעקב, עמוד תורת משה, עמוד קרבן אהרן, עמוד מגדל דוד ועמוד יריעות שלמה. ספר חשוב זה זכה בשעתו לתפוצה רבה במספר מהדורות. עם השנים נאבדו רבים מן הספרים ומצויות ממנו העתקות רבות בכתבי יד שנעשו בארצות המזרח.
הגאון רבי חיים חזקיהו מדיני (תקצ"ג-תרס"ה) נולד בירושלים, כיהן ברבנות בקושטא, בקראסו-בזר (שבחצי האי קרים) ובעיה"ק חברון. נודע בהתמדתו ובגאונותו בנגלה ובנסתר. עמד בקשרי מכתבים עם גדולי ישראל מכל הארצות. גאון מופלג, חיבר לבדו את האנציקלופדיה התורנית המקיפה, י"ח חלקי ספרו "שדי חמד", וספרים נוספים.
מספרייתו הענקית כמעט ולא נותרו ספרים מכיוון שעלתה בלהבות בשנת 1948, בשריפת הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים (בעיצומה של מלחמת השחרור בכ"ח אייר תש"ח, כינס הרב הראשי הרצוג מסיבת עיתונאים על חורבן בתי הכנסת והספריות בנפילת העיר העתיקה; הרב הרצוג מסר דו"ח מפורט על החרבת בתי הכנסת בעיר העתיקה, ועל התעללות חיילי הלגיון הירדני בספרי קודש ותשמישי קדושה: "...למעלה מ-500 ספרי תורה היו בעיר העתיקה וכן תשמישי קדושה רבים. אין להניח כי נשאר מהם שריד ופליט. ספרי ערך, כתבי יד ורכוש רב עלה באש..." - הצופה, 15 ביוני 1948).
[88] דף. 19 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים חסרים וסימני עש, עם פגיעות בטקסט. שיקומים במילוי נייר במספר דפים. כריכת עור חדשה.
העותק של בעל ה"שדי חמד". בדף השער חתימתו: "חזקיהו מדיני", וחותמתו (דהויה).
הגהות בכתיבה איטלקית במספר דפים (עם סיכום הנושאים בפסקאות השונות).
הספר כולל דרשות, הערוכות בשבעה "עמודים": עמוד ברית אברהם, עמוד פחד יצחק, עמוד עפר יעקב, עמוד תורת משה, עמוד קרבן אהרן, עמוד מגדל דוד ועמוד יריעות שלמה. ספר חשוב זה זכה בשעתו לתפוצה רבה במספר מהדורות. עם השנים נאבדו רבים מן הספרים ומצויות ממנו העתקות רבות בכתבי יד שנעשו בארצות המזרח.
הגאון רבי חיים חזקיהו מדיני (תקצ"ג-תרס"ה) נולד בירושלים, כיהן ברבנות בקושטא, בקראסו-בזר (שבחצי האי קרים) ובעיה"ק חברון. נודע בהתמדתו ובגאונותו בנגלה ובנסתר. עמד בקשרי מכתבים עם גדולי ישראל מכל הארצות. גאון מופלג, חיבר לבדו את האנציקלופדיה התורנית המקיפה, י"ח חלקי ספרו "שדי חמד", וספרים נוספים.
מספרייתו הענקית כמעט ולא נותרו ספרים מכיוון שעלתה בלהבות בשנת 1948, בשריפת הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים (בעיצומה של מלחמת השחרור בכ"ח אייר תש"ח, כינס הרב הראשי הרצוג מסיבת עיתונאים על חורבן בתי הכנסת והספריות בנפילת העיר העתיקה; הרב הרצוג מסר דו"ח מפורט על החרבת בתי הכנסת בעיר העתיקה, ועל התעללות חיילי הלגיון הירדני בספרי קודש ותשמישי קדושה: "...למעלה מ-500 ספרי תורה היו בעיר העתיקה וכן תשמישי קדושה רבים. אין להניח כי נשאר מהם שריד ופליט. ספרי ערך, כתבי יד ורכוש רב עלה באש..." - הצופה, 15 ביוני 1948).
[88] דף. 19 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים חסרים וסימני עש, עם פגיעות בטקסט. שיקומים במילוי נייר במספר דפים. כריכת עור חדשה.
קטגוריה
ספרים עם חתימות והקדשות, ועותקים מיוחסים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $300
נמכר ב: $400
כולל עמלת קונה
ספר חיי עולם, "ליקוטי אמרים... לחזק הלבבות לאמונה שלמה", [חלק ראשון], מאת הגאון הקדוש רבי יעקב ישראל קניבסקי (ה"סטייפלר") בעל קהלות יעקב. בני ברק, דפוס אשל, [תשכ"ד 1964]. מהדורה עם "השמטות ותיקונים".
בדף המגן הקדמי, הקדשה לחתן בר מצוה (משנת תשכ"ח בקירוב), בכתב ידו של המחבר (כחמש שורות): "בעה"י, להעלם היקר... להכנסו בעול מצות תוה"ק [תורה הקדושה]. יה"ר [יהי רצון] שיעלה בתורה ויר"ש [ויראת שמים] לתפארת ולנחת להוריו. המחבר".
הגאון הקדוש רבי יעקב ישראל קניבסקי (תרנ"ט-תשמ"ה), מגדולי הדור האחרון. ידוע בכינויו "דער סטייפלער" [הסטייפלר] על שם מוצאו מהעיר הורונוסטייפול שבאוקראינה. מגדולי תלמידי ישיבות נובהרדוק באוקראינה ובפולין. נודע כאחד מגדולי השקדנים והלמדנים בעולם הישיבות. לאחר נישואיו עם אחותו של מרן ה"חזון איש" כיהן כראש ישיבה בישיבת נובהרדוק בפינסק, ובשנת תרצ"ד עלה לארץ לכהן כראש ישיבת "בית יוסף - נובהרדוק" בבני ברק. במשך שנים התגורר בבני ברק בבית אחד יחד עם גיסו מרן ה"חזון איש". לאחר סגירת הישיבה המשיך ללמוד בכולל האברכים של מרן ה"חזון איש" ("כולל חזון איש") ובביתו, וחיבר את סדרת ספרי קהילות יעקב על רוב סוגיות ומסכתות הש"ס. נודע כאיש מופת בעל רוח הקודש, ורבים באו לקבל את ברכותיו ועצותיו.
כשיצא לאור ספרו "חיי עולם" לחיזוק האמונה, התפעלו ממנו גדולי המוסר בדורו. מפורסם כי המשגיח רבי יחזקאל לווינשטיין התבטא על הספר כי לולי ראה את הספר "חיי עולם" - "לא היה מאמין שבדורינו חי אדם בעל אמונה כזו" (תולדות יעקב, עמ קלח). חלקו השני של הספר "חיי עולם" נדפס רק בשנת תשכ"ו, בסוף ספר קהלות יעקב על מסכת שביעית, ולאחר מכן נדפסו שני החלקים יחד בעשרות מהדורות חוזרות.
[7], ו-נ דף. 23.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. חותמת. כריכה מקורית, עם פגמים קלים.
בדף המגן הקדמי, הקדשה לחתן בר מצוה (משנת תשכ"ח בקירוב), בכתב ידו של המחבר (כחמש שורות): "בעה"י, להעלם היקר... להכנסו בעול מצות תוה"ק [תורה הקדושה]. יה"ר [יהי רצון] שיעלה בתורה ויר"ש [ויראת שמים] לתפארת ולנחת להוריו. המחבר".
הגאון הקדוש רבי יעקב ישראל קניבסקי (תרנ"ט-תשמ"ה), מגדולי הדור האחרון. ידוע בכינויו "דער סטייפלער" [הסטייפלר] על שם מוצאו מהעיר הורונוסטייפול שבאוקראינה. מגדולי תלמידי ישיבות נובהרדוק באוקראינה ובפולין. נודע כאחד מגדולי השקדנים והלמדנים בעולם הישיבות. לאחר נישואיו עם אחותו של מרן ה"חזון איש" כיהן כראש ישיבה בישיבת נובהרדוק בפינסק, ובשנת תרצ"ד עלה לארץ לכהן כראש ישיבת "בית יוסף - נובהרדוק" בבני ברק. במשך שנים התגורר בבני ברק בבית אחד יחד עם גיסו מרן ה"חזון איש". לאחר סגירת הישיבה המשיך ללמוד בכולל האברכים של מרן ה"חזון איש" ("כולל חזון איש") ובביתו, וחיבר את סדרת ספרי קהילות יעקב על רוב סוגיות ומסכתות הש"ס. נודע כאיש מופת בעל רוח הקודש, ורבים באו לקבל את ברכותיו ועצותיו.
כשיצא לאור ספרו "חיי עולם" לחיזוק האמונה, התפעלו ממנו גדולי המוסר בדורו. מפורסם כי המשגיח רבי יחזקאל לווינשטיין התבטא על הספר כי לולי ראה את הספר "חיי עולם" - "לא היה מאמין שבדורינו חי אדם בעל אמונה כזו" (תולדות יעקב, עמ קלח). חלקו השני של הספר "חיי עולם" נדפס רק בשנת תשכ"ו, בסוף ספר קהלות יעקב על מסכת שביעית, ולאחר מכן נדפסו שני החלקים יחד בעשרות מהדורות חוזרות.
[7], ו-נ דף. 23.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. חותמת. כריכה מקורית, עם פגמים קלים.
קטגוריה
ספרים עם חתימות והקדשות, ועותקים מיוחסים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $300
לא נמכר
סידור תפילה "עת רצון", נוסח אשכנז, עם ספר תהילים. [ירושלים?, הוצאת שמחונים, שנות התש"ע-תש"ף בקירוב].
ספר סגולה שניתן לנדיבי-עם - עם ברכות בכתב-ידם ובחתימתם של שלושת הרבנים הצדיקים הנודעים מבני ברק: רבי דוד חיים שטרן, רבי שמעון גלאי ורבי שמעון בעדני ראש "מועצת חכמי התורה".
הצדיק רבי דוד חיים שטרן כותב (בדף המגן הקדמי): " בכח הצדקה, המתפלל בכונה בסידור הזה, יזכה בודאי שהקב"ה ישמע ויקבל ברצון תפילתו לכל מילי דמיטב, אלטער דוד חיים שטרן". בהמשך הדף הוסיף וכתב הגה"צ רבי שמעון גלאי: " הריני מצטרף לברכות, ש[ב] זכות הצדקה לעמלי תורה יזכו לרוב נחת דקדושה, ויזכו שיתקבלו התפילות ברחמים וברצון, וימלא השי"ת משאלות לבם לטובה ולברכה. בברכה והערכה, שמעון גלאי". בהמשך הדף הוסיף הגאון רבי שמעון בעדני את ברכתו (בקצרה): " בברכה רבה, שמעון בעדני".
[4], 732 עמ'. 16.5 ס"מ. מצב טוב-מאד. כריכה מקורית, מהודרת.
ספר סגולה שניתן לנדיבי-עם - עם ברכות בכתב-ידם ובחתימתם של שלושת הרבנים הצדיקים הנודעים מבני ברק: רבי דוד חיים שטרן, רבי שמעון גלאי ורבי שמעון בעדני ראש "מועצת חכמי התורה".
הצדיק רבי דוד חיים שטרן כותב (בדף המגן הקדמי): " בכח הצדקה, המתפלל בכונה בסידור הזה, יזכה בודאי שהקב"ה ישמע ויקבל ברצון תפילתו לכל מילי דמיטב, אלטער דוד חיים שטרן". בהמשך הדף הוסיף וכתב הגה"צ רבי שמעון גלאי: " הריני מצטרף לברכות, ש[ב] זכות הצדקה לעמלי תורה יזכו לרוב נחת דקדושה, ויזכו שיתקבלו התפילות ברחמים וברצון, וימלא השי"ת משאלות לבם לטובה ולברכה. בברכה והערכה, שמעון גלאי". בהמשך הדף הוסיף הגאון רבי שמעון בעדני את ברכתו (בקצרה): " בברכה רבה, שמעון בעדני".
[4], 732 עמ'. 16.5 ס"מ. מצב טוב-מאד. כריכה מקורית, מהודרת.
קטגוריה
ספרים עם חתימות והקדשות, ועותקים מיוחסים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $1,000
לא נמכר
ספר תהילים המפורש "כוונת הלב", עם שיר השירים ופרק שירה, תפילות ובקשות שונות. [פתח תקוה?], הוצאת מכון שירה חדשה, תשע"ד [2014]. מהדורה נאה בפורמט גדול ומאיר עיניים.
ספר סגולה שניתן לנדיבי-עם - עם מכתב ברכות עליו חתמו ששה-עשר רבנים, גדולי הדור הנודעים וממשיכי דרכם, וכה נכתב בו: "בס"ד, המתפלל ומבקש בספר התהילים הזה יזכה שתפילותיו יתקבלו לרצון לפני אדון כל, ויהיה לו פרנסה בשפע, ברווח ולא בצער, ויהיו עסקיו מבטיחים, ויהיה לו בריאות איתנה ונחת רוח דקדושה מכל צאצאיו, ויתקיימו בו הברכות האמורות בתורה, ויזכה לראות פני משיח". באו על החתום בחתימת-ידם גאוני דורינו, הרבנים הצדיקים הנודעים: רבי "חיים פיינשטיין" (ראש ישיבת עטרת שלמה); רבי "מסעוד בן שמעון" (מגדולי רבני בני ברק); רבי "אברהם סגל" (מראשי ישיבת מיר ברכפלד); רבי "ברוך ויסבקר" (ראש ישיבת בית מתתיהו); רבי "נתן זוכובסקי" (ראש ישיבת חכמה ודעת ברחובות); רבי "יצחק הקר" (ראש ישיבת גרודנא באר יעקב); רבי "בנימין דוד אלישיב" (בעל "יד בנימין", בן הגרי"ש אלישיב); רבי "יצחק שאול בן מרן הגאון הגר"ח קניבסקי זללה"ה"; רבי "יצחק קולדצקי" (חתן הגר"ח קניבסקי); רבי "מרדכי שמואל אדלשטיין" (בן רבי יעקב אדלשטיין); רבי "ברוך דוב פוברסקי" (ראש ישיבת פוניבז'); רבי "שמעון גלאי"; רבי "דוד יוסף בלאאמו"ר מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל"; רבי "יצחק אזרחי" (מראשי ישיבת מיר); רבי "שלמה אליעזר שטרן" (מרבני בני ברק); ורבי "שרגא שטיינמן" (בן הגראי"ל שטיינמן; מראשי ישיבת ארחות תורה).
512 עמ'. 23.5 ס"מ. מצב טוב מאוד. כריכה מקורית, מהודרת. נתונה בקופסת קרטון מקורית.
ספר סגולה שניתן לנדיבי-עם - עם מכתב ברכות עליו חתמו ששה-עשר רבנים, גדולי הדור הנודעים וממשיכי דרכם, וכה נכתב בו: "בס"ד, המתפלל ומבקש בספר התהילים הזה יזכה שתפילותיו יתקבלו לרצון לפני אדון כל, ויהיה לו פרנסה בשפע, ברווח ולא בצער, ויהיו עסקיו מבטיחים, ויהיה לו בריאות איתנה ונחת רוח דקדושה מכל צאצאיו, ויתקיימו בו הברכות האמורות בתורה, ויזכה לראות פני משיח". באו על החתום בחתימת-ידם גאוני דורינו, הרבנים הצדיקים הנודעים: רבי "חיים פיינשטיין" (ראש ישיבת עטרת שלמה); רבי "מסעוד בן שמעון" (מגדולי רבני בני ברק); רבי "אברהם סגל" (מראשי ישיבת מיר ברכפלד); רבי "ברוך ויסבקר" (ראש ישיבת בית מתתיהו); רבי "נתן זוכובסקי" (ראש ישיבת חכמה ודעת ברחובות); רבי "יצחק הקר" (ראש ישיבת גרודנא באר יעקב); רבי "בנימין דוד אלישיב" (בעל "יד בנימין", בן הגרי"ש אלישיב); רבי "יצחק שאול בן מרן הגאון הגר"ח קניבסקי זללה"ה"; רבי "יצחק קולדצקי" (חתן הגר"ח קניבסקי); רבי "מרדכי שמואל אדלשטיין" (בן רבי יעקב אדלשטיין); רבי "ברוך דוב פוברסקי" (ראש ישיבת פוניבז'); רבי "שמעון גלאי"; רבי "דוד יוסף בלאאמו"ר מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל"; רבי "יצחק אזרחי" (מראשי ישיבת מיר); רבי "שלמה אליעזר שטרן" (מרבני בני ברק); ורבי "שרגא שטיינמן" (בן הגראי"ל שטיינמן; מראשי ישיבת ארחות תורה).
512 עמ'. 23.5 ס"מ. מצב טוב מאוד. כריכה מקורית, מהודרת. נתונה בקופסת קרטון מקורית.
קטגוריה
ספרים עם חתימות והקדשות, ועותקים מיוחסים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $400
נמכר ב: $1,875
כולל עמלת קונה
ספר אמתחת בנימין, על מגילת קהלת, מאת רבי בנימין - המגיד מזאלוזיץ. מינקוביץ, דפוס יוסף בן יצחק, יחזקאל בן שבח ומשה בן יוסף הנ"ל, [תקנ"ו 1796].
החיבור נפסק באמצע פרק ט, הואיל והמחבר נפטר באמצע כתיבתו, וכפי שנכתב בדברי הסיום שבדף האחרון: "ולא הספיק לגומרה עד שיצאת נשמתו בטהרה".
המחבר, רבי בנימין - המגיד מזאלוזיץ (נפטר תקנ"ב, אנצ' לחסידות, א, שנ-שנד), גדול בנגלה ובנסתר, בן דורם של הבעל שם טוב וראשוני צדיקי החסידות. אחד מהמוסרים והמעתיקים הראשונים של תורת החסידות. לא ברור אם זכה להכיר את הבעל שם טוב ולפגוש אותו, אך בחיבוריו הוא מביא דברים בשמו. בנוסף, הוא מביא דברים רבים בשם תלמידי הבעש"ט, המגיד ממזריטש, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי מנחם מנדל מפרמישלן. את רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב הוא מכתיר בתואר "מורי": "ושמעתי ממורי הותיק וחסיד איש אלוקי מ' יחיאל מיכל ז"ל...". מחיבוריו הנוספים: "תורי זהב" - על התורה; "חלקת בנימין" - על הגדה של פסח; "אהבת דודים" - על שיר השירים. כל חיבוריו נדפסו על ידי בנו רבי אשר זליג, לאחר פטירתו. רבי לוי יצחק מברדיטשוב מכתירו בהסכמתו לספר שלפנינו (ובהסכמתו לספרו "חלקת בנימין"): "אותו צדיק בוצינא קדישא איש אלקי...".
חתימה בדף השער: "הק' משה רוזינשטיין מבא"ד [=מבארדישטוב]" - חתימת ידו של הרה"ק רבי משה הלוי רוזנשטיין ("ר' משה'לי בארדיטשובר"; תקפ"א-תרס"ב), מבני היכלא ותלמיד מובהק של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין. לאחר פטירת הרב מרוז'ין הסתופף בצל בנו האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורא, ולאחר מכן בצל האדמו"ר בעל "פחד יצחק" מבויאן. איש קדוש ופרוש ומופלג בתורה ובחסידות, שזכה להערצה מצדיקי הדור. בשנת תרי"ג עלה לארץ ישראל, השתקע בעיר צפת, והיה לאחד מדמויות המופת של הקהילה החסידית בגליל. רבי אהרן יוסף לוריא מתארו בספרו ליקוטים יקרים: "הרב הצדיק רבי משה'לי באדיטשובר ז"ל, סגר את עצמו במשך שנתיים ימים בביהכ"נ של חסידי מקארוב (טשערנאביל) בצפת, ולמד שם סתרי תורה, ואכילתו היתה מעטה כציפור ממש...". שמועות מתורתו ואמרותיו נדפסו בספר עבודת הלוים, עם קובץ אור הגנוז, ירושלים תשנ"ז.
[2], א-יג, יח-קכח דף. 20 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. קרעים חסרים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, משוקמים בהשלמות נייר. כריכה חדשה.
הספר העברי הראשון שנדפס במינקוביץ.
החיבור נפסק באמצע פרק ט, הואיל והמחבר נפטר באמצע כתיבתו, וכפי שנכתב בדברי הסיום שבדף האחרון: "ולא הספיק לגומרה עד שיצאת נשמתו בטהרה".
המחבר, רבי בנימין - המגיד מזאלוזיץ (נפטר תקנ"ב, אנצ' לחסידות, א, שנ-שנד), גדול בנגלה ובנסתר, בן דורם של הבעל שם טוב וראשוני צדיקי החסידות. אחד מהמוסרים והמעתיקים הראשונים של תורת החסידות. לא ברור אם זכה להכיר את הבעל שם טוב ולפגוש אותו, אך בחיבוריו הוא מביא דברים בשמו. בנוסף, הוא מביא דברים רבים בשם תלמידי הבעש"ט, המגיד ממזריטש, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי מנחם מנדל מפרמישלן. את רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב הוא מכתיר בתואר "מורי": "ושמעתי ממורי הותיק וחסיד איש אלוקי מ' יחיאל מיכל ז"ל...". מחיבוריו הנוספים: "תורי זהב" - על התורה; "חלקת בנימין" - על הגדה של פסח; "אהבת דודים" - על שיר השירים. כל חיבוריו נדפסו על ידי בנו רבי אשר זליג, לאחר פטירתו. רבי לוי יצחק מברדיטשוב מכתירו בהסכמתו לספר שלפנינו (ובהסכמתו לספרו "חלקת בנימין"): "אותו צדיק בוצינא קדישא איש אלקי...".
חתימה בדף השער: "הק' משה רוזינשטיין מבא"ד [=מבארדישטוב]" - חתימת ידו של הרה"ק רבי משה הלוי רוזנשטיין ("ר' משה'לי בארדיטשובר"; תקפ"א-תרס"ב), מבני היכלא ותלמיד מובהק של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין. לאחר פטירת הרב מרוז'ין הסתופף בצל בנו האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורא, ולאחר מכן בצל האדמו"ר בעל "פחד יצחק" מבויאן. איש קדוש ופרוש ומופלג בתורה ובחסידות, שזכה להערצה מצדיקי הדור. בשנת תרי"ג עלה לארץ ישראל, השתקע בעיר צפת, והיה לאחד מדמויות המופת של הקהילה החסידית בגליל. רבי אהרן יוסף לוריא מתארו בספרו ליקוטים יקרים: "הרב הצדיק רבי משה'לי באדיטשובר ז"ל, סגר את עצמו במשך שנתיים ימים בביהכ"נ של חסידי מקארוב (טשערנאביל) בצפת, ולמד שם סתרי תורה, ואכילתו היתה מעטה כציפור ממש...". שמועות מתורתו ואמרותיו נדפסו בספר עבודת הלוים, עם קובץ אור הגנוז, ירושלים תשנ"ז.
[2], א-יג, יח-קכח דף. 20 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. קרעים חסרים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, משוקמים בהשלמות נייר. כריכה חדשה.
הספר העברי הראשון שנדפס במינקוביץ.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - עם חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $3,250
כולל עמלת קונה
ספר שער המלך, על הרמב"ם, מאת רבי יצחק נוניס-בילמונטי; עם חידושי טעם המלך, מאת הרופא רבי ברוך ייטלש מפראג; חלק ראשון - מדע, אהבה וזמנים. ברין, דפוס יאזעף ראסמאן, [תקס"א 1801]. מהדורה שניה של שער המלך, ומהדורה ראשונה של החיבור טעם המלך.
עותק מיוחס - בראש השער רישום בכתב-יד (מתקופת ההדפסה בקירוב): " שייך להרב הקדוש מק' מעזיבוז".
לא ידוע לנו על מי מהרבנים הקדושים מעיירת החסידות מדובר, האם הספר היה שייך להרב הקדוש רבי ברוך ממז'יבוז', שנפטר בשנת תקע"ב; או שהיה של הרב הקדוש מאפטא רבי אברהם יהושע העשיל, שהיה במז'יבוז' בין השנים תקע"ו-תקפ"ה. יתכן גם שהספר היה שייך להרה"ק רבי יוסף משה, בנו של הרב מאפטא, שהתגורר במז'יבוז' עד פטירתו בחשון תרי"ב (1851).
[5], ב-פח, [2] דף. 38 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. סימני עש במספר דפים. רישום צנזור וחותמת משנת 1837. כריכת עור חדשה.
עותק מיוחס - בראש השער רישום בכתב-יד (מתקופת ההדפסה בקירוב): " שייך להרב הקדוש מק' מעזיבוז".
לא ידוע לנו על מי מהרבנים הקדושים מעיירת החסידות מדובר, האם הספר היה שייך להרב הקדוש רבי ברוך ממז'יבוז', שנפטר בשנת תקע"ב; או שהיה של הרב הקדוש מאפטא רבי אברהם יהושע העשיל, שהיה במז'יבוז' בין השנים תקע"ו-תקפ"ה. יתכן גם שהספר היה שייך להרה"ק רבי יוסף משה, בנו של הרב מאפטא, שהתגורר במז'יבוז' עד פטירתו בחשון תרי"ב (1851).
[5], ב-פח, [2] דף. 38 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. סימני עש במספר דפים. רישום צנזור וחותמת משנת 1837. כריכת עור חדשה.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - עם חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $300
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
ספר אמרות טהורות, חמשה מאמרים מספר "עשרה מאמרות" להרמ"ע מפאנו, עם פירוש יד יהודה מאת רבי יהודה ליב אב"ד מגנצא. מאהלוב, דפוס צבי זאב בן דוד [רבין שטיין], [תק"ע 1810].
מעבר לדף השער, הסכמת "הרב המאור הגדול המפורסם... הגאון האמיתי איש אלוקי, קדוש יאמר לו מוהר"ר לוי יצחק זצללה"ה שהיה אב"ד דק"ק בארדיטשוב".
בדף השער חתימה וחותמות של "הק' שמואל העליר מעה"ק צפת ת"ו". רבי שמואל העליר (תקמ"ו-תרמ"ד), גאון בתורה, בקי בחכמות העולם ובחכמת הרפואה. התחנך בבית החוזה מלובלין ועלה בעצתו לארץ ישראל. כיהן כרבה של צפת במשך ששים שנה (ראה א"ז הלר, הרב המנהיג והרופא, תל אביב תשמ"ט).
[2], קמב; צו, [2] דף. 21.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרע בדף השער, וקרעים חסרים במספר דפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
מעבר לדף השער, הסכמת "הרב המאור הגדול המפורסם... הגאון האמיתי איש אלוקי, קדוש יאמר לו מוהר"ר לוי יצחק זצללה"ה שהיה אב"ד דק"ק בארדיטשוב".
בדף השער חתימה וחותמות של "הק' שמואל העליר מעה"ק צפת ת"ו". רבי שמואל העליר (תקמ"ו-תרמ"ד), גאון בתורה, בקי בחכמות העולם ובחכמת הרפואה. התחנך בבית החוזה מלובלין ועלה בעצתו לארץ ישראל. כיהן כרבה של צפת במשך ששים שנה (ראה א"ז הלר, הרב המנהיג והרופא, תל אביב תשמ"ט).
[2], קמב; צו, [2] דף. 21.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרע בדף השער, וקרעים חסרים במספר דפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - עם חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,375
כולל עמלת קונה
ספר דגל מחנה אפרים, על סדר התורה בדרך החסידות, מאת רבי משה חיים אפרים אשכנזי אב"ד סדילקוב, נכד הבעש"ט. [קוריץ, תק"ע 1810 - עותק חסר שער ודפים רבים באמצע ובסוף]. מהדורה ראשונה.
העותק של האדמו"ר רבי אלטר בידרמן מלעלוב וסוסנוביץ, עם חותמותיו: "אברהם בצלאל נתן נטע - בההצה"ק ר' אלעזר מנחם זצוקלה"ה בידרמאן - מעיה"ק ירושלם תובב"א"; "אלטר בהרה"צ הקדוש ר' אליעזר מנחם זצ"ל" (חותמת בצורת חתימת יד).
האדמו"ר רבי אלטר בידרמן (תרכ"ב-תרצ"ג), נולד בירושלים לאביו הרב הצדיק רבי אלעזר מענדיל מלעלוב. הוא נקרא בשם "אברהם בצלאל נתן נטע", אך כינויו הוא "אלטער". בשנת תרנ"ד נסע לפולין ושהה בה ארבע שנים. בראשית מלחמת העולם הראשונה נסע שוב לפולין והשתקע בסוסנוביץ. התפרסם בפולין כ"האדמו"ר מארץ ישראל" ("דער ארץ ישראל רבי"), ויצא לו מוניטין של פועל ישועות. נהג בהליכותיו ובלבושו כמנהג בני ירושלים. נפטר ביום כ' כסלו תרצ"ה, ואת מקומו בסוסנוביץ מילא אחיינו (בן אחיו) רבי מרדכי בן רבי ירחמיאל יוסף. שנה וחצי לאחר פטירתו הועלה ארונו לארץ ישראל ונטמן בהר הזיתים. אנשי החברה קדישא העידו שלא עלתה בו רימה וגופו היה שלם.
ספר "דגל מחנה אפרים" הוא מספרי החסידות המוקדמים. הספר הוא מן המקורות הראשונים והמוסמכים ביותר של תורת הבעש"ט, אותה ינק ישירות מפיו המחבר הקדוש רבי משה חיים אפרים מסדילקוב (נפטר בתק"ס), שהיה נכדו - בן-בתו הצדקנית מרת אדל. על נכדו זה כתב זקנו הבעש"ט באגרתו הידועה לגיסו רבי גרשון מקיטוב בשנת תקי"ב: "נכדי החתן החשוב כ' אפרים עלוי גדול בתכלית הלימוד".
על הספר ניתנו הסכמות מאת גדולי החסידות: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, המגיד רבי ישראל מקוז'ניץ, רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ החוזה מלובלין, רבי אברהם יהושע העשיל אב"ד אפטא ובעל ה"באר מים חיים". בסוף הספר "לקוטים" מהבעש"ט.
גדולי החסידות הפליגו בדבר קדושתו של הספר וסגולתו לעורר את הקורא בו ליראת שמים, וכפי שכתב רבי לוי יצחק מברדיטשוב בהסכמה לספר: "מובטחני שעל ידי החיבור הלז יתלהב לבב אחינו בני ישראל לעבודת הבורא ברוך הוא וברוך שמו".
כל כותבי ההסכמות הדגישו את ייחוסו של המחבר כ"נכד הבעש"ט" ואת העובדה שהספר מלא ביסודות תורתו של סבו הבעש"ט. מחותנו ה"באר מים חיים" כותב בהסכמה על המחבר וספרו: "בוצינא קדישא... נכד של האיש אלקי אשר לו דומיה תהלה הרב ר' ישראל בעש"ט, ובפרט שבפעם נמצא דברי הריבש"ט מעורב בהן, אשר ניצוץ אחד שלו מתפשט לכמה ניצוצין ושבילין דאורייתא... וה' יזכינו לראות הספר הנאה הלז בהדפסתו, ולקרות בו שתים ושלש דלתות כדי להנות מזיו הוד המתחדש בעולם...".
א-ל, לג-צג, [1], צז-קד, קז-קח דף. חסרים 12 דף (במקור: [2], קיד דף. דף השער ויתר הדפים החסרים, מלבד דף [2], הושלמו בצילום). 20 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני. כתמים וכתמי רטיבות. בלאי, קרעים וסימני עש, עם פגיעות בטקסט (משוקמים במילוי נייר). כפי הנראה, חלק מהדפים הושלמו מעותק אחר. חותמות ורישומים. כריכה חדשה, עם שדרת עור.
העותק של האדמו"ר רבי אלטר בידרמן מלעלוב וסוסנוביץ, עם חותמותיו: "אברהם בצלאל נתן נטע - בההצה"ק ר' אלעזר מנחם זצוקלה"ה בידרמאן - מעיה"ק ירושלם תובב"א"; "אלטר בהרה"צ הקדוש ר' אליעזר מנחם זצ"ל" (חותמת בצורת חתימת יד).
האדמו"ר רבי אלטר בידרמן (תרכ"ב-תרצ"ג), נולד בירושלים לאביו הרב הצדיק רבי אלעזר מענדיל מלעלוב. הוא נקרא בשם "אברהם בצלאל נתן נטע", אך כינויו הוא "אלטער". בשנת תרנ"ד נסע לפולין ושהה בה ארבע שנים. בראשית מלחמת העולם הראשונה נסע שוב לפולין והשתקע בסוסנוביץ. התפרסם בפולין כ"האדמו"ר מארץ ישראל" ("דער ארץ ישראל רבי"), ויצא לו מוניטין של פועל ישועות. נהג בהליכותיו ובלבושו כמנהג בני ירושלים. נפטר ביום כ' כסלו תרצ"ה, ואת מקומו בסוסנוביץ מילא אחיינו (בן אחיו) רבי מרדכי בן רבי ירחמיאל יוסף. שנה וחצי לאחר פטירתו הועלה ארונו לארץ ישראל ונטמן בהר הזיתים. אנשי החברה קדישא העידו שלא עלתה בו רימה וגופו היה שלם.
ספר "דגל מחנה אפרים" הוא מספרי החסידות המוקדמים. הספר הוא מן המקורות הראשונים והמוסמכים ביותר של תורת הבעש"ט, אותה ינק ישירות מפיו המחבר הקדוש רבי משה חיים אפרים מסדילקוב (נפטר בתק"ס), שהיה נכדו - בן-בתו הצדקנית מרת אדל. על נכדו זה כתב זקנו הבעש"ט באגרתו הידועה לגיסו רבי גרשון מקיטוב בשנת תקי"ב: "נכדי החתן החשוב כ' אפרים עלוי גדול בתכלית הלימוד".
על הספר ניתנו הסכמות מאת גדולי החסידות: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, המגיד רבי ישראל מקוז'ניץ, רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ החוזה מלובלין, רבי אברהם יהושע העשיל אב"ד אפטא ובעל ה"באר מים חיים". בסוף הספר "לקוטים" מהבעש"ט.
גדולי החסידות הפליגו בדבר קדושתו של הספר וסגולתו לעורר את הקורא בו ליראת שמים, וכפי שכתב רבי לוי יצחק מברדיטשוב בהסכמה לספר: "מובטחני שעל ידי החיבור הלז יתלהב לבב אחינו בני ישראל לעבודת הבורא ברוך הוא וברוך שמו".
כל כותבי ההסכמות הדגישו את ייחוסו של המחבר כ"נכד הבעש"ט" ואת העובדה שהספר מלא ביסודות תורתו של סבו הבעש"ט. מחותנו ה"באר מים חיים" כותב בהסכמה על המחבר וספרו: "בוצינא קדישא... נכד של האיש אלקי אשר לו דומיה תהלה הרב ר' ישראל בעש"ט, ובפרט שבפעם נמצא דברי הריבש"ט מעורב בהן, אשר ניצוץ אחד שלו מתפשט לכמה ניצוצין ושבילין דאורייתא... וה' יזכינו לראות הספר הנאה הלז בהדפסתו, ולקרות בו שתים ושלש דלתות כדי להנות מזיו הוד המתחדש בעולם...".
א-ל, לג-צג, [1], צז-קד, קז-קח דף. חסרים 12 דף (במקור: [2], קיד דף. דף השער ויתר הדפים החסרים, מלבד דף [2], הושלמו בצילום). 20 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני. כתמים וכתמי רטיבות. בלאי, קרעים וסימני עש, עם פגיעות בטקסט (משוקמים במילוי נייר). כפי הנראה, חלק מהדפים הושלמו מעותק אחר. חותמות ורישומים. כריכה חדשה, עם שדרת עור.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - עם חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $4,500
כולל עמלת קונה
ספר סדרי טהרה, על שו"ע הלכות נדה, מאת רבי אלחנן אשכנזי אב"ד שאטלאנד. דיהרנפורט, דפוס יוסף מייא, [תקס"ח 1808]. מהדורה שניה.
כרוך עם: ספר חכמת שלמה מהרש"ל, חידושים על הש"ס מאת רבי שלמה לוריא. פיורדא, דפוס איצק בן ליב [בוכבינדר], [תקל"ה 1775].
העותק של הרב הקדוש רבי חנוך העניך הכהן, האדמו"ר הזקן מאלכסנדר בעל "חשבה לטובה".
בדפי המגן (הקדמי והאחורי), רישומי בעלות ארוכים בכתב-יד נכדו רבי ישראל מרדכי מורגנשטרן, מהשנים תרי"ח-תרי"ט: "נודע בשערי בת רבים שזה המהרש"ל וסדרי טהרה הלז שייך לה"ה הרב החריף ובקי... החסיד ועניו המפורסים, עמוד העולם נזר ישראל ותפארתו... מו"ה חנוך העניך הכהן ני"ו החובפ"ק נאווידואוהר, תרי"ט לפ"ק"; "נודע בשערי בת רבים שזה המרש"ל שייך לאאמ"ז... ישראל מרדכי מארגינשטערן"; "נודע בשער בת רבים שזה המהרש"ל שייך לאאמ"ז... מו"ה חנוך העניך הכהן ני"ו. באתי עה"ח ישראל מרדכי במו"ה מנחם מענדיל ני"ו מארגינשטערן".
לצד רישומים אלה מופיעים רישומים נוספים: "חנוך העניך הכהן" [הדומים לחתימת ידו של רבי חנוך העניך, במכתביו שהופיעו בעבר במכירות "קדם"]. רישום נוסף בדף השער: "הק' חנוך העניך הכהן נ"י".
חותמות בעלות של "חנוך ווינדערראוויץ" מפאביאניץ.
האדמו"ר רבי חנוך העניך הכהן לוין מאלכסנדר (תקנ"ח-תר"ל), בעל ה"חשבה לטובה", מגדולי תלמידיהם של רבי שמחה בונים מפשיסחא ושל רבו "היהודי הקדוש" מפשיסחא. כיהן ברבנות קרוב ל-40 שנה. בתחילה כיהן כרב באלכסנדר ובנאווי-דוואהר [הרישומים בספר שלפנינו הנם מהשנה האחרונה לשהותו בנאווי-דוואהר, תרי"ח-תרי"ט], בשנת תרי"ט עבר לכהן כרב בפרושניץ [בשנת תרכ"ה עזב את הרבנות, וחזר לעיר אלכסנדר כאיש פרטי]. מצאצאי רבי שמואל שאטין הכהן מפרנקפורט (המהרשש"ך - שהיה גם סבו של בעל ה"חתם סופר"). לאחר שתמך ב"מרד הפולני" בשנת תקצ"א (1830) נאלץ להחליף את שם משפחתו "שאטין" לשם "לוין". נודע מנעוריו בגאונותו ה'עילוי'ית ובחריפותו הרבה בנוסח פשיסחא-קוצק. כל מעשיו היו בהסתר ובחכמה נפלאה. אמרותיו היו חריפות ומתובלות בהומור חד, וידע להסתיר במילתא דבדיחותא עניינים נעלים שרק יחידי-סגולה הבינו את משמעותם. היתה שגורה בפיו אמרתו של רבו ר' בונים מפשיסחא: כל מצוות ה"לא תעשה" שבתורה נכללים אצלנו ב"לאו" אחד - "אל תהי שוטה!" [והיה אומר זאת בשפה הפולנית: "ניע באנדזש גלאפי!"], וכל ה"מצוות עשה" שבתורה נכללים אצלנו ב"עשה" אחד - "תהיה חכם!" [בפולנית: "באנדזש מאנדרי!"].
עוד בהיותו אברך צעיר לימים הכתירו רבו "היהודי הקדוש" לאדמו"ר, כשהסיר מעל ראשו את כובע ה"ספודיק" שלו, וחבשו לראש תלמידו הצעיר רבי העניך באמרו: "נאה ספודיק זה לראשך...". כשנה לאחר פטירת רבי בונים מפשיסחא, קיבל על עצמו ר' העניך את מרות רעו האדמו"ר רבי מנדלי מקוצק. גם לאחר פטירת "השרף" מקוצק, קיבל עליו ר' העניך את מרותו של רעו (הצעיר ממנו) רבי יצחק מאיר אלטר מגור. רק לאחר פטירתו של בעל "חידושי הרי"מ" בשנת תרכ"ו (1866) נאות רבי העניך הישיש לקבל עליו את עול האדמו"רות, להנהיג את עדת חסידי קוצק וגור. תלמידיו ובני משפחתו כותבים עליו כי ראו אצלו בעיניהם גילויי רוח הקודש, מופתים ומעשי פלא. אחיינו מעיד עליו כי היה אצלו בעת שהגיעו אליו נשמות מהעולם העליון, כדי לזכות בתיקון. סיפורים אלו לוקטו במהדורה החדשה של ספרו "חשבה לטובה וליקוטים" (הוצאת מוסד הרי"מ לוין, ירושלים, תש"ן), ראה שם.
מרבותיו של האדמו"ר מגור בעל "שפת אמת" (נכד ה"חידושי הרי"מ"), שהוכתר על ידו כממלא מקומו. צאצאיו היו מהיושבים ראשונה במלכות בית גור, ונכדו רבי חנוך צבי הכהן לוין אב"ד בנדין היה חתנו של ה"שפת אמת". תלמידיו היו מגדולי גאוני ואדמו"רי פולין, בהם: רבי זאב נחום מביאלה ובנו האדמו"ר רבי אברהם מסוכוטשוב בעל "אבני נזר"; האדמו"ר רבי אברהם מפוריסוב; רבי פנחס מנחם יוסטמן אב"ד פילץ; רבי יואב יהושע מקינצק בעל "חלקת יואב"; רבי יצחק פייגנבוים מוורשא, ועוד.
נכדו בן-בתו, החתום בספר שלפנינו - רבי ישראל מרדכי מורגנשטרן מלודז', בנו של רבי מנחם מנדל מורגנשטרן, בנו של רבי ישראל מטורבין (אחיו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל מקוצק). ראה מכתב אליו מסבו הגדול, במכירת "קדם" מס' 66, פריט 51.
כרך הכולל שני ספרים: [1], סט דף; לא, לג-מו, מו-מז, מט-סז דף. 35 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים וכתמי עובש. קרעים וסימני עש קשים. דפים מנותקים. חותמות שונות. כריכה מקורית קרועה ופגומה, ללא שדרה.
מקור: מספרי ישראל בפולין שניצלו לאחר השואה ונשלחו לישראל ע"י הספריה המרכזית בוורשה, וחולקו לבתי כנסיות ולרבנים "שי משרד הדתות...". רישום בעלות בכתב-ידו של המקובל הירושלמי רבי "אברהם משה בהרש"ש המבורגר".
כרוך עם: ספר חכמת שלמה מהרש"ל, חידושים על הש"ס מאת רבי שלמה לוריא. פיורדא, דפוס איצק בן ליב [בוכבינדר], [תקל"ה 1775].
העותק של הרב הקדוש רבי חנוך העניך הכהן, האדמו"ר הזקן מאלכסנדר בעל "חשבה לטובה".
בדפי המגן (הקדמי והאחורי), רישומי בעלות ארוכים בכתב-יד נכדו רבי ישראל מרדכי מורגנשטרן, מהשנים תרי"ח-תרי"ט: "נודע בשערי בת רבים שזה המהרש"ל וסדרי טהרה הלז שייך לה"ה הרב החריף ובקי... החסיד ועניו המפורסים, עמוד העולם נזר ישראל ותפארתו... מו"ה חנוך העניך הכהן ני"ו החובפ"ק נאווידואוהר, תרי"ט לפ"ק"; "נודע בשערי בת רבים שזה המרש"ל שייך לאאמ"ז... ישראל מרדכי מארגינשטערן"; "נודע בשער בת רבים שזה המהרש"ל שייך לאאמ"ז... מו"ה חנוך העניך הכהן ני"ו. באתי עה"ח ישראל מרדכי במו"ה מנחם מענדיל ני"ו מארגינשטערן".
לצד רישומים אלה מופיעים רישומים נוספים: "חנוך העניך הכהן" [הדומים לחתימת ידו של רבי חנוך העניך, במכתביו שהופיעו בעבר במכירות "קדם"]. רישום נוסף בדף השער: "הק' חנוך העניך הכהן נ"י".
חותמות בעלות של "חנוך ווינדערראוויץ" מפאביאניץ.
האדמו"ר רבי חנוך העניך הכהן לוין מאלכסנדר (תקנ"ח-תר"ל), בעל ה"חשבה לטובה", מגדולי תלמידיהם של רבי שמחה בונים מפשיסחא ושל רבו "היהודי הקדוש" מפשיסחא. כיהן ברבנות קרוב ל-40 שנה. בתחילה כיהן כרב באלכסנדר ובנאווי-דוואהר [הרישומים בספר שלפנינו הנם מהשנה האחרונה לשהותו בנאווי-דוואהר, תרי"ח-תרי"ט], בשנת תרי"ט עבר לכהן כרב בפרושניץ [בשנת תרכ"ה עזב את הרבנות, וחזר לעיר אלכסנדר כאיש פרטי]. מצאצאי רבי שמואל שאטין הכהן מפרנקפורט (המהרשש"ך - שהיה גם סבו של בעל ה"חתם סופר"). לאחר שתמך ב"מרד הפולני" בשנת תקצ"א (1830) נאלץ להחליף את שם משפחתו "שאטין" לשם "לוין". נודע מנעוריו בגאונותו ה'עילוי'ית ובחריפותו הרבה בנוסח פשיסחא-קוצק. כל מעשיו היו בהסתר ובחכמה נפלאה. אמרותיו היו חריפות ומתובלות בהומור חד, וידע להסתיר במילתא דבדיחותא עניינים נעלים שרק יחידי-סגולה הבינו את משמעותם. היתה שגורה בפיו אמרתו של רבו ר' בונים מפשיסחא: כל מצוות ה"לא תעשה" שבתורה נכללים אצלנו ב"לאו" אחד - "אל תהי שוטה!" [והיה אומר זאת בשפה הפולנית: "ניע באנדזש גלאפי!"], וכל ה"מצוות עשה" שבתורה נכללים אצלנו ב"עשה" אחד - "תהיה חכם!" [בפולנית: "באנדזש מאנדרי!"].
עוד בהיותו אברך צעיר לימים הכתירו רבו "היהודי הקדוש" לאדמו"ר, כשהסיר מעל ראשו את כובע ה"ספודיק" שלו, וחבשו לראש תלמידו הצעיר רבי העניך באמרו: "נאה ספודיק זה לראשך...". כשנה לאחר פטירת רבי בונים מפשיסחא, קיבל על עצמו ר' העניך את מרות רעו האדמו"ר רבי מנדלי מקוצק. גם לאחר פטירת "השרף" מקוצק, קיבל עליו ר' העניך את מרותו של רעו (הצעיר ממנו) רבי יצחק מאיר אלטר מגור. רק לאחר פטירתו של בעל "חידושי הרי"מ" בשנת תרכ"ו (1866) נאות רבי העניך הישיש לקבל עליו את עול האדמו"רות, להנהיג את עדת חסידי קוצק וגור. תלמידיו ובני משפחתו כותבים עליו כי ראו אצלו בעיניהם גילויי רוח הקודש, מופתים ומעשי פלא. אחיינו מעיד עליו כי היה אצלו בעת שהגיעו אליו נשמות מהעולם העליון, כדי לזכות בתיקון. סיפורים אלו לוקטו במהדורה החדשה של ספרו "חשבה לטובה וליקוטים" (הוצאת מוסד הרי"מ לוין, ירושלים, תש"ן), ראה שם.
מרבותיו של האדמו"ר מגור בעל "שפת אמת" (נכד ה"חידושי הרי"מ"), שהוכתר על ידו כממלא מקומו. צאצאיו היו מהיושבים ראשונה במלכות בית גור, ונכדו רבי חנוך צבי הכהן לוין אב"ד בנדין היה חתנו של ה"שפת אמת". תלמידיו היו מגדולי גאוני ואדמו"רי פולין, בהם: רבי זאב נחום מביאלה ובנו האדמו"ר רבי אברהם מסוכוטשוב בעל "אבני נזר"; האדמו"ר רבי אברהם מפוריסוב; רבי פנחס מנחם יוסטמן אב"ד פילץ; רבי יואב יהושע מקינצק בעל "חלקת יואב"; רבי יצחק פייגנבוים מוורשא, ועוד.
נכדו בן-בתו, החתום בספר שלפנינו - רבי ישראל מרדכי מורגנשטרן מלודז', בנו של רבי מנחם מנדל מורגנשטרן, בנו של רבי ישראל מטורבין (אחיו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל מקוצק). ראה מכתב אליו מסבו הגדול, במכירת "קדם" מס' 66, פריט 51.
כרך הכולל שני ספרים: [1], סט דף; לא, לג-מו, מו-מז, מט-סז דף. 35 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים וכתמי עובש. קרעים וסימני עש קשים. דפים מנותקים. חותמות שונות. כריכה מקורית קרועה ופגומה, ללא שדרה.
מקור: מספרי ישראל בפולין שניצלו לאחר השואה ונשלחו לישראל ע"י הספריה המרכזית בוורשה, וחולקו לבתי כנסיות ולרבנים "שי משרד הדתות...". רישום בעלות בכתב-ידו של המקובל הירושלמי רבי "אברהם משה בהרש"ש המבורגר".
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - עם חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $10,000
כולל עמלת קונה
ספר אור חדש על מגילת אסתר, ו"נר מצוה" על ענייני חנוכה, מאת רבינו יהודה ליוואי - המהר"ל. [יוהניסבורג (פרוסיה), חסר שם מדפיס, תרי"ט בקירוב 1859]. עם הסכמת המגיד מקוזניץ [ממהדורת וורשא תקנ"ח]. בעמוד האחרון, מכתב הסכמה מרבי צבי הירש קאלישער אב"ד טאהרן, מחודש אייר תרי"ט.
עותק מיוחס של אדמו"רי ראדומסק - האדמו"ר הראשון בעל "תפארת שלמה" ובנו האדמו"ר בעל "חסד לאברהם". בדף עו/2 חותמת (קצוצה) של האדמו"ר רבי שלמה הכהן רבינוביץ מראדומסק (בעל "תפארת שלמה"). בדף השער רישום בעלות המעיד כי הספר שייך לבנו האדמו"ר רבי אברהם ישכר הכהן רבינוביץ מראדומסק (בעל "חסד לאברהם"): " שייך להרב החסיד בנש"ק כקש"ת מו"ה אברהם ישכר הכהן שליט"א מראדומסק". בדף השער רישומי קוויטל עם הזכרת שמות "לרפ"ש במהרה". הגהות ורישומים שונים במספר דפים. חותמות רבות של בנו של רבי אברהם ישכר - רבי משה אלימלך רבינוביץ: "M. Rabinowicz – Nowo-Radomsk", ושל נכדו רבי מנחם אליעזר פרענקיל מראדומסק.
האדמו"ר הראשון מראדומסק - הגאון הקדוש רבי שלמה הכהן רבינוביץ, בעל "תפארת שלמה" (תקס"ג-תרכ"ו), מגדולי אדמור"י פולין בדורו. גאון מופלג ואיש קדוש. אביו היה מתלמידיהם של החוזה מלובלין ו"היהודי הקדוש", והוא עוד זכה לנסוע עמו אליהם בילדותו. בשנים מאוחרות נעשה רבי שלמה לתלמיד מובהק לתלמידיהם של ה"חוזה" ו"היהודי הקדוש", רבי מאיר מאפטא בעל "אור לשמים", רבי בער מראדושיץ ורבי בונם מפשיסחא. בשנת תקצ"ד מונה לכהן כרב העיר ראדומסק ומאות חסידים החלו לבוא לשמוע את דברי תורתו. בתחילה ניסה לשלחם מעל פניו, אולם עם השנים נכנע לעול הציבור, והיה מגדולי מנהיגי החסידות בדורו. כאשר נסע רבי משה מלעלוב לארץ ישראל, ציווה לעדת חסידיו בפולין להתקרב אל האדמו"ר מראדומסק, שעיקר עבודתו היתה ב"אהבת ישראל" ונודע בחכמתו ובפעולותיו לטובת הכלל והפרט. מורו ורבו של "החסיד מהמבורג" רבי אהרן מרקוס (מחבר ספר "החסידות"), אשר הגיע מגרמניה לפולין כדי להתקרב אליו ולהסתופף בעולם החסידות (רבי אהרן מרקוס מתאר אותו בספרו: "צדיק נפלא זה היה לו כח משיכה גדול, למרות אופיו הנוקשה והקפדני למראית עין... ההתרשמות שנתקבלה... עד שהדמיון הצטרף להכרה כדי לקבוע כי כך ולא אחרת היה מראה של הכהן הגדול...").
בנו, רבי אברהם ישכר הכהן רבינוביץ בעל ה"חסד לאברהם" - האדמו"ר השני לשושלת ראדומסק (תר"ג-תרנ"ב, אנצ' לחסידות א', עמ' קיג-קיד). לאחר פטירת אביו מילא את מקומו כאדמו"ר לאלפי חסידים באחת החסידויות המפורסמות בפולין. נודע בצדקותו ובגדלותו בתורה. הירבה בתפילות לישועת ישראל והיה "מליץ יושר" בדברי סנגוריה על עם ישראל. רבים היו נוהרים לרדומסק לבקש את ברכותיו. מסופר כי רבי אברהם ישכר התמרמר על כך שרַבּוּ המשכימים לפתחו בענייני רפואות וישועות, יותר מהמבקשים לקבל עצות בדרכי עבודת השם. בספר "אהל שלמה" מובאת מליצה נאה שהיה ה"חסד לאברהם" רגיל לאומרה על כך, בדברי הפסוק בתהילים: "היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה, באמור אלי כל היום איה אלוקיך" - יש לי לבכות על כך שבאים אלי יומם ולילה רק בענייני לחם ופרנסה, במקום שיבואו לדרוש בבחינת "איה אלוקיך", לבקש את דרכי העבודה של יראת שמים וחסידות. מחבר הספר "חסד לאברהם" על התורה והמועדים.
[3], ד-קפז, [1] עמ'. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי קל. קרעים קלים במספר דפים. חותמות. קרעים במעטפת. כריכה חדשה.
עותק מיוחס של אדמו"רי ראדומסק - האדמו"ר הראשון בעל "תפארת שלמה" ובנו האדמו"ר בעל "חסד לאברהם". בדף עו/2 חותמת (קצוצה) של האדמו"ר רבי שלמה הכהן רבינוביץ מראדומסק (בעל "תפארת שלמה"). בדף השער רישום בעלות המעיד כי הספר שייך לבנו האדמו"ר רבי אברהם ישכר הכהן רבינוביץ מראדומסק (בעל "חסד לאברהם"): " שייך להרב החסיד בנש"ק כקש"ת מו"ה אברהם ישכר הכהן שליט"א מראדומסק". בדף השער רישומי קוויטל עם הזכרת שמות "לרפ"ש במהרה". הגהות ורישומים שונים במספר דפים. חותמות רבות של בנו של רבי אברהם ישכר - רבי משה אלימלך רבינוביץ: "M. Rabinowicz – Nowo-Radomsk", ושל נכדו רבי מנחם אליעזר פרענקיל מראדומסק.
האדמו"ר הראשון מראדומסק - הגאון הקדוש רבי שלמה הכהן רבינוביץ, בעל "תפארת שלמה" (תקס"ג-תרכ"ו), מגדולי אדמור"י פולין בדורו. גאון מופלג ואיש קדוש. אביו היה מתלמידיהם של החוזה מלובלין ו"היהודי הקדוש", והוא עוד זכה לנסוע עמו אליהם בילדותו. בשנים מאוחרות נעשה רבי שלמה לתלמיד מובהק לתלמידיהם של ה"חוזה" ו"היהודי הקדוש", רבי מאיר מאפטא בעל "אור לשמים", רבי בער מראדושיץ ורבי בונם מפשיסחא. בשנת תקצ"ד מונה לכהן כרב העיר ראדומסק ומאות חסידים החלו לבוא לשמוע את דברי תורתו. בתחילה ניסה לשלחם מעל פניו, אולם עם השנים נכנע לעול הציבור, והיה מגדולי מנהיגי החסידות בדורו. כאשר נסע רבי משה מלעלוב לארץ ישראל, ציווה לעדת חסידיו בפולין להתקרב אל האדמו"ר מראדומסק, שעיקר עבודתו היתה ב"אהבת ישראל" ונודע בחכמתו ובפעולותיו לטובת הכלל והפרט. מורו ורבו של "החסיד מהמבורג" רבי אהרן מרקוס (מחבר ספר "החסידות"), אשר הגיע מגרמניה לפולין כדי להתקרב אליו ולהסתופף בעולם החסידות (רבי אהרן מרקוס מתאר אותו בספרו: "צדיק נפלא זה היה לו כח משיכה גדול, למרות אופיו הנוקשה והקפדני למראית עין... ההתרשמות שנתקבלה... עד שהדמיון הצטרף להכרה כדי לקבוע כי כך ולא אחרת היה מראה של הכהן הגדול...").
בנו, רבי אברהם ישכר הכהן רבינוביץ בעל ה"חסד לאברהם" - האדמו"ר השני לשושלת ראדומסק (תר"ג-תרנ"ב, אנצ' לחסידות א', עמ' קיג-קיד). לאחר פטירת אביו מילא את מקומו כאדמו"ר לאלפי חסידים באחת החסידויות המפורסמות בפולין. נודע בצדקותו ובגדלותו בתורה. הירבה בתפילות לישועת ישראל והיה "מליץ יושר" בדברי סנגוריה על עם ישראל. רבים היו נוהרים לרדומסק לבקש את ברכותיו. מסופר כי רבי אברהם ישכר התמרמר על כך שרַבּוּ המשכימים לפתחו בענייני רפואות וישועות, יותר מהמבקשים לקבל עצות בדרכי עבודת השם. בספר "אהל שלמה" מובאת מליצה נאה שהיה ה"חסד לאברהם" רגיל לאומרה על כך, בדברי הפסוק בתהילים: "היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה, באמור אלי כל היום איה אלוקיך" - יש לי לבכות על כך שבאים אלי יומם ולילה רק בענייני לחם ופרנסה, במקום שיבואו לדרוש בבחינת "איה אלוקיך", לבקש את דרכי העבודה של יראת שמים וחסידות. מחבר הספר "חסד לאברהם" על התורה והמועדים.
[3], ד-קפז, [1] עמ'. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי קל. קרעים קלים במספר דפים. חותמות. קרעים במעטפת. כריכה חדשה.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - עם חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $400
נמכר ב: $525
כולל עמלת קונה
ספר עמר נקא, על פירוש רש"י לתורה, מאת רבי עובדיה מברטנורא. טשערנאוויץ, דפוס Johann Eckhardt und Sohn, [תרי"ז] 1857.
העותק של רבי צבי מאיר הכהן רבינוביץ אב"ד ראדומסק, בנו של ה"תפארת שלמה". חתימתו מופיעה בדף השער: " שייך לי לשמי צבי מאיר הכהן ראבינאוויץ מראדמסק".
רבי צבי מאיר הכהן רבינוביץ (ת"ר-תרס"ב), בנו השני של בעל ה"תפארת שלמה" מראדומסק וממלא מקומו ברבנות העיר ראדומסק. מתמיד ובקי גדול בנגלה ובנסתר. אביו אמר עליו בצעירותו: "בני הירשלע איזט אשענקיל ספרים" [=בני הרשל'ה הוא ארון ספרים]. למד בקביעות כל יום לפני עלות השחר בכתבי האר"י בהתלהבות עצומה. מסופר עליו כי "מקורביו ראו ממנו דברים נפלאים אשר אי אפשר להעלות הכל על הכתב, וממש נתקיים בו הפסוק ותגזר אומר ויקם לך, וצדיק גוזר והקב"ה מקיים... ודבר פלא ראינו, כי בשעת פטירתו נעשה רעש גדול ותחשך השמש ורוח סערה בא ועקר אילנות הרבה" (אהל שלמה).
[2], ה-כו; כב; טו; [1], יב; י דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מעט סימני עש, עם פגיעה קלה בטקסט. רישומים. חותמות. כריכת עור חדשה.
העותק של רבי צבי מאיר הכהן רבינוביץ אב"ד ראדומסק, בנו של ה"תפארת שלמה". חתימתו מופיעה בדף השער: " שייך לי לשמי צבי מאיר הכהן ראבינאוויץ מראדמסק".
רבי צבי מאיר הכהן רבינוביץ (ת"ר-תרס"ב), בנו השני של בעל ה"תפארת שלמה" מראדומסק וממלא מקומו ברבנות העיר ראדומסק. מתמיד ובקי גדול בנגלה ובנסתר. אביו אמר עליו בצעירותו: "בני הירשלע איזט אשענקיל ספרים" [=בני הרשל'ה הוא ארון ספרים]. למד בקביעות כל יום לפני עלות השחר בכתבי האר"י בהתלהבות עצומה. מסופר עליו כי "מקורביו ראו ממנו דברים נפלאים אשר אי אפשר להעלות הכל על הכתב, וממש נתקיים בו הפסוק ותגזר אומר ויקם לך, וצדיק גוזר והקב"ה מקיים... ודבר פלא ראינו, כי בשעת פטירתו נעשה רעש גדול ותחשך השמש ורוח סערה בא ועקר אילנות הרבה" (אהל שלמה).
[2], ה-כו; כב; טו; [1], יב; י דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מעט סימני עש, עם פגיעה קלה בטקסט. רישומים. חותמות. כריכת עור חדשה.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - עם חתימות והקדשות
קָטָלוֹג