ספר אור חדש על מגילת אסתר, ו"נר מצוה" על ענייני חנוכה, מאת רבינו יהודה ליוואי - המהר"ל. [יוהניסבורג (פרוסיה), חסר שם מדפיס, תרי"ט בקירוב 1859]. עם הסכמת המגיד מקוזניץ [ממהדורת וורשא תקנ"ח]. בעמוד האחרון, מכתב הסכמה מרבי צבי הירש קאלישער אב"ד טאהרן, מחודש אייר תרי"ט.
עותק מיוחס של אדמו"רי ראדומסק - האדמו"ר הראשון בעל "תפארת שלמה" ובנו האדמו"ר בעל "חסד לאברהם". בדף עו/2 חותמת (קצוצה) של האדמו"ר רבי שלמה הכהן רבינוביץ מראדומסק (בעל "תפארת שלמה"). בדף השער רישום בעלות המעיד כי הספר שייך לבנו האדמו"ר רבי אברהם ישכר הכהן רבינוביץ מראדומסק (בעל "חסד לאברהם"): " שייך להרב החסיד בנש"ק כקש"ת מו"ה אברהם ישכר הכהן שליט"א מראדומסק". בדף השער רישומי קוויטל עם הזכרת שמות "לרפ"ש במהרה". הגהות ורישומים שונים במספר דפים. חותמות רבות של בנו של רבי אברהם ישכר - רבי משה אלימלך רבינוביץ: "M. Rabinowicz – Nowo-Radomsk", ושל נכדו רבי מנחם אליעזר פרענקיל מראדומסק.
האדמו"ר הראשון מראדומסק - הגאון הקדוש רבי שלמה הכהן רבינוביץ, בעל "תפארת שלמה" (תקס"ג-תרכ"ו), מגדולי אדמור"י פולין בדורו. גאון מופלג ואיש קדוש. אביו היה מתלמידיהם של החוזה מלובלין ו"היהודי הקדוש", והוא עוד זכה לנסוע עמו אליהם בילדותו. בשנים מאוחרות נעשה רבי שלמה לתלמיד מובהק לתלמידיהם של ה"חוזה" ו"היהודי הקדוש", רבי מאיר מאפטא בעל "אור לשמים", רבי בער מראדושיץ ורבי בונם מפשיסחא. בשנת תקצ"ד מונה לכהן כרב העיר ראדומסק ומאות חסידים החלו לבוא לשמוע את דברי תורתו. בתחילה ניסה לשלחם מעל פניו, אולם עם השנים נכנע לעול הציבור, והיה מגדולי מנהיגי החסידות בדורו. כאשר נסע רבי משה מלעלוב לארץ ישראל, ציווה לעדת חסידיו בפולין להתקרב אל האדמו"ר מראדומסק, שעיקר עבודתו היתה ב"אהבת ישראל" ונודע בחכמתו ובפעולותיו לטובת הכלל והפרט. מורו ורבו של "החסיד מהמבורג" רבי אהרן מרקוס (מחבר ספר "החסידות"), אשר הגיע מגרמניה לפולין כדי להתקרב אליו ולהסתופף בעולם החסידות (רבי אהרן מרקוס מתאר אותו בספרו: "צדיק נפלא זה היה לו כח משיכה גדול, למרות אופיו הנוקשה והקפדני למראית עין... ההתרשמות שנתקבלה... עד שהדמיון הצטרף להכרה כדי לקבוע כי כך ולא אחרת היה מראה של הכהן הגדול...").
בנו, רבי אברהם ישכר הכהן רבינוביץ בעל ה"חסד לאברהם" - האדמו"ר השני לשושלת ראדומסק (תר"ג-תרנ"ב, אנצ' לחסידות א', עמ' קיג-קיד). לאחר פטירת אביו מילא את מקומו כאדמו"ר לאלפי חסידים באחת החסידויות המפורסמות בפולין. נודע בצדקותו ובגדלותו בתורה. הירבה בתפילות לישועת ישראל והיה "מליץ יושר" בדברי סנגוריה על עם ישראל. רבים היו נוהרים לרדומסק לבקש את ברכותיו. מסופר כי רבי אברהם ישכר התמרמר על כך שרַבּוּ המשכימים לפתחו בענייני רפואות וישועות, יותר מהמבקשים לקבל עצות בדרכי עבודת השם. בספר "אהל שלמה" מובאת מליצה נאה שהיה ה"חסד לאברהם" רגיל לאומרה על כך, בדברי הפסוק בתהילים: "היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה, באמור אלי כל היום איה אלוקיך" - יש לי לבכות על כך שבאים אלי יומם ולילה רק בענייני לחם ופרנסה, במקום שיבואו לדרוש בבחינת "איה אלוקיך", לבקש את דרכי העבודה של יראת שמים וחסידות. מחבר הספר "חסד לאברהם" על התורה והמועדים.
[3], ד-קפז, [1] עמ'. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי קל. קרעים קלים במספר דפים. חותמות. קרעים במעטפת. כריכה חדשה.