מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
- book (253) Apply book filter
- חסידות (141) Apply חסידות filter
- ספרי (135) Apply ספרי filter
- chassid (98) Apply chassid filter
- מיוחסים (73) Apply מיוחסים filter
- import (73) Apply import filter
- ownership (73) Apply ownership filter
- letter (69) Apply letter filter
- יד (65) Apply יד filter
- manuscript (60) Apply manuscript filter
- print (60) Apply print filter
- עם (59) Apply עם filter
- והקדשות (54) Apply והקדשות filter
- חתימות (54) Apply חתימות filter
- dedic (54) Apply dedic filter
- signatur (54) Apply signatur filter
- עותקים (52) Apply עותקים filter
- ספרים (50) Apply ספרים filter
- chassidut (43) Apply chassidut filter
- rabbi (37) Apply rabbi filter
- כתבי (36) Apply כתבי filter
- ומכתבים (32) Apply ומכתבים filter
- מכתבים (29) Apply מכתבים filter
- וכתבי (24) Apply וכתבי filter
- תמונות (24) Apply תמונות filter
- גרפיקה (24) Apply גרפיקה filter
- גרפיקה, (24) Apply גרפיקה, filter
- וחפצים (24) Apply וחפצים filter
- art (24) Apply art filter
- art, (24) Apply art, filter
- graphic (24) Apply graphic filter
- object (24) Apply object filter
- ודפוסי (23) Apply ודפוסי filter
- ישראל (23) Apply ישראל filter
- centuri (23) Apply centuri filter
- th (23) Apply th filter
- והקדשות, (21) Apply והקדשות, filter
- ועותקים (21) Apply ועותקים filter
- דפוס (20) Apply דפוס filter
- חכמי (19) Apply חכמי filter
- סאטמר, (19) Apply סאטמר, filter
- סאטמר (19) Apply סאטמר filter
- חסידויות (19) Apply חסידויות filter
- סיגט (19) Apply סיגט filter
- ופאפא (19) Apply ופאפא filter
- books, (19) Apply books, filter
- pupa (19) Apply pupa filter
- satmar (19) Apply satmar filter
- satmar, (19) Apply satmar, filter
- sighet (19) Apply sighet filter
מציג 253 - 264 of 353
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $700
נמכר ב: $938
כולל עמלת קונה
ספר ביאורים, על פירוש רש"י על התורה, "שחבר... ר' נתן מק"ק הראדנה [רבי נתן שפירא]". ונציה, דפוס מטיאו דזניטי וקומין פריזיניי, [שנ"ג 1593].
מכיל מספר איורים: מפת ארץ ישראל, סולם יעקב, מנורת המקדש, ועוד.
חיבור זה יוחס בדף השער ולאורך הספר לרבי נתן שפירא, אך אין זה אלא זיוף. ביאוריו של רבי נתן על פירוש רש"י לתורה נדפסו למעשה בספר "אמרי שפר" (קראקא ולובלין, שנ"א-שנ"ז). בהקדמה ל"אמרי שפר" מספר בנו, רבי יצחק שפירא, על הדפסת הזיוף שלפנינו: "שזה שנתיים ימים יצא בדפוס איזה ביאורים, נקראים על שם הגאון א"א [אדוני אבי] ז"ל, כי המציאוהו אנשי' אנשי בלי עול מלכות שמים... ורצו לתלותו באילן גדול... ומזוייף מתוכו...". גילוי הזיוף הביא להחרמת הספר שלפנינו על ידי רבני פולין.
העותק של האדמו"ר רבי משה אייכנשטיין. בדפי הספר חותמות רבות שלו מתקופת כהונתו בזידיטשוב: "הק' משה אייכענשטיין חו"ק זידיטשוב יע"א".
האדמו"ר רבי משה אייכנשטיין מזידיטשוב-וורצקי-מונקאטש (תרל"ד?-תש"ד, אנצי' לחסידות ג', עמ' רנג), משושלת זידיטשוב. בן רבי יששכר בעריש אייכנשטיין מוורצקי וחתנו של רבי צבי הירש ערליך. נתמנה לאב"ד זידיטשוב בשנת תרנ"ב, והוכתר לאדמו"ר על מקום אביו בזידיטשוב בשנת תרפ"ד. בהמשך עבר לוורצקי ולמונקאטש. נודע בהתמדתו הגדולה, עד שאמרו עליו כי תוך כדי שינה הוא מצטט קטעי גמרא ללא טעות. חלק מדברי תורתו נדפסו בספר "זכרון משה". בנו רבי אליהו, נתמנה לאדמו"ר תחתיו בזידיטשוב. נספה באושוויץ.
בדפי הספר מספר הגהות, תיקונים ורישומים.
קפ דף. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים חסרים בשולי דפים (בעיקר בדפים האחרונים), עם פגיעה קלה בטקסט במספר דפים, משוקמים במילוי נייר. כריכת עור חדשה.
מכיל מספר איורים: מפת ארץ ישראל, סולם יעקב, מנורת המקדש, ועוד.
חיבור זה יוחס בדף השער ולאורך הספר לרבי נתן שפירא, אך אין זה אלא זיוף. ביאוריו של רבי נתן על פירוש רש"י לתורה נדפסו למעשה בספר "אמרי שפר" (קראקא ולובלין, שנ"א-שנ"ז). בהקדמה ל"אמרי שפר" מספר בנו, רבי יצחק שפירא, על הדפסת הזיוף שלפנינו: "שזה שנתיים ימים יצא בדפוס איזה ביאורים, נקראים על שם הגאון א"א [אדוני אבי] ז"ל, כי המציאוהו אנשי' אנשי בלי עול מלכות שמים... ורצו לתלותו באילן גדול... ומזוייף מתוכו...". גילוי הזיוף הביא להחרמת הספר שלפנינו על ידי רבני פולין.
העותק של האדמו"ר רבי משה אייכנשטיין. בדפי הספר חותמות רבות שלו מתקופת כהונתו בזידיטשוב: "הק' משה אייכענשטיין חו"ק זידיטשוב יע"א".
האדמו"ר רבי משה אייכנשטיין מזידיטשוב-וורצקי-מונקאטש (תרל"ד?-תש"ד, אנצי' לחסידות ג', עמ' רנג), משושלת זידיטשוב. בן רבי יששכר בעריש אייכנשטיין מוורצקי וחתנו של רבי צבי הירש ערליך. נתמנה לאב"ד זידיטשוב בשנת תרנ"ב, והוכתר לאדמו"ר על מקום אביו בזידיטשוב בשנת תרפ"ד. בהמשך עבר לוורצקי ולמונקאטש. נודע בהתמדתו הגדולה, עד שאמרו עליו כי תוך כדי שינה הוא מצטט קטעי גמרא ללא טעות. חלק מדברי תורתו נדפסו בספר "זכרון משה". בנו רבי אליהו, נתמנה לאדמו"ר תחתיו בזידיטשוב. נספה באושוויץ.
בדפי הספר מספר הגהות, תיקונים ורישומים.
קפ דף. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים חסרים בשולי דפים (בעיקר בדפים האחרונים), עם פגיעה קלה בטקסט במספר דפים, משוקמים במילוי נייר. כריכת עור חדשה.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - עם חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $300
נמכר ב: $813
כולל עמלת קונה
ספר אות חיים ושלום - ספר אות חיים על הלכות תפילין, וספר אות שלום על הלכות מילה, מאת האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש. בערגסס, דפוס ר' שמואל שמלקא קליין מסעליש, תרפ"א [1921]. מהדורה ראשונה.
כרוך עם: קונטרס "צוואה - של רבינו הקדוש... מרן חיים אלעזר שפירא הכ"מ זצללה"ה... נולד ה' טבת תרל"ב, ועלה לשמים... ב' לחודש סיון תרצ"ז". מונקאטש, דפוס גראפיא, תרצ"ז [1937].
חותמת (מחוקה), והקדשה עצמית של הגאון רבי ראובן חיים קליין אב"ד סנינא (הכותב שקיבל את הספר "מאת אחי היקר האברך המופלג... מו"ה מרדכי דוד.."). בגליונות הספר למעלה מעשר הגהות למדניות ארוכות בכתב-ידו (אחת מהן קצוצה).
הגאון הצדיק רבי ראובן חיים קליין (תרמ"ד-תש"ב; נספה בשואה), חתנו של הצדיק המפורסם האדמו"ר רבי ישעיה'לה שטיינר מקרעסטיר, ובנו של רבי צבי דוב קליין ממונקאטש (מחשובי חסידי מונקאטש). תלמיד ה"דרכי תשובה" ממונקאטש ותלמיד רבי נתנאל פריד בעל "פני מבין". בשנת תרס"ב בחר בו רבי ישעיה'לה מקרסטיר לחתן לבתו הגדולה הרבנית רבקה פיגא, והחזיקו כעשר שנים על שולחנו בכבוד רב. בשנת תרע"ב התמנה לאב"ד ור"מ בסנינה שבמזרח סלובקיה, שם כיהן למעלה מ-30 שנה, עמד בראשות ישיבה והעמיד בה הרבה תלמידים. בשנת תרצ"ח הדפיס את ספרו שו"ת "מטה ראובן" על יורה דעה. בפתח ספרו הוא מקדיש כמה שורות לזכר חמיו הקדוש: "זכר צדיק לברכה ה"ה כבוד קדושת מו"ח הרב הצדיק המפורסים מופת הדור בוצינא קדישא חסידא ופרישא, עמוד החסד, רבים הלכו לאורו, כקש"ת מו"ה ישעי' בר' משה זצ"ל מב' קערעסטור, וכבוד חמותי הרבנית הצדיקת... אשר ביתם היה פתוחה לרוחה כביתו של אברהם אבינו עליו השלום, החזיקו אותי בביתם רבות בשנים בכבוד גדול... ואין די מילין בפרי עטי להעלות על הגליון רב טובתם אשר הטיבו עמדי בחיים חיותם...". בשנות השואה גירשו הנאצים את כל תושבי סנינה למחנה השמדה. אחד מראשי העיר הנוצריים הציע לו מקום מסתור, אך רבי ראובן חיים מיאן להצעה, ואמר שהוא מעדיף להיות יחד עם תלמידיו ואנשי קהילתו. בשנת תש"ב נרצח במחנה סמוך ללובלין.
[8], ט-תב עמ'; [2], ג-ח עמ'. 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. כריכה חדשה.
כרוך עם: קונטרס "צוואה - של רבינו הקדוש... מרן חיים אלעזר שפירא הכ"מ זצללה"ה... נולד ה' טבת תרל"ב, ועלה לשמים... ב' לחודש סיון תרצ"ז". מונקאטש, דפוס גראפיא, תרצ"ז [1937].
חותמת (מחוקה), והקדשה עצמית של הגאון רבי ראובן חיים קליין אב"ד סנינא (הכותב שקיבל את הספר "מאת אחי היקר האברך המופלג... מו"ה מרדכי דוד.."). בגליונות הספר למעלה מעשר הגהות למדניות ארוכות בכתב-ידו (אחת מהן קצוצה).
הגאון הצדיק רבי ראובן חיים קליין (תרמ"ד-תש"ב; נספה בשואה), חתנו של הצדיק המפורסם האדמו"ר רבי ישעיה'לה שטיינר מקרעסטיר, ובנו של רבי צבי דוב קליין ממונקאטש (מחשובי חסידי מונקאטש). תלמיד ה"דרכי תשובה" ממונקאטש ותלמיד רבי נתנאל פריד בעל "פני מבין". בשנת תרס"ב בחר בו רבי ישעיה'לה מקרסטיר לחתן לבתו הגדולה הרבנית רבקה פיגא, והחזיקו כעשר שנים על שולחנו בכבוד רב. בשנת תרע"ב התמנה לאב"ד ור"מ בסנינה שבמזרח סלובקיה, שם כיהן למעלה מ-30 שנה, עמד בראשות ישיבה והעמיד בה הרבה תלמידים. בשנת תרצ"ח הדפיס את ספרו שו"ת "מטה ראובן" על יורה דעה. בפתח ספרו הוא מקדיש כמה שורות לזכר חמיו הקדוש: "זכר צדיק לברכה ה"ה כבוד קדושת מו"ח הרב הצדיק המפורסים מופת הדור בוצינא קדישא חסידא ופרישא, עמוד החסד, רבים הלכו לאורו, כקש"ת מו"ה ישעי' בר' משה זצ"ל מב' קערעסטור, וכבוד חמותי הרבנית הצדיקת... אשר ביתם היה פתוחה לרוחה כביתו של אברהם אבינו עליו השלום, החזיקו אותי בביתם רבות בשנים בכבוד גדול... ואין די מילין בפרי עטי להעלות על הגליון רב טובתם אשר הטיבו עמדי בחיים חיותם...". בשנות השואה גירשו הנאצים את כל תושבי סנינה למחנה השמדה. אחד מראשי העיר הנוצריים הציע לו מקום מסתור, אך רבי ראובן חיים מיאן להצעה, ואמר שהוא מעדיף להיות יחד עם תלמידיו ואנשי קהילתו. בשנת תש"ב נרצח במחנה סמוך ללובלין.
[8], ט-תב עמ'; [2], ג-ח עמ'. 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. כריכה חדשה.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - עם חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $300
נמכר ב: $2,250
כולל עמלת קונה
ספר זכרון זאת, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה וליקוטים על נ"ך, מאת הרה"ק רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ - החוזה מלובלין. ווארשא, דפוס נתן שריפטגיססער, [תרכ"ט] 1869. מהדורה ראשונה.
עותק מיוחס - הספר שלפנינו היה שייך לאדמו"ר מסלונים רבי שמואל ויינברג, בעל "דברי שמואל", ולאחר פטירתו עבר בירושה לבנו האדמו"ר רבי יששכר ליב. בראש דף השער שתי חותמות, מטושטשות מאוד: "מעזבון אאמורהר"ש זלל"ה מסלאנים, ישכר ליב וויינבערג" (השווה לחומר המצורף).
האדמו"ר רבי שמואל ויינברג מסלונים, בעל ה"דברי שמואל" (תר"י-תרע"ו), נכדו ותלמידו המובהק של ה"יסוד העבודה". החל להנהיג את עדתו בשנת תרמ"ד לערך. הנהגתו הייתה מתוך אהבה והתמסרות עצומה לצאן מרעיתו. עסק באופן אישי בחינוך ובהדרכה רוחנית בקרב צעירים ובני נוער והציל רבים מהם מרדת שחת. עסק מרבית ימיו בגיוס כספים עבור בני העליה שב"כולל רייסין" בטבריה. מפעל חייו הגדול של ה"דברי שמואל" היה הקמתה של ישיבת "אור תורה" בטבריה. היה ממייסדי ומקימי "אגודת ישראל" בשנת תרע"ב.
ה"דברי שמואל" הסתופף רבות בצל צדיקי ואדמו"רי דורו, כדוגמת ה"דברי חיים" מצאנז והרה"ק רבי מרדכי שרגא פייבוש מהוסיאטין. הרבה בייחוד לנסוע אל האדמו"ר הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב, אשר שימש לו כרב מובהק בכל ענייניו. ה"דברי חיים" מצאנז הפליג פעם בשבחו של ה"דברי שמואל" ואמר עליו שנשמה גבוהה כמותו לא הייתה בעולם כבר יותר משלש מאות שנה (רבי יצחק דוד לידר, בית דלי, מהדורת ירושלים תשס"ט, עמ' מט-נ). הגר"ח מבריסק אמר על ידיעת התורה שלו: "יכולים אנו להעיד עליו שהוא בקי בש"ס בבלי וירושלמי ספרא ספרי ותוספתא" (רבי שמואל אהרן לידר, נטעי אש, עמ' תעא). על התמדתו העצומה מסופר שבצעירותו הסתופף כששה שבועות בצלו של האדמו"ר הגה"ק רבי אברהם מטשכנוב, ובמשך ששה שבועות אלו הספיק לחזור על כל הש"ס.
בנו הבכור, האדמו"ר רבי יששכר ליב ויינברג (תרל"ג-תרפ"ח, אנצ' לחסידות, ב, עמ' תסו-תסז) כיהן כאדמו"ר בסלונים לאחר פטירת אביו בשנת תרע"ו, לצד אחיו הצעיר האדמו"ר רבי אברהם ויינברג, בעל ה"בית אברהם". ידידות עזה שררה בין האחים, ולעתים הם אף ניהלו "טיש" ביחד, זה לצד זה. נודע כחכם ופיקח אף בענייני העולם, וכאוהב ישראל ומאיר פנים לכולם. האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש אמר על האחים האדמו"רים מסלונים, שהכירם עוד בגיל צעיר, שבכל פולין לא מצא כאלה אחים קדושים וטהורים. האדמו"ר רבי יששכר ליב נפטר בכ"ח ניסן תרפ"ח, והותיר אחריו את בנו רבי אברהם יהושע העשיל, לימים האדמו"ר מסלונים-תל אביב (תרנ"ח-תשל"ח, אנצ' לחסידות, א, עמ' צה-צו).
[2], עד דף. 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים (כתמים רבים בדף השער ובמספר דפים נוספים). שוליים חתוכים בשני דפים, ללא פגיעה בטקסט. חותמות. כריכת עור חדשה.
עותק מיוחס - הספר שלפנינו היה שייך לאדמו"ר מסלונים רבי שמואל ויינברג, בעל "דברי שמואל", ולאחר פטירתו עבר בירושה לבנו האדמו"ר רבי יששכר ליב. בראש דף השער שתי חותמות, מטושטשות מאוד: "מעזבון אאמורהר"ש זלל"ה מסלאנים, ישכר ליב וויינבערג" (השווה לחומר המצורף).
האדמו"ר רבי שמואל ויינברג מסלונים, בעל ה"דברי שמואל" (תר"י-תרע"ו), נכדו ותלמידו המובהק של ה"יסוד העבודה". החל להנהיג את עדתו בשנת תרמ"ד לערך. הנהגתו הייתה מתוך אהבה והתמסרות עצומה לצאן מרעיתו. עסק באופן אישי בחינוך ובהדרכה רוחנית בקרב צעירים ובני נוער והציל רבים מהם מרדת שחת. עסק מרבית ימיו בגיוס כספים עבור בני העליה שב"כולל רייסין" בטבריה. מפעל חייו הגדול של ה"דברי שמואל" היה הקמתה של ישיבת "אור תורה" בטבריה. היה ממייסדי ומקימי "אגודת ישראל" בשנת תרע"ב.
ה"דברי שמואל" הסתופף רבות בצל צדיקי ואדמו"רי דורו, כדוגמת ה"דברי חיים" מצאנז והרה"ק רבי מרדכי שרגא פייבוש מהוסיאטין. הרבה בייחוד לנסוע אל האדמו"ר הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב, אשר שימש לו כרב מובהק בכל ענייניו. ה"דברי חיים" מצאנז הפליג פעם בשבחו של ה"דברי שמואל" ואמר עליו שנשמה גבוהה כמותו לא הייתה בעולם כבר יותר משלש מאות שנה (רבי יצחק דוד לידר, בית דלי, מהדורת ירושלים תשס"ט, עמ' מט-נ). הגר"ח מבריסק אמר על ידיעת התורה שלו: "יכולים אנו להעיד עליו שהוא בקי בש"ס בבלי וירושלמי ספרא ספרי ותוספתא" (רבי שמואל אהרן לידר, נטעי אש, עמ' תעא). על התמדתו העצומה מסופר שבצעירותו הסתופף כששה שבועות בצלו של האדמו"ר הגה"ק רבי אברהם מטשכנוב, ובמשך ששה שבועות אלו הספיק לחזור על כל הש"ס.
בנו הבכור, האדמו"ר רבי יששכר ליב ויינברג (תרל"ג-תרפ"ח, אנצ' לחסידות, ב, עמ' תסו-תסז) כיהן כאדמו"ר בסלונים לאחר פטירת אביו בשנת תרע"ו, לצד אחיו הצעיר האדמו"ר רבי אברהם ויינברג, בעל ה"בית אברהם". ידידות עזה שררה בין האחים, ולעתים הם אף ניהלו "טיש" ביחד, זה לצד זה. נודע כחכם ופיקח אף בענייני העולם, וכאוהב ישראל ומאיר פנים לכולם. האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש אמר על האחים האדמו"רים מסלונים, שהכירם עוד בגיל צעיר, שבכל פולין לא מצא כאלה אחים קדושים וטהורים. האדמו"ר רבי יששכר ליב נפטר בכ"ח ניסן תרפ"ח, והותיר אחריו את בנו רבי אברהם יהושע העשיל, לימים האדמו"ר מסלונים-תל אביב (תרנ"ח-תשל"ח, אנצ' לחסידות, א, עמ' צה-צו).
[2], עד דף. 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים (כתמים רבים בדף השער ובמספר דפים נוספים). שוליים חתוכים בשני דפים, ללא פגיעה בטקסט. חותמות. כריכת עור חדשה.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - עם חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $300
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
ספר טהרת הקודש, הנהגות על-פי קבלה ודברי מוסר, ב' חלקים, מאת רבי בנימין וואלף. בליזורקע [ביאלוזרקה], דפוס מרדכי בן שמואל, תקס"ו [1806].
ספר זה (שנקרא במהדורתו הראשונה "טהרות הקודש", אמשטרדם תצ"ג) הוא מקור לרבים מספרי ההנהגות וכוונות התפלה שנדפסו אחריו.
העותק של הרה"ק רבי משה הגר מראדוביץ-צפת. בדף השער שתי סוגי חותמות שלו: "משה בהרב הצדיק מק"ק סעריט" ו"משה האגיר מסעריטה" (עם איור אריה במרכז החותמת). בדף המגן הקדמי רישום בעלות בכתב-ידו וחתימתו: "אף על פי שאמרו חכמים שאסור לכתוב על הספר, מ"מ משום שיש אנשי בליעל שאין מקפידים על שאין שלהם ונוטלים תחת הגלימא ואומרים שאין בידם מאומה, ע"כ לא יאשמו כל החותם בו, לד' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה - הק' משה האגיר בהרב הצדיק שליט"א". מתחת לרישום זה רישומים שונים, בהם רישום "קוויטל" לישועה: "שיינדיל בת לאה לישועה בקרב ולישועה בנפש ובגוף".
בדפי הספר מספר הגהות קבליות בכתב רש"י.
האדמו"ר רבי משה הגר מראדוביץ (ת"ר-תרס"ב, אנצי' לחסידות, ג, עמ' רסד-רסה), בעל "ויקח משה", בנו של האדמו"ר מראדוביץ רבי יוסף אלטר הגר (תק"פ-תרל"ט, שהיה בנו השני של האדמו"ר רבי חיים מקוסוב וחתן בנו של האדמו"ר רבי משה צבי מסאווראן). לפני שהקים את חצרו בראדוביץ כיהן אביו מספר שנים כאדמו"ר בעיר סערעט (סעריט). בשנת תרל"ג עלה אביו האדמו"ר לעיה"ק צפת ומינהו על מקומו בעיר ראדוביץ, אך הוא מסר את כס האדמורו"ת לבנו רבי ישראל ועלה אל אביו בעיה"ק צפת (בהמשך עבר אביו הקדוש לחיפה וקברו נמצא בבית הקברות העתיק בחיפה). בשנת תרנ"ז השתקע רבי משה בחיפה והיה מאבות הישוב האשכנזי בעיר. בשנת תרנ"ט שב לצפת. ראה אודותיו בהקדמת המהדורה החדשה של ספרו "ויקח משה" בהוצאת ישיבת ויזניץ - בני ברק, תש"ס).
[4], סו דף; נו דף (חסרים 2 דפים אחרונים: נז-נח). 20.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב-בינוני (מספר דפים במצב בינוני). כתמים (בהם כתמים כהים) ובלאי. סימני עש, עם מעט פגיעות בטקסט. קרעים. קרעים חסרים עם פגיעה בטקסט בדף האחרון. הדבקות נייר דבק לשיקום בדף המגן ובדף האחרון. רישומים. חותמות. כריכה חדשה.
אחד מתוך שלושת הספרים העבריים היחידים שנדפסו בביאלוזרקה (אוקראינה), בדפוס שהוקם ע"י יורשי רבי משה המדפיס דק"ק מינקאוויץ. ראה: א' יערי, הדפוס העברי במינקאוויץ, קרית ספר, יט, תש"ב-תש"ג, עמ' 268.
ספר זה (שנקרא במהדורתו הראשונה "טהרות הקודש", אמשטרדם תצ"ג) הוא מקור לרבים מספרי ההנהגות וכוונות התפלה שנדפסו אחריו.
העותק של הרה"ק רבי משה הגר מראדוביץ-צפת. בדף השער שתי סוגי חותמות שלו: "משה בהרב הצדיק מק"ק סעריט" ו"משה האגיר מסעריטה" (עם איור אריה במרכז החותמת). בדף המגן הקדמי רישום בעלות בכתב-ידו וחתימתו: "אף על פי שאמרו חכמים שאסור לכתוב על הספר, מ"מ משום שיש אנשי בליעל שאין מקפידים על שאין שלהם ונוטלים תחת הגלימא ואומרים שאין בידם מאומה, ע"כ לא יאשמו כל החותם בו, לד' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה - הק' משה האגיר בהרב הצדיק שליט"א". מתחת לרישום זה רישומים שונים, בהם רישום "קוויטל" לישועה: "שיינדיל בת לאה לישועה בקרב ולישועה בנפש ובגוף".
בדפי הספר מספר הגהות קבליות בכתב רש"י.
האדמו"ר רבי משה הגר מראדוביץ (ת"ר-תרס"ב, אנצי' לחסידות, ג, עמ' רסד-רסה), בעל "ויקח משה", בנו של האדמו"ר מראדוביץ רבי יוסף אלטר הגר (תק"פ-תרל"ט, שהיה בנו השני של האדמו"ר רבי חיים מקוסוב וחתן בנו של האדמו"ר רבי משה צבי מסאווראן). לפני שהקים את חצרו בראדוביץ כיהן אביו מספר שנים כאדמו"ר בעיר סערעט (סעריט). בשנת תרל"ג עלה אביו האדמו"ר לעיה"ק צפת ומינהו על מקומו בעיר ראדוביץ, אך הוא מסר את כס האדמורו"ת לבנו רבי ישראל ועלה אל אביו בעיה"ק צפת (בהמשך עבר אביו הקדוש לחיפה וקברו נמצא בבית הקברות העתיק בחיפה). בשנת תרנ"ז השתקע רבי משה בחיפה והיה מאבות הישוב האשכנזי בעיר. בשנת תרנ"ט שב לצפת. ראה אודותיו בהקדמת המהדורה החדשה של ספרו "ויקח משה" בהוצאת ישיבת ויזניץ - בני ברק, תש"ס).
[4], סו דף; נו דף (חסרים 2 דפים אחרונים: נז-נח). 20.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב-בינוני (מספר דפים במצב בינוני). כתמים (בהם כתמים כהים) ובלאי. סימני עש, עם מעט פגיעות בטקסט. קרעים. קרעים חסרים עם פגיעה בטקסט בדף האחרון. הדבקות נייר דבק לשיקום בדף המגן ובדף האחרון. רישומים. חותמות. כריכה חדשה.
אחד מתוך שלושת הספרים העבריים היחידים שנדפסו בביאלוזרקה (אוקראינה), בדפוס שהוקם ע"י יורשי רבי משה המדפיס דק"ק מינקאוויץ. ראה: א' יערי, הדפוס העברי במינקאוויץ, קרית ספר, יט, תש"ב-תש"ג, עמ' 268.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - עם חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,188
כולל עמלת קונה
ספר מרגניתא שפירא, דרשות בענייני תקיעת שופר, מאת רבי אברהם א"ה [אופנהיים]. אמשטרדם, דפוס גירראד יוהאן יאנסון, תקכ"ז [1767]. מהדורה יחידה. הסכמות רבי שאול אב"ד אמשטרדם, רבי שלמה שלם אב"ד ספרדים באמשטרדם ורבי שאול הלוי אב"ד האג.
העותק של האדמו"ר מווישיווא, עם חתימת יד קדשו בדף המגן הקדמי: " מנחם מענדיל אויברווישא האגער".
האדמו"ר מווישווא, הגאון הקדוש רבי מנחם מנדל הגר (תרמ"ה-תש"א, אנצי' לחסידות, ג, עמ' צה-צו), בנו של ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ. משנת תרס"ח כיהן כאב"ד העיר ויז'ניץ. משנת תרפ"א אב"ד ווישווא (אויבער-ווישא Vișeu de Sus), בה הקים את ישיבת "בית ישראל". לאחר פטירת אביו בשנת תרצ"ו החל לכהן באדמו"רות. מראשי "אגודת ישראל" וחבר "מועצת גדולי התורה". תורתו נדפסה בסדרת הספרים "שארית מנחם", על התורה, מועדים ושו"ת.
[5], עח דף. 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חתימות וחותמות. כריכת עור חדשה.
העותק של האדמו"ר מווישיווא, עם חתימת יד קדשו בדף המגן הקדמי: " מנחם מענדיל אויברווישא האגער".
האדמו"ר מווישווא, הגאון הקדוש רבי מנחם מנדל הגר (תרמ"ה-תש"א, אנצי' לחסידות, ג, עמ' צה-צו), בנו של ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ. משנת תרס"ח כיהן כאב"ד העיר ויז'ניץ. משנת תרפ"א אב"ד ווישווא (אויבער-ווישא Vișeu de Sus), בה הקים את ישיבת "בית ישראל". לאחר פטירת אביו בשנת תרצ"ו החל לכהן באדמו"רות. מראשי "אגודת ישראל" וחבר "מועצת גדולי התורה". תורתו נדפסה בסדרת הספרים "שארית מנחם", על התורה, מועדים ושו"ת.
[5], עח דף. 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חתימות וחותמות. כריכת עור חדשה.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - עם חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $300
נמכר ב: $813
כולל עמלת קונה
ספר רמון גדיש, חידושים ופלפולים בסוגיות שונות, מאת רבי אלכסנדר סג"ל בן רבי אברהם הלוי. ברין, דפוס יאזעף קארל נייא מאן, [תקמ"ח] 1788. מהדורה יחידה.
עותק מיוחס, עם רישומים, חותמות וחתימות בעלים. בעמוד השער רישומי בעלות משנת תקס"ה, המעידים שהספר שייך להגאון רבי נתן נטע ברודא אב"ד שוסבורג - מגדולי דורו, אב"ד בעיר מולדתו שוסבורג משנת תקע"ה עד פטירתו בשנת תר"ט. עמד בקשרי שו"ת עם החתם סופר (אישים בתשובות חתם סופר, אות תקכד, עמ' שכא).
חותמות בעלות של האדמו"ר "אליעזר האגער - בהה"צ שליט"א - אבדק"ק וויזניצא". חתימות יד קדשו בדף המגן האחורי: "אליעזר בהה"צ שליט"א אב"ד דפה".
האדמו"ר רבי אליעזר הגר בעל ה"דמשק אליעזר" מוויז'ניץ (תרנ"א-אלול תש"ו, אנצ' לחסידות א' עמ' רנב-רנג). בנו של ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ וחתנו של רבי יצחק מאיר העשיל מקופיטשניץ. בשנת תרפ"ב נתמנה לאב"ד ויז'ניץ והקים בה את ישיבת "בית ישראל ודמשק אליעזר". לאחר פטירת אביו התמנה לאדמו"ר בוויז'ניץ. פעל רבות בענייני ציבור והצלת יהודים מהשואה. בשנת תש"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב, בה הקים מחדש את ישיבת ויז'ניץ.
[2], ב-מט דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. דף השער מוכתם מאוד. סימני עש עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכת עור חדשה.
עותק מיוחס, עם רישומים, חותמות וחתימות בעלים. בעמוד השער רישומי בעלות משנת תקס"ה, המעידים שהספר שייך להגאון רבי נתן נטע ברודא אב"ד שוסבורג - מגדולי דורו, אב"ד בעיר מולדתו שוסבורג משנת תקע"ה עד פטירתו בשנת תר"ט. עמד בקשרי שו"ת עם החתם סופר (אישים בתשובות חתם סופר, אות תקכד, עמ' שכא).
חותמות בעלות של האדמו"ר "אליעזר האגער - בהה"צ שליט"א - אבדק"ק וויזניצא". חתימות יד קדשו בדף המגן האחורי: "אליעזר בהה"צ שליט"א אב"ד דפה".
האדמו"ר רבי אליעזר הגר בעל ה"דמשק אליעזר" מוויז'ניץ (תרנ"א-אלול תש"ו, אנצ' לחסידות א' עמ' רנב-רנג). בנו של ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ וחתנו של רבי יצחק מאיר העשיל מקופיטשניץ. בשנת תרפ"ב נתמנה לאב"ד ויז'ניץ והקים בה את ישיבת "בית ישראל ודמשק אליעזר". לאחר פטירת אביו התמנה לאדמו"ר בוויז'ניץ. פעל רבות בענייני ציבור והצלת יהודים מהשואה. בשנת תש"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב, בה הקים מחדש את ישיבת ויז'ניץ.
[2], ב-מט דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. דף השער מוכתם מאוד. סימני עש עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכת עור חדשה.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - עם חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $400
נמכר ב: $2,375
כולל עמלת קונה
ספר בת עיני, חידושי ש"ס ושו"ת, מאת רבי יששכר דוב בער מגזע צבי אב"ד זלוטשוב, תלמיד המגיד ממזריטש ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. דובנא, [דפוס יהונתן בהרמ"י (יעקב מוויעליטש)], [תקנ"ח 1798]. מהדורה ראשונה.
עותק מיוחס לאדמו"רי בית רוז'ין, עם חותמותיהם. בדף השער ובדף השני רישומי קוויטל שונים, בהם בקשות להזכרה: "להצלחה ברו"ג [ברוחניות וגשמיות] ובכל טוב".
בדף השער חותמת מוקדמת עם סמל נשר במרכזה: "שלמה פרידמאן - S. FRIEDMAN" - כפי הנראה, זו חותמתו של האדמו"ר רבי שלמה מסדיגורא בן האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן (הראשון) מסדיגורא (אנצ' לחסידות, ג', עמ' תשיג) [חותמת זו אופיינית לבית סדיגורא-רוז'ין, והיא דומה בצורתה לחותמות אֶחיו - האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מסדיגורא והאדמו"ר רבי יצחק פרידמן מבויאן, לחותמות גיסם האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן ולחותמות בן-דודם האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו פרידמן משטעפנשט].
בהמשך הגיע הספר אל האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב. חותמותיו מופיעות בדף השער ובדף נוסף.
האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב (תרנ"ד-תשי"ט), בן האדמו"ר רבי נחום מרדכי פרידמן מטשורטקוב וחתן דודו רבי ישראל מסדיגורא. סבו מצד אביו הוא האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מטשורטקוב, וסבו מצד אמו הוא האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מסדיגורא. אביו האדמו"ר רבי נחום מרדכי ברח עם משפחתו מווינה סמוך לשואה, עלה ארצה והקים את חצרו בתל אביב. בנו רבי שלמה מילא את מקומו באדמו"רות לאחר פטירתו, והוא למעשה האדמו"ר הרביעי והאחרון לשושלת אדמו"רי טשורטקוב. מחבר הספר "דברי שלמה".
מחבר הספר היה ידיד נעוריו ובן-דודו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, עמו התיידד בעת שהתגוררו יחדיו בעיר לוברטוב. רבי יששכר בער ורבי לוי יצחק היו נשואים לבנות דודות ממשפחת פרץ מלוברטוב (שהיו מצאצאי גולי ספרד). רבי יששכר בער נשא את בתו של רבי צבי הירש פרץ, ורבי לוי יצחק נשא את בתו של רבי ישראל פרץ. רבי לוי יצחק וידידו רבי יששכר בער התקרבו יחדיו לחסידות בעקבות קרוב משפחתם רבי אריה ליבוש פרץ (בעל "בית פרץ").
לימים נתמנה רבי יששכר בער לאב"ד זלוטשוב, הקים בה ישיבה ועמד בקשרי שו"ת עם גדולי דורו. בין תלמידיו היה רבי חיים מטשרנוביץ בעל "באר מים חיים", המספר בספרו "ארץ החיים" על רוח הקודש שראה אצל רבו. רבי יששכר בער עלה לארץ ישראל והגיע לצפת בחודש שבט שנת תקנ"ה. נפטר בחודש אב של אותה שנה, ונקבר בצפת סמוך לקבר האלשיך הקדוש, כאשר על מצבתו נכתב: "פ"נ הגאון האמיתי חסיד ועניו". זכרו נתקדש בקהל החסידים ורבי יצחק אייזיק מקומרנא העיד עליו ש"מימיו לא פגם אפילו פגימה מועטת בצורת צלם אלקים", והיה מספר על כך סיפור נס ופלא שארע עמו בעת נסיעתו לארץ ישראל (ראה: נתיב מצוותיך, שביל א, אות יג). מספריו: "מבשר צדק" על התורה [שזכה ליותר משש מהדורות], וספר "בת עיני", שו"ת וחידושי ש"ס.
מחתניו: רבי אברהם חיים מזלוטשוב בעל "אורח לחיים", שירש מחותנו את הרבנות בזלוטשוב, ורבי גרשון מרגליות אב"ד סקאליט, שעלה עם חותנו לעיה"ק צפת.
[2], קיט, [1] דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות. סימני עש בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים בהדבקות נייר. חותמות. כריכת עור חדשה.
עותק מיוחס לאדמו"רי בית רוז'ין, עם חותמותיהם. בדף השער ובדף השני רישומי קוויטל שונים, בהם בקשות להזכרה: "להצלחה ברו"ג [ברוחניות וגשמיות] ובכל טוב".
בדף השער חותמת מוקדמת עם סמל נשר במרכזה: "שלמה פרידמאן - S. FRIEDMAN" - כפי הנראה, זו חותמתו של האדמו"ר רבי שלמה מסדיגורא בן האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן (הראשון) מסדיגורא (אנצ' לחסידות, ג', עמ' תשיג) [חותמת זו אופיינית לבית סדיגורא-רוז'ין, והיא דומה בצורתה לחותמות אֶחיו - האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מסדיגורא והאדמו"ר רבי יצחק פרידמן מבויאן, לחותמות גיסם האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן ולחותמות בן-דודם האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו פרידמן משטעפנשט].
בהמשך הגיע הספר אל האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב. חותמותיו מופיעות בדף השער ובדף נוסף.
האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב (תרנ"ד-תשי"ט), בן האדמו"ר רבי נחום מרדכי פרידמן מטשורטקוב וחתן דודו רבי ישראל מסדיגורא. סבו מצד אביו הוא האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מטשורטקוב, וסבו מצד אמו הוא האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מסדיגורא. אביו האדמו"ר רבי נחום מרדכי ברח עם משפחתו מווינה סמוך לשואה, עלה ארצה והקים את חצרו בתל אביב. בנו רבי שלמה מילא את מקומו באדמו"רות לאחר פטירתו, והוא למעשה האדמו"ר הרביעי והאחרון לשושלת אדמו"רי טשורטקוב. מחבר הספר "דברי שלמה".
מחבר הספר היה ידיד נעוריו ובן-דודו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, עמו התיידד בעת שהתגוררו יחדיו בעיר לוברטוב. רבי יששכר בער ורבי לוי יצחק היו נשואים לבנות דודות ממשפחת פרץ מלוברטוב (שהיו מצאצאי גולי ספרד). רבי יששכר בער נשא את בתו של רבי צבי הירש פרץ, ורבי לוי יצחק נשא את בתו של רבי ישראל פרץ. רבי לוי יצחק וידידו רבי יששכר בער התקרבו יחדיו לחסידות בעקבות קרוב משפחתם רבי אריה ליבוש פרץ (בעל "בית פרץ").
לימים נתמנה רבי יששכר בער לאב"ד זלוטשוב, הקים בה ישיבה ועמד בקשרי שו"ת עם גדולי דורו. בין תלמידיו היה רבי חיים מטשרנוביץ בעל "באר מים חיים", המספר בספרו "ארץ החיים" על רוח הקודש שראה אצל רבו. רבי יששכר בער עלה לארץ ישראל והגיע לצפת בחודש שבט שנת תקנ"ה. נפטר בחודש אב של אותה שנה, ונקבר בצפת סמוך לקבר האלשיך הקדוש, כאשר על מצבתו נכתב: "פ"נ הגאון האמיתי חסיד ועניו". זכרו נתקדש בקהל החסידים ורבי יצחק אייזיק מקומרנא העיד עליו ש"מימיו לא פגם אפילו פגימה מועטת בצורת צלם אלקים", והיה מספר על כך סיפור נס ופלא שארע עמו בעת נסיעתו לארץ ישראל (ראה: נתיב מצוותיך, שביל א, אות יג). מספריו: "מבשר צדק" על התורה [שזכה ליותר משש מהדורות], וספר "בת עיני", שו"ת וחידושי ש"ס.
מחתניו: רבי אברהם חיים מזלוטשוב בעל "אורח לחיים", שירש מחותנו את הרבנות בזלוטשוב, ורבי גרשון מרגליות אב"ד סקאליט, שעלה עם חותנו לעיה"ק צפת.
[2], קיט, [1] דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות. סימני עש בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים בהדבקות נייר. חותמות. כריכת עור חדשה.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - עם חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $300
נמכר ב: $550
כולל עמלת קונה
ספר המנהיג, דינים, מנהגים וסדרי תפילות וברכות, מאת רבי אברהם בן נתן [ראב"ן] הירחי. לבוב, דפוס D. H. Schrenzel, [תרי"ח] 1858.
עותק מיוחס לאדמו"רי בית רוז'ין, עם חותמותיהם.
בדף השער חותמת מוקדמת עם סמל נשר במרכזה: "שלמה פרידמאן - S. FRIEDMAN" - כפי הנראה, זו חותמתו של האדמו"ר רבי שלמה מסדיגורא בן האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן (הראשון) מסדיגורא (אנצ' לחסידות, ג', עמ' תשיג) [חותמת זו אופיינית לבית סדיגורא-רוז'ין, והיא דומה בצורתה לחותמות אֶחיו - האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מסדיגורא והאדמו"ר רבי יצחק פרידמן מבויאן, לחותמות גיסם האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן ולחותמות בן-דודם האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו פרידמן משטעפנשט].
בהמשך הגיע הספר אל האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב. חותמתו מופיעה בדף השער: "הרב שלמה פרידמן מטשורטקוב".
האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב (תרנ"ד-תשי"ט), בן האדמו"ר רבי נחום מרדכי פרידמן מטשורטקוב וחתן דודו רבי ישראל מסדיגורא. סבו מצד אביו הוא האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מטשורטקוב, וסבו מצד אמו הוא האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מסדיגורא. אביו האדמו"ר רבי נחום מרדכי ברח עם משפחתו מווינה סמוך לשואה, עלה ארצה והקים את חצרו בתל אביב. בנו רבי שלמה מילא את מקומו באדמו"רות לאחר פטירתו, והוא למעשה האדמו"ר הרביעי והאחרון לשושלת אדמו"רי טשורטקוב. מחבר הספר "דברי שלמה".
[92] דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש קלים. כריכה חדשה בשילוב חלקים מהכריכה המקורית. פגמים וסימני עש בכריכה.
עותק מיוחס לאדמו"רי בית רוז'ין, עם חותמותיהם.
בדף השער חותמת מוקדמת עם סמל נשר במרכזה: "שלמה פרידמאן - S. FRIEDMAN" - כפי הנראה, זו חותמתו של האדמו"ר רבי שלמה מסדיגורא בן האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן (הראשון) מסדיגורא (אנצ' לחסידות, ג', עמ' תשיג) [חותמת זו אופיינית לבית סדיגורא-רוז'ין, והיא דומה בצורתה לחותמות אֶחיו - האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מסדיגורא והאדמו"ר רבי יצחק פרידמן מבויאן, לחותמות גיסם האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן ולחותמות בן-דודם האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו פרידמן משטעפנשט].
בהמשך הגיע הספר אל האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב. חותמתו מופיעה בדף השער: "הרב שלמה פרידמן מטשורטקוב".
האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב (תרנ"ד-תשי"ט), בן האדמו"ר רבי נחום מרדכי פרידמן מטשורטקוב וחתן דודו רבי ישראל מסדיגורא. סבו מצד אביו הוא האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מטשורטקוב, וסבו מצד אמו הוא האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מסדיגורא. אביו האדמו"ר רבי נחום מרדכי ברח עם משפחתו מווינה סמוך לשואה, עלה ארצה והקים את חצרו בתל אביב. בנו רבי שלמה מילא את מקומו באדמו"רות לאחר פטירתו, והוא למעשה האדמו"ר הרביעי והאחרון לשושלת אדמו"רי טשורטקוב. מחבר הספר "דברי שלמה".
[92] דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש קלים. כריכה חדשה בשילוב חלקים מהכריכה המקורית. פגמים וסימני עש בכריכה.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - עם חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $400
נמכר ב: $1,750
כולל עמלת קונה
ספר אור זרוע, פסקי הלכות על פי סדר התלמוד, מאת רבינו יצחק ב"ר משה מווינה. ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, תרכ"ב 1862. מהדורה ראשונה שנדפסה מתוך כתב-יד שהיה גנוז כשש מאות שנה. שני חלקים בשני כרכים.
שם הספר ומקום הדפוס נדפסו בדיו אדומה.
העותק של האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין. בדפי השער של שני החלקים - חותמות ספרייתו: " אוצר הספרים של ישראל פריעדמאן מהוסיאטין".
האדמו"ר הקדוש רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין (תרי"ח-תש"ט), זקן אדמו"רי בית רוז'ין בארץ ישראל, בנו של האדמו"ר רבי מרדכי פייביש מהוסיאטין (בנו של הסבא קדישא מרוז'ין). משנת תרנ"ד החל לכהן באדמו"רות, והיה מגדולי האדמו"רים המפורסמים בגליציה. גדולי הפוסקים בגליציה הסתופפו בצילו, כדוגמת הרב מטשיבין, רבי מאיר אריק וה"מחזה אברהם". במלחמת העולם הראשונה העביר את חצרו לווינה. בשנת תרצ"ז עלה לארץ ישראל והתיישב בתל-אביב. איש קדוש מלא הוד, אשר מסופרים אודותיו סיפורים מופלאים. אנשים שנכנסו אליו עם בעיות ומצוקות יצאו עם בשורות מפתיעות ומדויקות. ברוח קדשו ראה דברים ברורים בנוגע לנעלם ולעתיד. "לא מעט עובדות מסופרות על היותו בו זמנית בשני עולמות, ואף משתתף בבית דין של מעלה בדיון על איש זה או אחר, או בקביעת גורלו של העולם..." (הרב ד"ר מאיר צבי גרוזמן, אמרו צדיק, רמת-גן תשס"ו, עמ' 111). ידוע סיפור תפילתו על קברו של ה"אור החיים" במעמד גדולי המקובלים בזמן השואה, כשהיה חשש כי הצבא הנאצי בפיקודו של רומל ינצח בחזית המצרית, וסכנת השמדה נשקפה ליישוב היהודי בארץ ישראל. לפי המפורסם, אמר אז כי הצורר לא ישלוט בארץ ישראל.
שני כרכים. חלק ראשון: 4, [2], 5-232 עמ'. חלק שני: 4, 184 עמ'. 37.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכות עור חדשות.
שם הספר ומקום הדפוס נדפסו בדיו אדומה.
העותק של האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין. בדפי השער של שני החלקים - חותמות ספרייתו: " אוצר הספרים של ישראל פריעדמאן מהוסיאטין".
האדמו"ר הקדוש רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין (תרי"ח-תש"ט), זקן אדמו"רי בית רוז'ין בארץ ישראל, בנו של האדמו"ר רבי מרדכי פייביש מהוסיאטין (בנו של הסבא קדישא מרוז'ין). משנת תרנ"ד החל לכהן באדמו"רות, והיה מגדולי האדמו"רים המפורסמים בגליציה. גדולי הפוסקים בגליציה הסתופפו בצילו, כדוגמת הרב מטשיבין, רבי מאיר אריק וה"מחזה אברהם". במלחמת העולם הראשונה העביר את חצרו לווינה. בשנת תרצ"ז עלה לארץ ישראל והתיישב בתל-אביב. איש קדוש מלא הוד, אשר מסופרים אודותיו סיפורים מופלאים. אנשים שנכנסו אליו עם בעיות ומצוקות יצאו עם בשורות מפתיעות ומדויקות. ברוח קדשו ראה דברים ברורים בנוגע לנעלם ולעתיד. "לא מעט עובדות מסופרות על היותו בו זמנית בשני עולמות, ואף משתתף בבית דין של מעלה בדיון על איש זה או אחר, או בקביעת גורלו של העולם..." (הרב ד"ר מאיר צבי גרוזמן, אמרו צדיק, רמת-גן תשס"ו, עמ' 111). ידוע סיפור תפילתו על קברו של ה"אור החיים" במעמד גדולי המקובלים בזמן השואה, כשהיה חשש כי הצבא הנאצי בפיקודו של רומל ינצח בחזית המצרית, וסכנת השמדה נשקפה ליישוב היהודי בארץ ישראל. לפי המפורסם, אמר אז כי הצורר לא ישלוט בארץ ישראל.
שני כרכים. חלק ראשון: 4, [2], 5-232 עמ'. חלק שני: 4, 184 עמ'. 37.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכות עור חדשות.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - עם חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $400
נמכר ב: $938
כולל עמלת קונה
ספר פלח הרימון, פירוש על מדרשים תמוהים על פי הקבלה, מאת רבי בצלאל מסלוצק. לבוב, דפוס אורי זאב וואלף סאלאט, [תרמ"ז 1887].
כרוך עם ארבעה ספרים נוספים: • דרוש פסח גדול, מאת רבי יעקב עמדין - היעב"ץ. פאדגארזע אצל קראקא, דפוס שאול חנני' דייטשער, תר"ס [1900]. • חלקי אבנים, על פירוש רש"י לתורה, מאת רבי דוד לידא. [פאדגארזע אצל קראקא, דפוס שאול חנני' דייטשער, תרנ"ח 1898]. • קהלת יעקב, חידושי אורח חיים ואבן העזר, מאת רבי יעקב מליסא. קראקא, דפוס יוסף פישר, תרנ"ד 1894. • פרשת דרכים זוטא, מאת רבי יעקב צבי יאליש. קראקא, דפוס יוסף פישר, תרמ"ה 1885.
העותק של האדמו"ר מראדומסק רבי שלמה חנוך הכהן רבינוביץ, עם חתימות ידו בדף השער ובדף המגן של ספר פלח הרימון: "שלמה חנוך הכהן ראבינוויץ".
האדמו"ר מראדומסק - רבי שלמה חנוך הכהן רבינוביץ (תרמ"ב-תש"ב), מגדולי האדמו"רים בפולין. נינו של האדמו"ר רבי שלמה מראדומסק, ובנו של רבי יחזקאל מראדומסק. כיהן כאדמו"ר מגיל צעיר, לאחר פטירת אביו בשנת תרע"א. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם הרים את קרן התורה והחסידות בפולין וייסד את רשת הישיבות "כתר תורה - ראדומסק", שבמסגרתה פעלו כ-36 ישיבות ברחבי פולין וגליציה המערבית (בלודז', סוסנוביץ, בנדין, ראדומסק, קילץ, קטוביץ, פיעטרקוב, צ'נסטוכוב, קראקא, קשאנוב, אושפיצין, ועוד). האדמו"ר היה מעורב בכל ענייני הניהול הרוחני והתלמודי של רשת הישיבות, יחד עם חתנו הרה"ק רבי דוד משה הכהן רבינוביץ (ר' מויש'לה). בימי השואה שהה בגטו וורשה, ונהרג שם עם כל בני משפחתו. הובא למנוחות באוהל האדמו"ר מנובומינסק בבית הקברות בוורשא (ראה אודותיו: אלה אזכרה, ב, עמ' 236-245).
בדף ב - חותמת של רבי "אברהם ישכר ענגלארד אבדק"ק סאסנאווצא". האדמו"ר מראדזין - רבי אברהם ישכר אנגלרד (תר"ע-תשס"ו), בנו של רבי ישעיהו אנגלרד אב"ד סוסנוביץ (תרמ"ח- תש"ב, נספה בשואה; חתנו הבכור של האדמו"ר רבי נתן נחום הכהן מקרימילוב-ראדומסק), וחתנו של האדמו"ר רבי מרדכי יוסף אלעזר מראדזין. עמד בראש רשת הישיבות של ראדזין בפולין וסייע לגיסו האדמו"ר רבי שמואל שלמה ליינר בהנהגת החסידות. כל משפחתו ומשפחת חותנו נספו בשואה והוא ניצל בנס. לאחר השואה היגר לארה"ב, ובשנת תשי"ד הוכתר לאדמו"ר מראדזין ועלה לארץ הקודש. האריך ימים ועד זקנה ושיבה הרביץ תורה וחסידות בעירו בני ברק.
יש לציין שספרים רבים מספריית האדמו"ר רבי שלמה חנוך מראדומסק וחתנו רבי דוד משה הכהן רבינוביץ עברו אח"כ לידי האדמו"ר רבי אברהם ישכר אנגלרד, שהיה בן-אחותו של רבי דוד משה הכהן רבינוביץ הנ"ל.
5 ספרים בכרך אחד. פלח הרימון: לח דף. דרוש פסח הגדול: [3], כב דף. חסר [1] דף בסוף. חלקי אבנים: ב-כו דף. חסרים [3] דפים בתחילת הספר. קהלת יעקב: נח דף. פרשת דרכים זוטא: [2], לב; כא דף. 20 ס"מ. נייר יבש ומעט שביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בדפי השער ובדפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט ובמסגרות השער, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. קרעים חסרים בדפים לד-לה בספר פלח הרימון, עם פגיעות בטקסט. סימני עש זעירים. כריכה חדשה.
כרוך עם ארבעה ספרים נוספים: • דרוש פסח גדול, מאת רבי יעקב עמדין - היעב"ץ. פאדגארזע אצל קראקא, דפוס שאול חנני' דייטשער, תר"ס [1900]. • חלקי אבנים, על פירוש רש"י לתורה, מאת רבי דוד לידא. [פאדגארזע אצל קראקא, דפוס שאול חנני' דייטשער, תרנ"ח 1898]. • קהלת יעקב, חידושי אורח חיים ואבן העזר, מאת רבי יעקב מליסא. קראקא, דפוס יוסף פישר, תרנ"ד 1894. • פרשת דרכים זוטא, מאת רבי יעקב צבי יאליש. קראקא, דפוס יוסף פישר, תרמ"ה 1885.
העותק של האדמו"ר מראדומסק רבי שלמה חנוך הכהן רבינוביץ, עם חתימות ידו בדף השער ובדף המגן של ספר פלח הרימון: "שלמה חנוך הכהן ראבינוויץ".
האדמו"ר מראדומסק - רבי שלמה חנוך הכהן רבינוביץ (תרמ"ב-תש"ב), מגדולי האדמו"רים בפולין. נינו של האדמו"ר רבי שלמה מראדומסק, ובנו של רבי יחזקאל מראדומסק. כיהן כאדמו"ר מגיל צעיר, לאחר פטירת אביו בשנת תרע"א. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם הרים את קרן התורה והחסידות בפולין וייסד את רשת הישיבות "כתר תורה - ראדומסק", שבמסגרתה פעלו כ-36 ישיבות ברחבי פולין וגליציה המערבית (בלודז', סוסנוביץ, בנדין, ראדומסק, קילץ, קטוביץ, פיעטרקוב, צ'נסטוכוב, קראקא, קשאנוב, אושפיצין, ועוד). האדמו"ר היה מעורב בכל ענייני הניהול הרוחני והתלמודי של רשת הישיבות, יחד עם חתנו הרה"ק רבי דוד משה הכהן רבינוביץ (ר' מויש'לה). בימי השואה שהה בגטו וורשה, ונהרג שם עם כל בני משפחתו. הובא למנוחות באוהל האדמו"ר מנובומינסק בבית הקברות בוורשא (ראה אודותיו: אלה אזכרה, ב, עמ' 236-245).
בדף ב - חותמת של רבי "אברהם ישכר ענגלארד אבדק"ק סאסנאווצא". האדמו"ר מראדזין - רבי אברהם ישכר אנגלרד (תר"ע-תשס"ו), בנו של רבי ישעיהו אנגלרד אב"ד סוסנוביץ (תרמ"ח- תש"ב, נספה בשואה; חתנו הבכור של האדמו"ר רבי נתן נחום הכהן מקרימילוב-ראדומסק), וחתנו של האדמו"ר רבי מרדכי יוסף אלעזר מראדזין. עמד בראש רשת הישיבות של ראדזין בפולין וסייע לגיסו האדמו"ר רבי שמואל שלמה ליינר בהנהגת החסידות. כל משפחתו ומשפחת חותנו נספו בשואה והוא ניצל בנס. לאחר השואה היגר לארה"ב, ובשנת תשי"ד הוכתר לאדמו"ר מראדזין ועלה לארץ הקודש. האריך ימים ועד זקנה ושיבה הרביץ תורה וחסידות בעירו בני ברק.
יש לציין שספרים רבים מספריית האדמו"ר רבי שלמה חנוך מראדומסק וחתנו רבי דוד משה הכהן רבינוביץ עברו אח"כ לידי האדמו"ר רבי אברהם ישכר אנגלרד, שהיה בן-אחותו של רבי דוד משה הכהן רבינוביץ הנ"ל.
5 ספרים בכרך אחד. פלח הרימון: לח דף. דרוש פסח הגדול: [3], כב דף. חסר [1] דף בסוף. חלקי אבנים: ב-כו דף. חסרים [3] דפים בתחילת הספר. קהלת יעקב: נח דף. פרשת דרכים זוטא: [2], לב; כא דף. 20 ס"מ. נייר יבש ומעט שביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בדפי השער ובדפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט ובמסגרות השער, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. קרעים חסרים בדפים לד-לה בספר פלח הרימון, עם פגיעות בטקסט. סימני עש זעירים. כריכה חדשה.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - עם חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $300
נמכר ב: $938
כולל עמלת קונה
שני ספרים שנדפסו בליוורנו - עותקים מיוחסים לגדולי משפחת אדמו"רי רדומסק - עם חתימות הרה"ק הגאון רבי דוד משה הכהן רבינוביץ ראש ישיבות "כתר תורה - ראדומסק" בפולין, וחותמות של בן-אחותו האדמו"ר רבי אברהם ישכר אנגלרד מראדזין.
• ספר דעת זקנים, פירוש רבותינו בעלי התוספות על התורה ופירוש מנחת יהודה על התורה; עם ספר עפר יעקב (שער נפרד), מפתח לפירושי האחרונים על פירוש רש"י והרא"ם, מאת הגאון רבי יעקב נוניס ואיס. ליוורנו, דפוס אברהם יצחק קאשטילו ואליעזר סעדון, [תקמ"ג 1783]. מהדורה ראשונה.
בדף המגן הקדמי רישומי בעלות בכתב ידו וחתימותיו של רבי דוד משה הכהן רבינוביץ מראדומסק, וחותמת בן-אחותו האדמו"ר מראדזין: "אברהם ישכר ענגלארד אבדק"ק סאסנאווצא". בראש דף השער רישום "קוויטל" בכתב-יד.
[9], צ דף; [1], ב-כט דף. 30 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכת עור חדשה.
• ספר יתר הבז, על מסכת סנהדרין וזבחים, על הרמב"ם, שו"ת ופיוטים, מאת רבי נהוראי ג'רמון, מגדולי חכמי תוניס (נפטר תקמ"ג); עם ספר צדקה לחיים (שער נפרד), חידושי סוגיות וחידושים על הרמב"ם, מאת רבי חיים בן רבי נהוראי ג'רמון. ליוורנו, דפוס אברהם יצחק קאשטילו ואליעזר סעדון, [תקמ"ז 1787].
בשער הראשון חתימה של רבי דוד משה הכהן רבינוביץ. בדף השני, חותמת בן-אחותו האדמו"ר מראדזין: "אברהם ישכר ענגלארד אבדק"ק סאסנאווצא". בדפי הספר חתימות רבות של "ישראל גוטגעלד".
[3], סד, [5] דף; [1], סה-פב דף. 30 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש קלים. כריכת עור חדשה.
הרה"ק רבי דוד משה הכהן רבינוביץ (תרס"ו-תש"ב; נספה בשואה), גאון מופלג, מצאצאי ה"תפארת שלמה" מראדומסק, בנו של האדמו"ר מקרימילוב הרה"ק רבי נתן נחום הכהן רבינוביץ (מזקני אדמו"רי פולין שנספו בשואה, בן ה"חסד לאברהם" מראדומסק). נישא לבתו היחידה של בן-דודו האדמו"ר מראדומסק רבי שלמה חנוך הכהן רבינוביץ (תרמ"ב-תש"ב; נספה בשואה). ר' דוד משה (או כפי שהיה מכונה בחצר הקודש, "ר' מויש'לה") הרים את קרן התורה והחסידות בפולין, והקים יחד עם חותנו את רשת הישיבות "כתר תורה - ראדומסק", רשת זו הקיפה כ-36 ישיבות בערים שונות בפולין ובגליציה המערבית (בלודז', סוסנוביץ, בנדין, ראדומסק, קילץ, קטוביץ, פיעטרקוב, צ'נסטוכוב, קראקא, קשאנוב, אושפיצין, ועוד). ר' דוד היה אחראי יחד עם חותנו על הניהול הרוחני והלימודי של רשת הישיבות (ראה אודותיו: אלה אזכרה, ב, עמ' 240-245; אלה אזכרה, ה, עמ' 99).
בן-אחותו - האדמו"ר מראדזין רבי אברהם ישכר אנגלרד אב"ד סוסנוביץ (תר"ע-תשס"ו), בנו של רבי ישעיהו אנגלרד אב"ד סוסנוביץ (תרמ"ח-תש"ב, נספה בשואה; חתנו הבכור של האדמו"ר רבי נתן נחום הכהן מקרימילוב), וחתנו של האדמו"ר רבי מרדכי יוסף אלעזר מראדזין. עמד בראש רשת הישיבות של ראדזין בפולין וסייע לגיסו האדמו"ר רבי שמואל שלמה ליינר בהנהגת החסידות. כל משפחתו ומשפחת חותנו נספו בשואה והוא ניצל בנס. לאחר השואה היגר לארה"ב, ובשנת תשי"ד הוכתר לאדמו"ר מראדזין ועלה לארץ הקודש. האריך ימים ועד זקנה ושיבה הרביץ תורה וחסידות בעירו בני ברק.
• ספר דעת זקנים, פירוש רבותינו בעלי התוספות על התורה ופירוש מנחת יהודה על התורה; עם ספר עפר יעקב (שער נפרד), מפתח לפירושי האחרונים על פירוש רש"י והרא"ם, מאת הגאון רבי יעקב נוניס ואיס. ליוורנו, דפוס אברהם יצחק קאשטילו ואליעזר סעדון, [תקמ"ג 1783]. מהדורה ראשונה.
בדף המגן הקדמי רישומי בעלות בכתב ידו וחתימותיו של רבי דוד משה הכהן רבינוביץ מראדומסק, וחותמת בן-אחותו האדמו"ר מראדזין: "אברהם ישכר ענגלארד אבדק"ק סאסנאווצא". בראש דף השער רישום "קוויטל" בכתב-יד.
[9], צ דף; [1], ב-כט דף. 30 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכת עור חדשה.
• ספר יתר הבז, על מסכת סנהדרין וזבחים, על הרמב"ם, שו"ת ופיוטים, מאת רבי נהוראי ג'רמון, מגדולי חכמי תוניס (נפטר תקמ"ג); עם ספר צדקה לחיים (שער נפרד), חידושי סוגיות וחידושים על הרמב"ם, מאת רבי חיים בן רבי נהוראי ג'רמון. ליוורנו, דפוס אברהם יצחק קאשטילו ואליעזר סעדון, [תקמ"ז 1787].
בשער הראשון חתימה של רבי דוד משה הכהן רבינוביץ. בדף השני, חותמת בן-אחותו האדמו"ר מראדזין: "אברהם ישכר ענגלארד אבדק"ק סאסנאווצא". בדפי הספר חתימות רבות של "ישראל גוטגעלד".
[3], סד, [5] דף; [1], סה-פב דף. 30 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש קלים. כריכת עור חדשה.
הרה"ק רבי דוד משה הכהן רבינוביץ (תרס"ו-תש"ב; נספה בשואה), גאון מופלג, מצאצאי ה"תפארת שלמה" מראדומסק, בנו של האדמו"ר מקרימילוב הרה"ק רבי נתן נחום הכהן רבינוביץ (מזקני אדמו"רי פולין שנספו בשואה, בן ה"חסד לאברהם" מראדומסק). נישא לבתו היחידה של בן-דודו האדמו"ר מראדומסק רבי שלמה חנוך הכהן רבינוביץ (תרמ"ב-תש"ב; נספה בשואה). ר' דוד משה (או כפי שהיה מכונה בחצר הקודש, "ר' מויש'לה") הרים את קרן התורה והחסידות בפולין, והקים יחד עם חותנו את רשת הישיבות "כתר תורה - ראדומסק", רשת זו הקיפה כ-36 ישיבות בערים שונות בפולין ובגליציה המערבית (בלודז', סוסנוביץ, בנדין, ראדומסק, קילץ, קטוביץ, פיעטרקוב, צ'נסטוכוב, קראקא, קשאנוב, אושפיצין, ועוד). ר' דוד היה אחראי יחד עם חותנו על הניהול הרוחני והלימודי של רשת הישיבות (ראה אודותיו: אלה אזכרה, ב, עמ' 240-245; אלה אזכרה, ה, עמ' 99).
בן-אחותו - האדמו"ר מראדזין רבי אברהם ישכר אנגלרד אב"ד סוסנוביץ (תר"ע-תשס"ו), בנו של רבי ישעיהו אנגלרד אב"ד סוסנוביץ (תרמ"ח-תש"ב, נספה בשואה; חתנו הבכור של האדמו"ר רבי נתן נחום הכהן מקרימילוב), וחתנו של האדמו"ר רבי מרדכי יוסף אלעזר מראדזין. עמד בראש רשת הישיבות של ראדזין בפולין וסייע לגיסו האדמו"ר רבי שמואל שלמה ליינר בהנהגת החסידות. כל משפחתו ומשפחת חותנו נספו בשואה והוא ניצל בנס. לאחר השואה היגר לארה"ב, ובשנת תשי"ד הוכתר לאדמו"ר מראדזין ועלה לארץ הקודש. האריך ימים ועד זקנה ושיבה הרביץ תורה וחסידות בעירו בני ברק.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - עם חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $300
נמכר ב: $688
כולל עמלת קונה
ספר עמוד התורה, מאמרים בדרך הקבלה והחסידות, מאת הרה"ק רבי יהודה צבי אייכנשטיין אב"ד ראזדאל, חתן האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. לבוב, דפוס M. F. Poremba, [תרי"ג] 1853. מהדורה ראשונה. הסכמת האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז.
בסוף הספר נדפס מכתב מאלמנת המחבר, "שרה בת הרב הקדוש המפורסים מהור"ר צבי הירש זצוק"ל מזידיטשוב יצ"ו", עם הכותרת: "דברי בת אדוננו הקדוש זצוק"ל, היא האשה הנעצבת אלמנת הרב המחבר הקדוש זצוק"ל - אשר הביאה מחברת הלז לבית הדפוס".
העותק של האדמו"ר מקאליב רבי יהודה יחיאל טויב מראזלע. בשער הספר חותמות (שונות) שלו: "יחיאל טויב בן ההגה"צ שליט"א מראזלע"; "יהודה יחיאל טויב מארגעראטן - נכד הה"צ הק' מקאלוב ומזידיטשוב זי"ע"; "יהודה יחיאל טויב - מארגרעטין - בההגה"צ מראזלע שליט"א". חותמת גיסו (דהויה): "אברהם דוב פראנקפורטר - חתן ה[רה"צ] מראזלע שליטא - מארגערעטן".
האדמו"ר רבי יהודה יחיאל טויב (תרמ"ז-תרצ"ז, אנצ' לחסידות ב', עמ' רג-רד), בנו בכורו של האדמו"ר רבי פנחס חיים מראזלע-קאליב וחתן רבי משה דוד אשכנזי ממארגרעטין. הוציא לאור את הספר "לב שמח החדש", ליקוטים מזקנו רבי חנוך מאלסק. בתשרי תרצ"ו נפטר אביו ובצוואתו כתב כי "אני מצוה באזהרה גדולה כפולה ומכופלת אשר הממלא מקומי שלי בכתר הרבנות פה עירנו ראזדאל יהי' בני הרב ר' יהודה יחיאל שליט"א, ניתן לו הכתר רבנות בפה ראזדאל במתנה גמורה וכן יהי' אשר אחר פטירתי ביציאת נשמה אזי תיכף יכתבו כתב קאנסיס [=חוזה] על כתב הרבנות בפה עירנו ראזדאל לבני הרב ר' יהודה יחיאל שליט"א ויחתמו על הקאנסיס כל בני אנשי עירנו ה' עליהם יהי' מגדול ועד קטן ובעת שיכנסו אותי לביהמ"ד שלי יעמידו אותי סמוך לארה"ק ואחר שיעשו השבעה הקפות הנ"ל אזי יעמוד איש אחד הגון ויקרא הקאנסיס כולו בפני הארון שלי וכל העולם יאמרו אלי עשינו רצון שלכם והממלא מקום שלכם בכתר הרבנות בנכם הרב ר' יהודה יחיאל, מזל טוב".
רבי יהודה יחיאל נפטר פחות משנתיים לאחר שנתמנה לאב"ד ואדמו"ר בראזדאל, וממלא מקומו הוא בנו האדמו"ר המפורסם מקאליב רבי מנחם מנדל טויב, בעל ה"קול מנחם" (ראשון לציון-בני ברק-ירושלים).
[1], פג, צב-צג דף. חסרים 6 דפים של "מאמר הלקוטים" - דפים פד-פט. 25.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. בלאי וקרעים חסרים בשוליים. במרכז דף א קרע חסר. סימני עש רבים בשוליים. כריכה חדשה.
בסוף הספר נדפס מכתב מאלמנת המחבר, "שרה בת הרב הקדוש המפורסים מהור"ר צבי הירש זצוק"ל מזידיטשוב יצ"ו", עם הכותרת: "דברי בת אדוננו הקדוש זצוק"ל, היא האשה הנעצבת אלמנת הרב המחבר הקדוש זצוק"ל - אשר הביאה מחברת הלז לבית הדפוס".
העותק של האדמו"ר מקאליב רבי יהודה יחיאל טויב מראזלע. בשער הספר חותמות (שונות) שלו: "יחיאל טויב בן ההגה"צ שליט"א מראזלע"; "יהודה יחיאל טויב מארגעראטן - נכד הה"צ הק' מקאלוב ומזידיטשוב זי"ע"; "יהודה יחיאל טויב - מארגרעטין - בההגה"צ מראזלע שליט"א". חותמת גיסו (דהויה): "אברהם דוב פראנקפורטר - חתן ה[רה"צ] מראזלע שליטא - מארגערעטן".
האדמו"ר רבי יהודה יחיאל טויב (תרמ"ז-תרצ"ז, אנצ' לחסידות ב', עמ' רג-רד), בנו בכורו של האדמו"ר רבי פנחס חיים מראזלע-קאליב וחתן רבי משה דוד אשכנזי ממארגרעטין. הוציא לאור את הספר "לב שמח החדש", ליקוטים מזקנו רבי חנוך מאלסק. בתשרי תרצ"ו נפטר אביו ובצוואתו כתב כי "אני מצוה באזהרה גדולה כפולה ומכופלת אשר הממלא מקומי שלי בכתר הרבנות פה עירנו ראזדאל יהי' בני הרב ר' יהודה יחיאל שליט"א, ניתן לו הכתר רבנות בפה ראזדאל במתנה גמורה וכן יהי' אשר אחר פטירתי ביציאת נשמה אזי תיכף יכתבו כתב קאנסיס [=חוזה] על כתב הרבנות בפה עירנו ראזדאל לבני הרב ר' יהודה יחיאל שליט"א ויחתמו על הקאנסיס כל בני אנשי עירנו ה' עליהם יהי' מגדול ועד קטן ובעת שיכנסו אותי לביהמ"ד שלי יעמידו אותי סמוך לארה"ק ואחר שיעשו השבעה הקפות הנ"ל אזי יעמוד איש אחד הגון ויקרא הקאנסיס כולו בפני הארון שלי וכל העולם יאמרו אלי עשינו רצון שלכם והממלא מקום שלכם בכתר הרבנות בנכם הרב ר' יהודה יחיאל, מזל טוב".
רבי יהודה יחיאל נפטר פחות משנתיים לאחר שנתמנה לאב"ד ואדמו"ר בראזדאל, וממלא מקומו הוא בנו האדמו"ר המפורסם מקאליב רבי מנחם מנדל טויב, בעל ה"קול מנחם" (ראשון לציון-בני ברק-ירושלים).
[1], פג, צב-צג דף. חסרים 6 דפים של "מאמר הלקוטים" - דפים פד-פט. 25.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. בלאי וקרעים חסרים בשוליים. במרכז דף א קרע חסר. סימני עש רבים בשוליים. כריכה חדשה.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - עם חתימות והקדשות
קָטָלוֹג