מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי יום טוב צהלון, מחכמי צפת וירושלים. ירושלים, [תל"ב 1672].
נכתב אל "יחידי סגולה שבק"ק עיר אנקונה יע"א גבירים אבירים...", בבקשה לעזרה כספית להדפסת ספר מתורת זקנו רבי יום טוב צהלון – המהריט"ץ. חתימתו המסולסלת בסוף, "הצעיר יום טוב צהלון, בתוככי ירושלם עה"ק תוב"ב כותב שנת ובבטח"ה (=[ת]ל"ב) תהיה גבורתכם... לפ"ק".
בגב המכתב רישום הנמענים: "...יחידי סגולה... שבעיר אנקונה...".
רבי יום טוב ב"ר עקיבא צהלון (נפטר תנ"ז), נכד המהריט"ץ, מחכמי צפת וירושלים, חבר בית דינם של רבי דוד יצחקי ורבי משה בן חביב. בצעירותו יצא לאירופה בשליחות צפת (בשנים תט"ו-תי"ח). לאחר מכן התגורר תקופה במצרים, שם היה ממתנגדיהם של שבתי צבי ונביאו נתן העזתי. רבי יעקב ששפורטש כותב עליו במכתבו אל רבי רפאל סופינו מליוורנו (בחודש אייר תכ"ז): "וחכמי מצרים... ובפרט החכם כמוהר"ר יום טוב צהלון שיש לי הכרה בו בחכמתו וביראתו...". לאחר מכן עלה לירושלים. שם שהה עד לפטירתו, כשהוא מכהן כאחד מדייני העיר. תשובה ארוכה ממנו נמצאת בשו"ת חוט המשולש לרבי יהודה דיוואן (קושטא תצ"ט, סימן יא). כמו כן, הוא חתום כחבר שני בבית דינו של רבי דוד יצחקי, על תקנת ירושלים מחודש סיון תנ"ד בעניין פרעון כתובת אלמנה (שם, סימן כו), וכן חתום (אף כאן כחבר שני בבית דינו של רבי דוד יצחקי) על אגרת בעניין צאתו של רבי משה חאגיז למצרים. מאוחר יותר חתום כחבר שני בבית דינו של רבי משה אבן חביב, לצד רבי יעקב מולכו (ראה שו"ת מהר"ם חביב, סימן קמב; שם גם נדפסה תשובה ממנו). בניהו כותב: "הידיעה הראשונה עליו מירושלים היא משנת תנ"ד ומסתבר שבאותה שנה עלה אליה" – אך מהמכתב שלפנינו עולה שכבר בשנת תל"ב הוא היה בירושלים. מאמציו להדפסת ספרו של זקנו, שו"ת מהריט"ץ, שניכרים במכתב שלפנינו, נשאו פרי לבסוף והספר נדפס בשנת תנ"ד בוונציה. בראש הספר הקדמה ארוכה מאת רבי יום טוב, בה מתאר את נדודיו ואת קורות קהילת צפת. ראה אודותיו: מ' בניהו, תעודות מאיטליה מזמן חורבנה של קהילת צפת, ארץ ישראל ג (תשי"ד), עמ' 244-246.
[1] דף כפול. 30 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים, עם פגיעה במספר אותיות. סימני קיפול.