גלוית פרסומת ל"מלון אליזבטה" (ידוע גם כ"מלון פיינגולד") בטבריה, שיצאה לאור בימי הקמתו, טרם נפתח לקהל. [טבריה, אמצע שנות ה-20 בקירוב]. אנגלית.
בראש הגלויה נדפס: Elisabetha Sanatorium: Hotel and Auditorium at Tiberias – in Progress of Construction ["סנטוריום אליזבטה: מלון ואולם הרצאות בטבריה – בתהליך הקמה"]. במרכז מופיע ציור של המלון המפואר, כפי שתוכנן על-ידי האדריכל זלמן אקסלרוד, חתום בדפוס Z. Axelrod (התוכנית הסופית של המלון הוכנה על-ידי האדריכל דב הרשקוביץ). הכיתוב בתחתית הגלויה מכריז: " מלון וסנטוריום מדרגה ראשונה, עם כל המותרות המודרניים האפשריים. זרימה קבועה של מים חמים מחמת טבריה – מים הידועים בסגולותיהם המרפאות" (אנגלית).
"מלון אליזבטה" בטבריה הוקם ביוזמת היזם שלמה פיינגולד. עבודות בניית מלון החלו ככל הנראה באמצע שנות ה-20, על-פי תוכניותיו של האדריכל זלמן אקסלרוד. במהרה התגלע סכסוך בין אקסלרוד לפיינגולד, ומעורבותו של אקסלרוד בפרויקט נפסקה. המלון תוכנן מחדש בידי האדריכל דב הרשקוביץ (אדריכל העיר תל-אביב לשעבר), ולאחר עיכובים רבים ועבירות מגוונות על חוקי הבנייה מצד פיינגולד, נחנך המלון ברוב הדר ב-1 בפברואר, 1929, במעמד צמרת שלטון המנדט הבריטי בארץ-ישראל. שמו הרשמי היה מלון אליזבטה, על שם אשתו של פיינגולד, אליזבת-אלישבע.
שלמה בן דוד פיינגולד (1865-1935), יזם בתחומי הנדל"ן, הבנייה, המלונאות והעיתונות בארץ-ישראל, יליד רוסיה. בנעוריו נסמך לרבנות, ובשנות העשרים לחייו התיישב בבריטניה. בלונדון קיים קשרים עם חברי הכת הנוצרית המשיחית The British Israelites, שפעלו להבאת הגאולה באמצעות פעילות מיסיונרית בקרב היהודים. בשנת 1895 בקירוב עלה פיינגולד לארץ-ישראל עם אשתו, ויחד עמם פטרוניתה של אשתו ושותפתו העסקית, מרגרט פלמר. הוא פעל במידה משתנה של הצלחה בעפולה, בירושלים, ובתל-אביב, ומלון אליזבטה שהקים בטבריה, גולת הכותרת של מפעלי הבנייה שלו, הביא אותו בסופו של דבר לקריסה כלכלית.
פיינגולד היה דמות צבעונית ושנויה במחלוקת, ובירושלים יוחסו לו כוונות מיסיונריות (הוא אף שימש כהשראה לדמות המשומד ברומן של ש"י עגנון, "תמול שלשום").
ראו:
• "היהלום שבכתר: מלון אליזבת – אלישבע בטבריה", מאת אסתר ינקלביץ. בתוך: אתרים – המגזין, גיליון מס' 1, בהוצאת המועצה לשימור אתרי מורשת, 2011.
• "שלמה פיינגולד: מומר או יהודי נאמן לעמו? קווים לדמותו השנויה במחלוקת", מאת מרדכי אליאב ויוסף לנג. בתוך: קתדרה מס' 93, בהוצאת יד יצחק בן-צבי, ספטמבר 1999.

10X15.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים