ספר שבת הארץ - הלכות שביעית, מאת הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק. ירושלים, תרצ"ז [1937]. "מהדורה שניה - בהוספות ותקונים".
העותק של רבי יחזקאל סרנא, ראש ישיבת חברון, עם חותמותיו: "יחזקאל סרנא – ראש ישיבת חברון כנסת ישראל - עה"ק ירושלם ת"ו".
שלש הגהות בכתב ידו של רבי יחזקאל סרנא, עם השגות על דברי הקדמת הראי"ה קוק. ההגהות פותחות במילים: "אינו כן, אלא..."; "כמדומה שאין ההגדרה כן, אלא..."; "איני יודע מנין לחלק...".
הגאון רבי יחזקאל סרנא ראש ישיבת "חברון" (תרמ"ט-תשכ"ט), מגדולי התורה והמוסר. תלמיד מקורב של ה"סבא מסלבודקה" רנ"צ פינקל. וחתן רבי משה מרדכי עפשטיין ראש ישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה. רבי יחזקאל היה ממקימי סניף הישיבה בעיר חברון בשנת תרפ"ה, ולאחר פטירת חותנו עמד עשרות שנים בראשות הישיבה שעברה לירושלים. מראשי "מועצת גדולי התורה" ודעתו נשמעה ברמה בכל סוגיה ציבורית שעמדה על הפרק.
רבי יחזקאל סרנא נודע בחכמתו ובתבונתו, וההשגות שלפנינו מתאימים לדרכו האופיינית שלא היה נושא פני איש, והיה מבקר בחכמה ובעדינות את דברי זולתו. רבי יחזקאל לא היה מאנשי הראי"ה קוק, אך מאידך כיבדו מאד ועמד עמו בקשר, כשהוא הגיע רבות לבית הרב בירושלים.
יד, [2], סו, [1], קלב עמ’. 26.5 ס"מ. מצב טוב. בלאי ומעט סימני עש. כריכת בד מקורית, מעט קרועה.

חוברת "ראשי תיבות וקיצורים על ספר הרב בן איש חי זצ"ל", מאת רבי ניסים בן עוזיאל. ירושלים, סיון תשמ"א [1981]. מהדורה שנייה, מוגהת ומתוקנת.
הגהות ותיקונים רבים בכתב ידו של רבי ששון מזרחי. בעמ' האחרון של החוברת מצורף מכתב לעורך החוברת, בכתב ידו וחתימתו של רבי "ששון ע. עזיז".
הגאון המקובל רבי ששון עבדול עזיז מזרחי (תרע"ד-תשנ"ח), בעל "באתי לגני". מגדולי המקובלים בירושלים. גאון מופלג בנגלה ובנסתר, וממוסרי תורת חכמי בבל בדור האחרון. נודע בעיונו העמוק בתורת הקבלה. כוח ברכותיו נודע לחכמי ירושלים ומקובל היה שלעולם אין ברכתו ותפילתו חוזרת ריקם. בעת שפקדו את ביתו אנשים לקבלת עצה וברכה, היה יושב ושומע בנחת את דבריהם, כשניכר היה כי הוא חש בצערו של היושב מולו, כאילו מדובר בצערו האישי. לפעמים התגלה בחוש כי הוא יודע דברים נסתרים על פי רוח הקודש.
רבי ששון נולד בעירק לאביו רבי בנימין ציון ממשפחת עבדול עזיז מזרחי. בנערותו למד ב"מדרש בית זילכה" בבגדאד. בהיותו בגיל בר מצוה שנים כבר החל בלימודי תורת הקבלה והיה מתלמידי המקובל רבי יהודה פתיה. לאחר נישואיו נהג ללכת וללמוד ברצף מצאת השבת ועד לערב שבת קודש, ורק לכבוד שבת היה מגיע לביתו, כאשר בכל לילות השבוע היה ישן על מחצלאות בבית המדרש. בשנת תשי"ב עלה לא"י, ובענוותנותו הרבה הסתיר את עצמו, התלבש בלבוש פשוט ומכיריו חשבוהו כאיש פשוט שאינו יודע כלום בתורה. נהג לשבת באחת מפינות בית המדרש שבישיבת "פורת יוסף" ולעסוק בתורה בעיון רב ובהתמדה מיוחדת. מידי פעם פנה בענווה לראש הישיבה רבי יהודה צדקה זצ"ל והביע בפניו את קושיותיו. כך הכיר ראש הישיבה בגדלותו, ולאחר זמן קצר ביקש ממנו שילמד עמו יחד, חברותא שנמשכה שנים רבות. מתלמידיו, גדולי המקובלים: רבי שמואל דרזי זצ"ל, רבי ראובן דנגור שליט"א, רבי יעקב הלל שליט"א, וכ"ק האדמו"ר מתולדות אהרון שליט"א. נודע בחיבורו הקבלי "באתי לגני" ה' חלקים. לתולדותיו נכתב הספר "הארי במסתרים" (ירושלים, תשס"ב).
חוברת [8] דף. 24.5 ס"מ + מכתב 13 ס"מ, 14 שורות. מצב טוב.

ספר שאלות ותשובות מרבינו משה איסרלש – שו"ת הרמ"א. אמשטרדם, תע"א [1711].
מהדורה זו יצאה לאור ע"י חתן ה"חכם צבי", רבי אריה ליב [לימים, רבה של אמשטרדם]. עם הסכמת חותנו ה"חכם צבי" (המזכיר את חתנו זה בתארים מופלגים: "...נדבה רוחו של חתני היניק וחכים, האלוף המרומם, התורני אברך בנן של קדושים מהר"ר אריה ליב בהגאון הגדול מהר"ר שאול ז"ל שהיה אב"ד ור"מ בק"ק בריסק דליטא ובק"ק קראקא והגליל, מטרופולין של מדינת פולין...".
הסכמות נוספות מרבי נפתלי כץ מפרנקפורט [בעל סמיכת חכמים], רבי משה חאגיז ורבי שלמה אאיליון.
חתימות ורישומי בעלות רבים: רישומי בעלות בכתב ידו של הבחור רבי [יעקב] שמחה סג"ל לנדא בן רבי יוסף אב"ד חמעלניק. [הגאון רבי יעקב שמחה לנדא, כיהן לימים אב"ד אפטא בשנות הת"ק. מחבר ספר "שערי שמחה" – אחיו הגדול של רבי ישראל יונה לנדא אב"ד קמפנא, בעל "מעון הברכות"].
רישומים רבים ומעניינים של רבי מאיר דייטש, בנו של רבי משה דייטש אב"ד גאניטש. רבי משה דייטש כיהן בגאניטש (מחוז מרמרוש) כ-25 שנה, ונספה בשואה, הי"ד. בנו הגדול רבי מאיר, עלה לארץ וכיהן ברבנות בשכונות נתניה (ראה: ספר משנת רבי אבא, ובחומר מצורף).
[2], ב-עג דף. 30 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. הדבקות נייר לחיזוק בשולי מספר דפים. חותמות ורישומים רבים בכתב-יד. כריכה ישנה, עם שדרת עור, פגומה.

ספר פרי מגדים, על שו"ע יורה דעה (עם השו"ע), מאת רבי יוסף תאומים. "כמו שנדפס בברלין - באותיות אמשטרדם" [זולקווא, תקנ"ו 1796]. מהדורה שניה, שנדפסה לאחר פטירת המחבר.
עותק מיוחס עם חתימות ושמות רבנים מהעיר בוניהאד (באנהרט Bonyhád). בדף השער ובדפי המגן, חתימות רבות ורישומים שונים, בהם: חתימות רבי ישראל לעוו ב"ר לייב מבאנהארט, וחתימת בנו "הק' מרדכי בהה"ק מה"ו ישראל באנהארט".
בין החתימות והרישומים מופיעים גם שמות רבנים מפורסמים: "הק' וואלף הלוי באסקאוויץ"; "פנחס הלוי איש הורוויץ"; חתימות רבי שלמה ב"ר יוסף וחתימות "הצעיר שלמה באנהארט", "הק' שלמה בהר"ם מבאנהארט"; "שמואל זאממער", "הק' שמואל זומר"; "הצעיר הק' צבי הירש העללר אב"ד דק"ק באניהא[רט]"; חתימת רבי "יהודא צבי ראזענבעריג טעסלאר"; ועוד חתימות ורישומים. [כפי הנראה לנו לאחר השוואה מדוקדקת של כתבי-היד, הרי שמות הגאונים המפורסמים רבי וולף בוסקוביץ, רבי צבי העליר ורבי פנחס הורביץ אינם חתימות מקוריות, ויתכן ונעשו בזמנם ע"י נערים מיושבי בית המדרש בבוניהאד].
הגאון רבי ישראל לעוו (תקמ"ז-תרכ"ט, אישים בתשובות חתם סופר, אות שנג), מרבני הונגריה. בנו של רבי ליב הדיין מבוניהאד בעל "פני אריה". כיהן ברבנות משנת תקפ"ח בגליל באראניע בעיר דארדע, ומשנת תר"ב אב"ד פינפקירכען והיה רבה הראשון של הקהילה. בשנת תרי"ז עזב את הרבנות ועבר לגור אצל בניו בגרוסוורדיין ואצל בנו רבי מרדכי לעוו בפטראוואסעלה (כיום: ביוגוסלביה). התכתב בהלכה עם הגאון בעל ה"שואל ומשיב". מתורתו נדפס הספר "בית יהודא וישראל" על סוגיות הש"ס ודרשות (למברג, תרכ"ז). בהסכמת ספרו כותב ה"דברי חיים" מצאנז ש"הרב הגאון המחבר שהוא מפורסם בכל המדינה לשבח ותהילה".
הגאון רבי שמואל זאממער (תקס"ח-תרי"ט, אישים בתשובות חת"ס, אות תרלא), יליד בוניהאד. תלמידו וחברו של רבי ישראל לעוו הנ"ל. תלמיד רבי צבי הירש העליר מתקופת כהונתו בעירם בוניהאד. אב"ד ווערבוי משנת תרי"א ובשנים תרט"ז בערך עד שנת תרי"ט כיהן כאב"ד פאפא.
בעיר בוניהאד (באנהרט Bonyhád) כיהן ברבנות משנת תק"ע בקירוב הגאון רבי בנימין זאב וולף הלוי בוסקוביץ (ת"ק-תקע"ח), ועמד בראשות הישיבה בעיר. ממלא מקומו ברבנות ובראשות הישיבה היה הגאון מאונגוואר רבי צבי הירש הליר ("רבי הירש חריף"), שכיהן בעיר כמה שנים עד שחזר לאונגוואר.
[2], ב-קמט דף. 37 ס"מ. נייר רך ובלוי. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים חסרים במספר דפים, עם פגיעות בטקסט. סימני עש קלים. כריכת עור חדשה.

ספר באר אברהם, חידושים על מסכת ברכות וסדר מועד, מאת רבי אברהם משכיל-לאיתן מרבני מינסק. ווילנא, תר"ד 1844. מהדורה ראשונה.
בדף לפני השער, רישום בעלות: "זה הבאר אברהם שייך להרב הגביר כקש"ת מ"ו שמואל אייגר, בן הרב הגאון עקיבא אייגר". חותמות משנת 1910, של הקדשה לספריה "עבור נשמת ר' שלום אליעזר איגר - נכדו של הגאון ר' אקיבא[!] איגר".
רבי שמואל איגר, מבניו הצעירים של רבי עקיבא איגר (ראה אודותיו: מאורן של ישראל, ב', עמ' שיט). אביו מזכירו באחת מהגהותיו לשולחן ערוך, בתואר: "ובני חביבי הבחור החתן החריף מו"ה שמואל שיחיה אמר..." (הגהות לשו"ע אורח חיים, סימן ש"ה). היה מעורב בענייני הכלל. ב"פסקים ותקנות רעק"א" (מכתב טז), מובא מכתבו בקשר לביקור השר מונטיפיורי במחוז מינסק.
[1], ב-לו דף; א-כד דף. 33.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתמי רטיבות. בלאי ומעט נזקי עש עם פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה.