פיסת נייר גזורה (כנראה לקוחה מדף בטנה של ספר) עם חתימה עתיקה בכתב-יד: "הק' עקיבא איגר מא"ש החופ"ק פוזן".
נוסח החתימה דומה לנוסח החתימות של רבי עקיבא איגר המפורסם שכיהן כאב"ד פוזן, שהיה חותם "עקיבא גינז מא"ש" או "עקיבא איגר מא"ש", והיה רגיל להוסיף בחתימתו את המילה "מא"ש" [מאייזנשטאט, עיר הולדתו - אולי כדי להבדילו מאחרים מבני משפחתו שנקראו אף הם בשם עקיבא, על שם הסבא הגדול רבי עקיבא איגר אב"ד צילץ ופרשבורג בעל "משנת דרבי עקיבא"]. בהשוואת כתב היד נראה כי החתימה דומה לכתב-ידו של רבי עקיבא איגר וחתימותיו, אם כי אין אנו יודעים מהיכן נגזרה פיסת הנייר שלפנינו.
הגאון המפורסם רבינו עקיבא (גינז) אֵיגֶר (תקכ"ב-תקצ"ח), גדול גאוני דורו. נולד באייזנשטאט, לאביו רבי משה גינז ולאמו בת הגאון רבי עקיבא איגר הראשון [אב"ד פרשבורג, בעל "משנת דרבי עקיבא"]. עוד טרם הגיעו לגיל בר-מצוה למד בישיבת ברסלוי במחיצת דודו ורבו הגאון רבי בנימין וואלף איגר. בהיותו בן ט"ו שנה כבר החל לומר שיעור בפני תלמידים. עם נישואיו בשנת תקל"ח עבר לגור בעיר ליסא בבית חותנו רבי איצק מרגליות. למרות היותו רך בשנים נחשב כאחד מגדולי הלמדנים בעיר, שהיתה מרכז התורה באותה תקופה.
בשנת תקנ"ב נתקבל לרב בעיר מארקיש-פרידלנד ויסד שם ישיבה. בשנת תקע"ה עבר לכהן כרב בעיר פוזנא בה שימש כ"ג שנים עד פטירתו, שם יסד ישיבה והעמיד תלמידים הרבה. איש קדוש בעל "רוח הקודש", ענוותן ונעים הליכות אשר לא השתרר על הציבור, אך ידע לעמוד בתוקף על כבוד הרבנות וכבוד התורה. התקין תקנות מרובות והקים מוסדות רבים לטובת הציבור. השיב תשובות לאלפי שאלות שהגיעו אליו מכל קצוי תבל, וכתב חידושי תורה רבים.
מצאצאיו נודעו כגדולי דורם: בנו הגאון רבי שלמה איגר (תקמ"ו-תרי"ב) - מנגידי וורשא וממלא-מקום אביו ברבנות פוזנא, בעל "גליון מהרש"א" וספרים נוספים; בנו הגאון רבי אברהם איגר מהעיר ראוויטש, שערך את כתבי אביו (עם הוספותיו החתומות "אאבה"ה" - אמר אברהם בן הרב המחבר); חתנו הגדול הגאון רבי משה סופר בעל "חתם סופר", שנשא בזיווג-שני את בת רבי עקיבא איגר [הרבנית שרל, אֵם-בניו רבי אברהם שמואל בנימין וואלף בעל "כתב סופר" ורבי שמעון סופר אב"ד קראקא].
רבינו עקיבא איגר עמל בתורה במסירות נפש כל ימיו. נודע בבקיאותו הרחבה ובהגדרותיו העמוקות אשר הפכו לאבני-יסוד בלימוד התורה עד ימינו. ספריו וחידושיו הפכו לספרי יסוד בעולם הישיבות ואצל כל פוסקי ההלכה.
פיסת נייר. 6-9X12 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים (חלקם מחריכת הדיו).