ספר תורה אור, מאמרי חסידות על חומשים בראשית ושמות, חנוכה ופורים, מאת רבי שניאור זלמן מלאדי - האדמו"ר הזקן בעל התניא. קאפוסט, תקצ"ז 1836. מהדורה ראשונה.
הספר נכתב מפיו של בעל התניא על ידי אחיו רבי יהודה ליב מיאנאוויטש (המהרי"ל), בעל "שארית יהודה", וסודר ונערך לדפוס על ידי נכדו-תלמידו האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש רבי מנחם מנדל שניאורסון (תקמ"ט-תרכ"ו). כשעסק ה"צמח צדק" בעריכת והגהת הספר "תורה אור", לא עסק בשום עניין אחר, ואף לא השיב תשובות בהלכה בכתב ובעל פה, מגודל הטרדה והאחריות שהיו לו בהגהת ועריכת כתבי זקנו בעל התניא. כאשר יצא הספר מבית הדפוס כתב ה"צמח צדק" אגרת לחסידיו על חשיבות הספר "תורה אור", ש"כל דבריו כגחלי אש להלהיב הלבבות ולקרבן לאביהן שבשמים, ולהמשיכן על אפיקי מים חיים התורה והמצוה" (אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", מהדורת ברוקלין תשע"ג, עמ' מא-מג).
[2], ב-קסז דף. חסר [1] דף אחרון של לוח הטעות. שני שערים. מספר מילים בשני השערים בדיו אדומה. 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים כהים רבים. קרעים חסרים גדולים בשני דפי השער, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר והשלמות בצילום. קרעים חסרים בדפים ספורים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. סימני עש, משוקמים בחלקם במילוי נייר. הדבקות נייר לחיזוק בשולי דפי השער. רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 610.
הספר שלפנינו הוא מהספרים האחרונים שנדפסו ברוסיה טרם סגירתם של כל בתי הדפוס היהודיים בשנת תקצ"ז בעקבות הלשנת המשכילים. מאז ואילך הורשו להתקיים רק שני בתי דפוס, בווילנא ובז'יטומיר, שעמדו תחת פיקוח חמור של השלטון הרוסי. רק בשנת תר"ח נדפס בז'יטומיר חלקו השני של הספר, על חומשים ויקרא-דברים, במתכונת אחרת בשם "לקוטי תורה".