ספר ליקוטים מרב האי גאון, קובץ חיבורים חשובים מאת מקובלי ספרד הקדמונים. [וורשא, תקנ"ח 1798]. מהדורה ראשונה. הסכמת המגיד מקוז'ניץ.
הספר נדפס בברכתו ובעידודו של המגיד רבי ישראל מקוז'ניץ, מתוך כתבי יד שהיו גנוזים באוצרותיו. כתבים אלה הועתקו על ידי תלמידו, המו"ל רבי גבריאל מווארשא. בהסכמת המגיד מקוז'ניץ, שנדפסה מעבר לשער, הוא כותב על כתבי היד ועל הדפסתם בשליחותו, ועל כך שרבי לוי יצחק מברדיטשוב הסכים אף הוא על הדפסת הספר: "וברשיון דעת מחו' הגאון פאר הדור, ידיד ה' וידידי, איש אלוקים מו"ה לוי יצחק נ"י אב"ד דק"ק בארדיטשוב". המגיד מקוז'ניץ החשיב ספר זה מאד, ולמד ועיין בו בעומק העיון, ואף כתב עליו פירוש קבלי עמוק. פירוש זה נדפס רק לאחר פטירתו (תשרי תקע"ה), בלמברג בראשית שנות הת"ר, ונקרא בשם "נר ישראל". בספריו מזכיר המגיד מקוז'ניץ פעמים רבות את ספר הליקוטים שלפנינו ואת הפירוש שכתב עליו.
הספר כולל את החיבורים הבאים: "ליקוטים מרב האי גאון - פירוש על שם מ"ב סודות עמוקות דברים חדשים נפלאים מאד"; "שער השמים" מרבי יוסף ג'יקטיליא; "ליקוטי שם טוב"; "מאמר פלוני אלמוני" על עשר ספירות ושמות; "תפלת רבי יעקב ישגובא" [מסיגוביה]; "ספר העיון לרב חמאי גאון"; "סודות להחכם המקובל מ' יוסף גיקטיליא" על המצוות, ו"קונטרס הגאון רש"ט בן הגאון נ"ע מפי הרשב"א, לפי' סודות התורה מהרמב"ן".
לאמיתו של דבר, ה"ליקוטים" בספר שלפנינו לא נכתבו על ידי רב האי גאון, אלא על ידי רבי משה מבורגוש, מגדולי מקובלי ספרד במאה ה-12, אך מאחר שהוא מביא בחיבורו מסורות רבות בקבלה בשם רב האי גאון, נקרא החיבור בשם "ליקוטים מרב האי גאון". חיבורים נוספים בספר שלפנינו יוחסו בטעות בעמוד השער למחברים אחרים (לפירוט מלא של יחוס החיבורים אל מחבריהם האמתיים, ראה ברשומות "מפעל הביבליוגרפיה").
בדף לו נדפס אילן ספירות (מקופל).
רישום בעלות בדף המגן האחורי, שהספר שייך לרבי נפתלי הרצקי צוקר מאזרוב(?), בחתימת רבי אליעזר דוד רייז(?) מבעלזיץ.
[1], מו דף. דפים ד-ח, לב-לה, כרוכים שלא כסדרם. 17.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש בדפים רבים, עם פגיעות בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעה בטקסט מצדו השני של דף לו, עם אילן הספירות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 305.