מכתב ארוך (2 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הצדיק רבי "יוסף ארי' נענעדיק". קוברין, אלול תרצ"ב [1932].
נשלח לקמניץ אל רעו הגאון רבי יצחק טורעץ. בפתיחת המכתב ברכת "שנה טובה, כי יכתב ויחתם בספשצ"ג [בספרן של צדיקים גמורים] לאלתר לחיים טובים ולשלום".
תוכן המכתב מעניין במיוחד. הרב טורעץ, שכיהן אז כר"מ בישיבת קמניץ (אצל חותנו רבי ברוך בער ליבוביץ), פנה להתייעץ עם רבי יוסף ליב האם כדאי לו לעזוב את קמניץ ולייסד ישיבה חדשה. רבי יוסף ליב מנתח בחכמה עמוקה (על דרך המוסר) את הצדדים לכאן ולכאן, תוך הבעת תובנות חשובות בכוחות הנפש. בתחילה הוא כותב לו: "ידע נא הדר"ג ידידי את דעתי אודות ספקותיו, כי הדבר רק מסור ללב וממנו יפתרו הספקות...". הוא מנתח את הקשיים של הרב טורעץ בתפקידיו בישיבת קמניץ ונותן לו עצות איך להתגבר עליהם. אולם מצד שני הוא מעודד אותו לחשוב ברצינות על האפשרות לצאת לדרך חדשה בהרבצת התורה: "...אך אם מבוקשו אחרת, לְפַתֵּחַ כוחותיו הרוחניים, וְלִזְכּוֹת בעצמו בכתר תורה, וּלְזַכּוֹת הרבים, לפי כוחותיו באמת... כדאי הם הדברים למסירת נפש מעט, ובמסירת נפש אין ספק כי בנקל נזכה לבנות בנין מפואר בע"ה, שישביע מבוקשתינו הרוחנים, וסוף הכבוד לבא גם מבוקשים החומריים...".
הגאון הצדיק רבי יוסף אריה ליב נֶנֶדִּיק (תרל"ה בערך-תש"ג, נרצח בגיטו קובנא), מגדולי המוסר בליטא. נודע בחכמתו ובתבונתו הרבה, הנקיה מכל "נגיעות". בבחרותו למד אצל רבי שמעון שקופ בישיבת טלז, ואח"כ עבר ללמוד אצל "הסבא מקלם". ממייסדי ה"מכינה" [הישיבה לצעירים] בקלם, אשר עמד בראשה יחד עם רעיו רבי ירוחם ממיר ורבי אליהו לופיאן. כיהן כמשגיח בישיבתו של ה"חפץ חיים" בראדין (במקומו של רעו רבי ירוחם ליבוביץ שעבר לכהן כמשגיח בישיבת מיר). לאחר מלחה"ע הראשונה הקים יחד עם הרב כהנמן את ישיבת גרודנה של רבם רבי שמעון שקופ. בתחילת שנת תרפ"א עברו שניהם לפוניבז' והקימו בה ישיבה חדשה. אח"כ עבר לכהן כמנהל רוחני בישיבות קוברין וקלצק. מקצת משיחותיו ומאמריו נדפסו בספרים "רחשי האילן" (ירושלים, תשמ"ד) ו"מוסרי קלצק" (בני ברק, תשע"ה).
[1] דף (כתוב משני צדיו). 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי, עם פגיעות קלות בטקסט.