מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הצדיק הקדוש רבי אליהו גוטמאכר אב"ד גריידיץ. סיון תרכ"ט [1869].
ממוען אל רעו ("ידיד נפשי") הגאון רבי צבי הירש קאלישר אב"ד טהורן. נכתב במענה למכתב בו ביקש רבי צבי הירש את עצת הרב מגריידיץ אודות נסיעה לארץ ישראל. הרב גוטמאכר מסתייג מנסיעה זו, וכותב לו "...ומה יעשה שם? מי יתן לו צרכיו? וכי חלילה יפיל עצמו לישועת אדם...". המשך המכתב עוסק בענייני הפעילות של "חברת יישוב ארץ ישראל".
הרב קאלישר פעל בשותפות אמיצה עם "הצדיק מגריידיץ" להקמת ישוב יהודי וקניית קרקעות בארץ ישראל. הם הרבו להתכתב וביוזמתם נעשו פעולות שונות לחיזוק היישוב בארץ הקודש ואף הוקמה (בשנת תר"כ) "חברת יישוב ארץ ישראל" בפרנקפורט דאודר. רבי צבי הירש קאלישר ורבי אליהו גוטמאכר עמדו בראש החברה כ"פקידים" וחתמו יחדיו על כרוזיה.
הגאון הצדיק רבי אליהו גוטמאכר אב"ד גריידיץ (תקנ"ו-תרל"ה), תלמיד הגאון רבי עקיבא איגר. כיהן ברבנות פאלשען עד שנת ת"ר בערך, אז עבר לכהן ברבנות גריידיץ, ובנו בכורו רבי צבי הירש גוטמאכר נתמנה במקומו לאב"ד פאלשען. נודע כקדוש ומקובל, ובשנותיו האחרונות התפרסם שמו ברחבי העולם היהודי כ"פועל ישועות". סיפורי נפלאות נפוצו על הניסים הגדולים והישועות מברכותיו של "דער גריידיצער צדיק" [הצדיק מגריידיץ] - "שמכל המדינות באו אליו לבקש ברכותיו ותפלותיו, כל אחד לפי מה שהוא צריך" (אגרות סופרים, בשולי אגרת כט). לאחר שבנו רבי צבי הירש גוטמאכר אב"ד פאלשען נפטר על פניו בגיל צעיר (בשנת תרל"א) ללא שהשאיר אחריו צאצאים, הוציא האב את חיבורי בנו "נחלת צבי" ו"קן מפורשת" (לבוב, תרל"ג). בהקדמה לחיבור "קן מפורשת" מבטיח רבי אליהו: "אם בעת שיצטרך אדם לישועה מה'... ילמד משנה עם הרב ותוי"ט ופירוש בני ז"ל ויעמיד עצמו אח"ז ויתפלל באיזה לשון ששגור בפיו... ויפרט מבוקשו שיהיה נענה...".
מקבל המכתב: רבי צבי הירש קאלישר (תקנ"ה-תרל"ה), מגדולי דורו, תלמידם של הגאון רבי עקיבא איגר, של הגאון רבי יעקב אב"ד ליסא בעל "נתיבות המשפט" ושל דודו הגאון רבי יהודה ליב קאלישר ראב"ד ליסא. כיהן כרב בטהורן שלא על מנת לקבל פרס. מחבר הספרים "מאזנים למשפט" על חושן משפט, הגהות "צבי לצדיק" על משניות ועל שו"ע, "אבן בוחן", "אמונה ישרה", ועוד. מראשוני המעוררים והפועלים להקמת ישובים בארץ ישראל, ובנושא זה עוסקים ספריו "דרישת ציון" ו"שלום ירושלים". ספרו "דרישת ציון" זכה למספר מהדורות לאחר הקמת תנועת "חובבי ציון", והרב קאלישר נחשב לאחד האבות הרוחניים של "חיבת ציון". בערים רבות בישראל נקראו רחובות על שמו.
[1] דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי רב וקרעים בשולי הדף. קרע חסר קטן עם פגיעה במרכז הטקסט.
המכתב שלפנינו פורסם ע"י י' קלויזנר במאמרו "מארכיונו של הרב צבי הירש קלישר ז"ל", סיני, ה, סיון תרצ"ט, עמ' רסד-רסה.