ספר תבנית היכל, על בנין בית המקדש וכליו, מאת רבי יעקב יהודה אריה ליאון-טימפלו. אמשטרדם, [ת"י 1650]. דפוס יהודה בן מרדכי ושמואל בן משה הלוי.
בראש הספר נדפסו "רשיון אצילי מדינת זילנדייאה", "רשיון אצילי הארץ נקראים נציבים כלליים", ו"רשיון אצילי מדינת הולנדייאה" - משנת 1642 (בתרגום לעברית). כמו כן, נדפסו שם שירים מאת רבי שאול מורטירה, רבי יצחק אבוהב, רבי שמואל בן אברהם הרופא, רבי אהרן צרפתי והמחבר.
בשער הספר חתימה בכתיבה ספרדית: "שלום מזרחי שרעבי", בדף ד [צ"ל: ג] ובדף ה חתימות נוספות בשמו הפרטי בלבד: "שלום". לפנינו חתימות המקובל הנודע - רבינו הרש"ש.
רבינו שלום מזרחי שרעבי - הרש"ש (ת"פ-תקל"ז) נולד בשרעב שבתימן, וגר בצנעא. כבר בנעוריו היה גדול בתורה ובקבלה, אך היה נסתר וצנוע בדרכיו. בצעירותו עמד בניסיון גדול ובעקבותיו נדר לעלות לירושלים. הוא עזב את תימן והפליג לבומביי שבהודו, משם נסע לבגדאד וישב בה זמן מה. לאחר מכן נסע לדמשק ומשם עלה לירושלים. בהגיעו לירושלים השכיר עצמו כ"משרת" בביתו ובבית מדרשו של המקובל רבי גדליה חיון - ראש ישיבת המקובלים "בית אל", כשהוא מסתיר את גדלותו. הוא נהג לשמש את חכמי הישיבה ולהאזין ללימודם בשקט. כשהתקשו בשאלות שלא מצאו עליהן מענה, היה רושם בסתר את התשובה ומניח אותה בהחבא בבית המדרש. כאשר גילה זאת רבי גדליה חיון, הבין את גודל חכמתו וקדושתו, נתן לו את בתו חנה לאשה, וכאשר נפטר רבי גדליה, בשנת תקי"א, התמנה הרש"ש על מקומו לראש ישיבת המקובלים והחסידים "בית אל". כאשר נתמנה לראש הישיבה, הקים חבורה קדושה של מקובלים שנקראה "חברת אהבת שלום". המקובלים התאגדו ביניהם ב"שטרות התקשרות", שבהם קבלו על עצמם קבלות, תקנות וערבות הדדית. בין תלמידיו בחבורה קדושה זו נמנו החיד"א, רבי יום טוב אלגאזי, רבי גרשון מקיטוב (גיסו של הבעש"ט), ועוד. תלמידו החיד"א כותב עליו: "אחד קדוש בדורנו, מקובל מופלא, וכמעט היה לו ספר עץ חיים על פה, בקי בהקדמות על מתכונתן, וברוב בקיאותו וחכמתו העמיד כוונות האריז"ל על בוריין כסדרן וכהלכתן, וכתב קונטרס גדול - שמו רחובות הנהר - לברר ולפרש הקדמות היטב... והיה מכוון כל כוונות האריז"ל... והיה מיחד יחודים כמ"ש רבינו האריז"ל בשער רוח הקדש" (שם הגדולים, מערכת גדולים, אות ש). בין חיבוריו נודע סידור הכוונות, המכונה "סידור הרש"ש" - הכולל את סודות וכוונות התפילה עפ"י האר"י, שמאז כתיבתו הפך להיות הדרך העיקרית לכוונות התפילה עפ"י הקבלה.
לח דף. 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש. קרעים חסרים בדף השער, עם פגיעה במסגרת השער, אחד מהם משוקם. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת ששון.