שו"ת שאגת אריה, חקירות ובירורי הלכה על שלחן ערוך אורח חיים, מאת רבי אריה ליב גינצבורג אב"ד מץ. פרנקפורט דאודר, [תקט"ז 1756]. מהדורה ראשונה.
"בעל ה'שאגת אריה' היה עני מאד, וכשיצא לאור הספר 'שאגת אריה' בפעם הראשונה היה כמעט כולו בראשי תיבות... מפני שכשכתב את ספרו לא היה לו נייר כדי צרכו, ועל כן כתב הכל בראשי תיבות..." (עובדות והנהגות לבית בריסק, חלק א, עמ' קנד).
בדף א/1 ובדפים נוספים, מופיעות חותמות של רבי אברהם אייזנשטיין, ה"נאמן" של כולל פרושים בצפת וירושלים: "אברהם במוהר"ר צ"ה [=צבי הירש] נאמן הכולל מפרושים". בדף א/1 חתימה של בנו רבי אליהו מרדכי: "אלי' מרדכי אייזינשטיין".
רבי אברהם אייזנשטיין מדראהטשין (תק"ס-תרמ"ו), איש גדול בתורה. נולד בעיר דרוהוצ'ין (הסמוכה להורודנא). עלה בשנת תקפ"ג לצפת, בשיירה הגדולה של עליית תלמידי הגר"א, יחד עם חמיו הגאון רבי חיים כהן אב"ד פינסק וצפת. בשנת תקצ"ד נכנס רבי אברהם לכהן כדיין בבית דינו של רבי ישראל משקלוב בעיר צפת. ברעידת האדמה ("הרעש") בשנת תקצ"ז איבד את אשתו ואת כל ילדיו מלבד בת אחת קטנה. עלה לירושלים ונשא את בתו של רבי אריה נאמן (מרקוס), ממנה נולד בנו ר' אליהו מרדכי. רבי אברהם היה מראשי הציבור ומגדולי התורה בירושלים. שימש כראש "הועד הכללי" בירושלים. בש"ס ווילנא נדפסו הגהות "שיטה מקובצת" על סדר קדשים, שנעתקו ונערכו על ידו.
בנו, רבי אליהו מרדכי מנחם אייזנשטיין (תרכ"ז-תשט"ז), עסקן ציבורי ותלמיד חכם. שימש בתפקידים ציבוריים שונים, בהם גזבר ועד הכוללים בירושלים, מזכיר ועד הכללי כנסת ישראל, ועוד. במשך שנים אחדות היה מזכירו של רבי שמואל סלנט. היה נשוי (בזיווג ראשון ובזיווג שני) לשתי בנותיו של רבי זלמן חיים ריבלין (תקצ"ח בערך-תרס"ב) מראשי ה"ועד הכללי".
[1], צג דף. 32.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. סימני עש (כולל נקב תילוע לאורך כל הדפים, עם פגיעה בטקסט בחלקם). שיקום בנייר דבק בדף האחרון. קרעים בשולי מספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. חותמות. כריכת עור חדשה.