ספר קהלת עם פירוש חמדת ישראל, מאת רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ'. ליוורנו, תק"פ [1820]. מהדורה ראשונה.
המחבר, הגאון החסיד רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ' (תקכ"א בערך - אחרי תקפ"א), בנו של רבי יוסף מדרוהוביץ' (תלמיד הבעש"ט), היה רב בגליציה, בפולין ובהונגריה. עלה לצפת, ותקופה מסוימת אף כיהן ברבנות צידון (לבנון). בדרכו לארץ ישראל בשנת תקס"ד התעכב בליוורנו, שם התיידד עם רבינו החיד"א - שקיבל ממנו ידיעות רבות על הבעש"ט ותנועת החסידות בפולין ובגליציה, ומביא בספריו דברים ששמע ממנו בשם אביו רבי יוסף תלמיד הבעש"ט (ראה למשל בספר חומת אנך, שיר השירים ג': "ושמעתי מהרב המאה"ג ישראל נחמן נר"ו בשם הרב החסיד מר אביו כמוהר"ר יוסף ז"ל תלמיד הרב החסיד מהר"ר ישראל בעש"ט ז"ל").
נדד רבות בארצות שונות, ובספר שלפנינו מוזכרים דברים ששמע מפי רבי שמחה אב"ד בריסק דליטא, דברים ששמע מפי מלמד תינוקות במצרים, ותיאור על ביקוריו בקהילת חלב שבארם-צובה, באיזמיר ובשאלוניקי. ספר זה נדפס בהגיעו לליוורנו לאיסוף כספים, והוא מבקש כי יעשו לו "מעמד" קבוע למען יוכל ללמוד תורה בעיר צפת, מבלי לנדוד. בשליחותו זו באיטליה עשה רושם רב ורבי מרדכי שמואל גירונדי מעיד עליו "שהיה מתרץ ומשיב לכל קושיה שנשאל בנגלה ובנסתר, פה מפיק מרגליות ובכל חכמה לו עשר ידות, בקיאותו גדולה מאד בכל שערי התלמוד והפוסקים". בשנת תקפ"א הדפיס בליוורנו את ספר "אשד הנחלים" של רעו האדמו"ר בעל "ערבי נחל", בעילום שם המחבר, אשר ציוה עליו לבל יפרסם שמו. לאחר מכן חזר לעיר הקודש צפת ובה נפטר אחרי שנת תקפ"א (ראה עוד אודותיו: ישורון, כרך א', עמ' תצג-תקא; אנציקלופדיה לחסידות, ב', עמ' תרא-תרב).
בכריכה הפנימית מודבק קטע מכריכה (כנראה מן הכריכה המקורית), ועליו הקדשה מליצית מעניינת בכתב-יד מאת רבי "נחום חייקל ברי"ל אשכנזי שד"ר", אל הגביר סי' יעקב הלוי ואחיו הגזבר רבי משה הלוי. בעמוד האחרון של הספר רישום בכתיבה מזרחית, הקדשה "לידי"ן ס' יעקב הלוי בר סעדיא י"ץ בלאבס... מאיי 1880".
רבי נחום חייקל ברי"ל [בן רבי יהודה ליב] לווינזון (תקצ"ג-תרמ"ח, אוצר הרבנים 15918; אנציקלופדיה לחלוצי היישוב, ה, עמ' 2359), דמות מעניינת של רב תלמיד חכם, שד"ר ונוסע לארצות אפריקה והמזרח הרחוק. עלה בילדותו עם הוריו ממוהילב לירושלים. אחרי נשואיו התיישב בצפת ונסע כמשולח לחו"ל בשם מוסדות הצדקה. היה ממקורבי מונטיפיורי ובהמלצתו התקבל לראיון אצל המלכה ויקטוריה, שהעניקה לו ולמשפחתו את הנתינות הבריטית, והטילה עליו לנסוע כרב להודו, כדי להשכין שלום בין רבני המקום. בספר גבעת שאול (וינה תרנ"ג, עמ' 26) מסופר על מסעם של "חכם יחזקאל הספרדי והרב חכם נחום חייקיל לעוויזון" בשנת תרי"ד (1854), שנסעו דרך מדבר סדום לקבר אהרן הכהן בהור-ההר. שם מתואר רבי נחום חייקל במילים הבאות: "הרב חכם נחום חייקיל לעוויזון שהיה יושב על כסא הרבנות בעיר קולקוטע בארץ ענגלאנד [כלכותה, הודו]. דיבר בעשר לשונות, ונסע בכל ארץ קדם, אזיען [אסיה] חינא [סין] ואפריקא". בנו, רבי משה יוסף לווינזון מצפת (תר"מ-תשט"ו, אנציקלופדיה תדהר, ה, עמ' 2111), דמות ידועה ממתיישבי הכפר עין זיתים.
ג, [1], ד-מב, מט-נב, מג-מח, נד-סב דף. ספירת דפים משובשת. 29 ס"מ. מצב טוב. כתמים (חלק מדפי הספר כהים). סימני עש. חותמות. כריכת עור חדשה (בפנים הכריכה הקדמית מודבקת פיסת קרטון מכריכה ישנה, ועליה הקדשה בכתב-יד).
עם ארבעת הדפים הנדירים (נט-סב), שנוספו אחרי ההדפסה, רק לחלק מן העותקים.
סטפנסקי חסידות, מס' 225.
מספרי החסידות הבודדים שנדפסו בליוורנו [בארצות המזרח והבלקן, יוון ואיטליה כמעט ולא נדפסו ספרי חסידות. בליוורנו נדפסו רק ארבעה ספרי חסידות, כולם ע"י רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ'. לפנינו אחד מספרים אלה].