מכתב בכתב ידו של הרב יחיאל אהרן שרייבר מטבריה, לרבי יוסף ריבלין, יו"ר הוועד הכללי בירושלים. טבריה, אלול תרנ"ה [1895].
במכתב מבקש הרב שרייבר שישלחו לו את התרומות שנאספו על ידי הוועד הכללי עבור הבאים לחמי טבריה.
חתום גם ע"י רבי יעקב קאסיר מכולל וואהלין.
רבי יחיאל אהרן שרייבר (תר"ד-תרפ"ח), מחשובי חסידי קרלין בטבריה. נולד בחמעלניק שבאוקראינה לאביו רבי מרדכי אברהם. עלה עם משפחתו לארץ בשנת תר"ז. שימש כדיין בבית הדין של "כוללות אשכנזים" וכגבאי וסופר של כולל קרלין בטבריה. חסיד מובהק ומקורב לאדמו"ר ה"בית אהרן" מקרלין.
[1] דף. 20 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קטנים ופגמים בשולי הדף. סימני קיפול.

מכתב עם 49 חתימות של נכבדי עדת הכורדים בירושלים, שנשלח אל הרב הראשי ה"ראשון לציון" רבי יעקב מאיר. ירושלים, כסלו תרצ"ב [1931].
מכתב פולמוס נגד כרוז שפרסמו השוחטים הספרדים בירושלים, בהסכמת הרב הראשי, ובו הם האשימו את ה"שוחטים הקורדים" ששחיטתם פסולה והם מכשילים את הציבור ב"נבלות וטרפות". העדה הכורדית טוענת כי השוחט הכורדי "ח' שמואל ברוך בכמהר"ר יוסף" הוסמך ע"י הרבנים השד"רים רבי בן ציון קואינקה מירושלים ורבי יעקב חי לבטון מטבריה, שכתבו "ששחיטתו שחיטה כשרה והאוכל משחיטתו סמוך לבו לא יירא". בנוסף הם מפריכים את הטענה של השוחטים הספרדים בדבר "השגת גבול", וכותבים כי טענה זו בלבד מוכיחה את טענת העדה הכורדית כי הכל שאלה פוליטית ורדיפה עדתית: "...ועל זה באים אנו בטענה, הלא כל עדה ועדה יש לה זכות הן בעניני שחיטה והן בעניני ציבור אחרים...".
[1] דף. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים, קמטים וסימני קיפול.

מקבץ פרסומים אודות הרב קוק, בהם קונטרסי פולמוס:
• אמת מארץ תצמח – קונטרס פולמוס "בענין ההתמנות של הרב רא"י קוק". [ירושלים, תר"פ בקירוב 1920].
• דף מודפס, לוח לשנת תש"ו – ישיבת מרכז הרב, עם תמונת הרב קוק ותצלום מכתבו.
• "למצות הארץ – אל משמר העם הישראלי", מאמרים בעניני השעה [מלחמת תש"ח], מאת הרב צבי יהודה הכהן קוק. ירושלים, אייר תש"ח [1948]. קונטרס זה עורר פולמוס רב בשעתו, עקב קריאתו לחייב את בני הישיבות בשירות צבאי.
3 פריטים. גודל ומצב משתנים.

כרזה מטעם הרבנות הראשית לארץ ישראל, קריאה להוספת תפילות ביום השבת בבתי הכנסת לשלומו ולבריאותו של מלך אנגליה ג'ורג' החמישי, לכבוד בואו של הנציב העליון הבריטי החדש סר ג'ון צ'נסלור ולכבוד "יום הכבוש" של ירושלים ע"י הבריטים. דפוס סלומון, [ירושלים, דצמבר 1928].
הכרזה נדפסה לקראת שבת, יום ראשון של חנוכה תרפ"ט (1928). שמו של המלך – "גיאורג' החמשי יר"ה" ושמו של הנציב העליון – "מר צנסלור יר"ה" נדפסו באותיות זהובות (הטקסט נדפס בדיו כחולה).
37.5x50.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. קמטים. כתמים קלים. שולי הכרזה קצוצים על גבול הטקסט (ללא פגיעה בטקסט).

לקט הדפסים של מפות בית המקדש, החל ממקדש שלמה ועד בית המקדש שלעתיד לבוא על פי חזון יחזקאל.
1. צורת בית המקדש העתיד דיחזקאל בב"א... Compiled by Rev. Dr. M. Edrehi. לונדון, 5596 (תקצ"ו 1836).
תוכנית בית המקדש השלישי על פי התיאור בספר יחזקאל פרקים מ עד מו, תחריט על פי מפה מעשה ידי החכם והמקובל רבי משה אדרעי (השני; תקל"ה-תר"ב). דמות מופלאה של תלמיד חכם ומקובל, איש מדע מוערך, נוסע ומתורגמן, יליד אגדיר שבמרוקו. מחכמי בית המדרש "עץ חיים" של קהילת הספרדים "שער השמים" בלונדון, ולאחר מכן מחכמי בית המדרש "עץ חיים" של העדה הספרדית באמשטרדם. מחבר הספרים: "יד משה" - דרשות, "תורת חיים" - תיקון לליל שישי בימי השובבי"ם כמנהג יהודי המערב, ו"מעשה נסים" - על עשרת השבטים ונהר הסמבטיון. בשנת תקצ"ז יצא למסע אל ארץ ישראל, ועבר בדרכו בצרפת, באיטליה ובתורכיה. באזמיר איבד את כתביו בשריפה שפרצה בעיר. אל הארץ הגיע רק בשנת תר"א, ובשנת תר"ב נפטר בירושלים.
33x42.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים. קמטים.
2. A Plan of the Temple of Jerusalem, Built by King Solomon. תחריט מעשה ידי Emanuel Bowen. [מתוך An Universal History from Earliest Account of Time to the Present. לונדון, 1747 בקירוב].
תוכנית סכמטית של מקדש שלמה, ובצדה מקרא לחלקי הבית השונים.
45x43.5 ס"מ. מצב טוב.
3. שני דפים מודפסים ממסכת מדות, מהדורת תלמוד בבלי [פרנקפורט דמיין? ת"פ?], ובהם תרשימים בחיתוכי עץ: "צורת השייכים לפירוש הרמב"ם במסכת מידות" ו"צורת בית שני" - מעשה ידי רבי יהונתן בן יוסף מראזנאי [תרשים זה נדפס לראשונה במהדורת התלמוד שנדפסה בפרנקפורט דמיין, ת"פ-תפ"ב, ולאחר מכן נדפסה ברבות ממהדורות התלמוד שאחריה].
32x20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. פגמים קלים.