מכתב בחתימת הגאון רבי "מנחם מענדל כשר". ירושלים, שבט תרצ"א [1931].
כתב הרשאה לבנו ר' שמעון כשר, לעמוד במקומו לדין תורה "עם הרה"ג מוה"ר ירוחם פישל פערלא שליט"א, בדבר התביעה שיש לו עלי בענין הס'[פרים], וכן על התביעה שיש לי עליו...".
הגאון רבי מנחם מנדל כשר (תרנ"ה-תשמ"ד), תלמיד ומקורב לגדולי התורה בעיר מולדתו וורשא: רבי מנחם זמבא, רבי ירוחם פערלא ואחרים. התפרסם בבקיאותו הרבה בכל ספרות התלמוד והמדרשים. יבולו התורני רב, והוא כולל ספרים ומאמרים רבים שחיבר, וכן מהדורות של חיבורי האחרונים והראשונים שההדיר מתוך כתבי-יד. בהם: סדרת ספריו "דברי מנחם" שו"ת וחידושים; עשרות כרכי חומש "תורה שלמה"; הוצאת כתבי הגאון מרוגוטשוב והוצאת כתבי רבי ירוחם פערלא.
לרבי מנחם כשר היה קשר רב עם הגאון רבי יהודה ירוחם פישל פרלא מוורשא (תר"ו-תרצ"ד), מגאוני פולין המפורסמים שעלה בסוף ימיו בירושלים, ונודע ביצירתו הגדולה על ספר המצוות לרס"ג (ג' כרכים). ספריה גדולה ויחידה במינה בכל פולין היתה ספרייתו של הגאון ר' ירוחם פישל פרלא. תורה וגדולה התאחדו על שולחנו, הוא התפרנס ממסחר ולא נזקק לעול רבנות. הרב כשר היה מספר כי הרב פרלא היה טורח רבות כדי להשיג כל ספר, ולא פעם היה נוסע דרך ארוכה של יומיים ברכבת כדי לרכוש מיד ספר חדש שהופיע בדפוס מן הגאונים או הראשונים. הרב פרלא לא הרשה לאדם לנגוע בספריה, ורק ליחידי סגולה ניתנה הרשות להכנס אל הקודש פנימה. אחד מהם היה מקורבו ותלמידו רבי מנדל כשר, שהגאון הרשה לו להיכנס לספריה וגם לדפדף בספרים ולעיין בהם. הרב כשר השפיע על הרב פרלא שיעלה לישראל והבטיחו ש"מאומה לא יחסר לו בירושלים". לאחר כמה שנים כשהרב כשר כבר עלה לארץ ישראל, הפתיע אותו ר' ירוחם פרלא שעלה לירושלים בשנת תרפ"ז ותבע ממנו שיממש את הבטחתו הנ"ל. רבי מנדל כשר בזריזותו הרבה הצליח לסדר לו דירה ב"בתי מחסה" (בעזרת הרבנים הראשיים הרב קוק והרב זוננפלד). את הפרטים האלה העלה הרב כשר על הכתב בהקדמה לספר זהר הרקיע מבעל התשב"ץ עם הערות הגרי"פ (בהוצאת בית תורה שלמה, תשל"ז). לאחר פטירת הגאון מוורשא רכש הרב כשר את אוצר הספרים הגדול של ר' ירוחם פרלא, מאת בני משפחתו שהגיעו מפולין לטפל בכך. חלק גדול מספריה זו נמכר ע"י הרב כשר לספריית גזונדהייט בתל אביב. במהלך השנים נדפסו בספרים רבים "הגהות הגרי"פ" – כפי שנעתקו מהגהותיו בכתב יד על גליונות ספרים שנמצאו בספריית הרב כשר, בספריית גזונדהייט ובספריית ישיבת פוניבז' בבני ברק (עפ"י מאמר הרב ד"ר אהרן גרינבאום חתן הרב כשר, מוריה, שנה יג, גליון קמט-קנ, סיון תשד"מ, עמ' קד-קה).
לא ידוע לנו מה היה אז ביניהם בשנת תרצ"א - על מה תבע הרב פרלא לדין תורה את הרב כשר? איזה ענין של ה"ס'[פרים]" נדון אז ביניהם? האם על עסקי הדפסה או על עסקי הטיפול בספרייה, האם למכור לו ספרים מן הספרייה, או על עסקי רכישת ספרים עבור ספרייתו.
[1] דף. נייר מכתבים רשמי, 14X22 ס"מ. מודפס במכונת כתיבה וחתום בחתימת ידו. מצב טוב. נקבי תיוק.

שתי תשובות הלכתיות, בחתימת ידו של הגאון רבי יצחק יעקב ווייס, בעל ה"מנחת יצחק".
• מכתב תשובה הלכתית, מאת הגאון רבי יצחק יעקב ווייס, בעל ה"מנחת יצחק". קונטרס (4 דפים גדולים) מוקלד במכונת כתיבה, עם הגהות בכתב ידו וחתימה בכתב ידו (בדף האחרון). [מנצ'סטר, אנגליה], כסלו תשכ"ה [1964].
• מצורף: קונטרס (5 דפים גדולים) של תשובה אחרת ששלח הרב ווייס (מוקלד במכונת כתיבה, עם הגהות בכתב ידו וחתימה בכתב ידו בדף האחרון). בשולי הדף הראשון מכתב (3 שורות) בכתב ידו וחתימתו. [מנצ'סטר, כסלו תשכ"ה 1964].
התשובה הראשונה עוסקת בדין "ברכת הגומל" ל"יורדי הים" בנסיעות קצרות בספינה בין איי הים בדנמרק (תשובה זו נדפסה בשו"ת מנחת יצחק, חלק ד, סימן יא). התשובה השניה עוסקת בדיני זהירות כהנים מן הטומאה בבתי קברות של נכרים (נדפס שם, חלק ד, סימנים לא-לב), ובדין טלטול מפתח בשבת על ידי חיבורו לחגורה (נדפס שם, חלק ד, סימן לג).
הגאון הנודע רבי יצחק יעקב ווייס (תרס"ב-תשמ"ט), מגדולי הפוסקים בדור האחרון, בעל שו"ת "מנחת יצחק" עשרה חלקים. רב בקהילות גרוסווארדיין (רומניה) ומנצ'סטר (אנגליה). בשנת תש"ל נקרא ע"י האדמו"ר מסאטמר לכהן כראב"ד "העדה החרדית" בירושלים. לאחר פטירת האדמו"ר מסאטמר בשנת תשל"ט נתמנה על מקומו כרב ואב"ד ("הגאב"ד") "העדה החרדית".
[9] דף. כ-33 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי, קמטים וקרעים קלים. נקבי תיוק, עם פגיעות בטקסט.

פתק בכתב ידו ובחתימתו של הצדיק רבי משה מנדל. [ישראל], תשמ"ג [1983].
פתק בכתב-יד, עם ברכות הצדיק לשנת בריאות, שלום ושלוה, וחיים טובים וארוכים.
רבי חיים משה מנדל, גאון, צדיק ומקובל. חתנו של הרב הגאון ישראל גולדמן מחבר ספר כנסת ישראל על פרקי אבות. גדולי ישראל שלחו רבים להתברך מברכותיו.
6x10 ס"מ. מצב טוב.