מכתב בחתימת יד-קדשו של הגאון מטשיבין רבי "דוב בעריש וויידענפעלד". ירושלים, תשרי תשכ"ג [1962].
דף (בהדפסה ליטוגרפית) של מכתבי רבני העדה החרדית, הסכמה והמלצה לעזרה להדפסת הספר האנציקלופדי "יד אליהו – מפתח לחכמת הקבלה", מאת הרבנים המקובלים רבי אהרן סלוטקי ובנו רבי אליהו דוד.
על גבי הדף כ-4 שורות בכתב יד בעט (סופר), עם חתימת ידו של הגאון מטשיבין (בעט טוש), לעת זקנותו.
הגאון מטשעבין רבי דוב בעריש וויידנפלד (תרמ"א-תשכ"ו), בנו של הגאון רבי יעקב אב"ד הרימלוב בעל "כוכב מיעקב", מגדולי גאוני גליציה. משנת תרפ"ג כיהן כאב"ד העיר טשעבין בגליציה, וכבר מימי צעירותו נודע כאחד מגדולי הגאונים ופוסקי הדור, וכידען בעל שליטה מוחלטת במרחבי ים התלמוד וספרי הפוסקים. בתקופת כהונתו בטשעבין הקים בה ישיבה חשובה, אליה נהרו טובי הבחורים החריפים בגליציה. לאחר פטירת רבי מאיר שפירא, קיבל על עצמו את האחריות כחבר ההנהלה הרוחנית של ישיבת "חכמי לובלין", יחד עם הגאון מקוז'יגלוב רבי אריה צבי פרומר והאדמו"ר רבי משה'ניו מקראקא. חסיד מקושר לאדמו"רי בעלז ולאדמו"רי בית רוז'ין. בשנות השואה נדד דרך סיביר ובוכרה, והגיע בשנת תש"ו לירושלים, בה הקים את ישיבת "כוכב מיעקב – טשעבין". הרב מטשעבין נערץ ע"י כל גדולי הדור, אדמו"רים וראשי הישיבות, בהם הגרא"ז מלצר, החזון איש והגרי"ז מבריסק. רבו האדמו"ר רבי אהרן מבעלז היה מפנה אליו את כל השאלות ההלכתיות החמורות. בחג השבועות הראשון לבואו לירושלים סר להתפלל בבית מדרשו של האדמו"ר הזקן מגור בעל "אמרי אמת", ומשראהו הרבי אמר: "היום נכבד בעשרת הדברות את התורה בעצמה".
[1] דף, 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים וסימני קיפול.