שטר מודפס (באותיות כתב אשכנזי רהוט – כתב עגול), עם מילוי בכתב יד, חתימות שמשי ונאמני הקהילה וחתימת המתחייבת. אמשטרדם, [ניסן תקנ"ח 1798].
בכותרת הדף מופיע סמל מאוייר של הקהילה האשכנזית באמשטרדם (מגן דוד עם האותיות: "קא"א" [קהילת אשכנזים אמשטרדם], עם כתר ומסגרת צמחית).
"שטר חצי זכר" - הנעשה על פי תקנה קדומה ותפקידו להבטיח בבוא העת את ירושתה של בת יחד עם אחיה, למרות שעל פי דיני התורה, במקום שיש בנים, בת אינה יורשת את אביה ואמה. בדרך כלל, נכתב השטר כחלק מן הנדוניה שהעניק האב לבתו בעת נישואיה, ובו התחייב כי חלקה של הבת בירושה יהיה מחצית מחלקם של הבנים.
בשטר שלפנינו, אם הכלה "עדיל בת כ"ה הירש" התחייבה על השטר, והיא חתומה בסוף השטר, לפני חתימות נאמני הקהילה: "הק' משה במ"ה שמש ונאמן בק"ק הנ"ל"; "הק' מענדל... שמש ונאמן...".
[1] דף. 33 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול וקרעים בשולי הדף.

דף הקדשה נאה בכתב יד, מאת רבי אברהם לוונשטאם לבתו ברכה. ליוורדן (הולנד), [חנוכה תקצ"ט 1838].
ההקדשה נכתבה ועוטרה בכתב-יד על ידי דוד ון-גלדר, בעלה של ברכה וחתנו של רבי אברהם, עבור חמיו, ונראה שצורפה לספר (ייתכן שניתן כמתנת חנוכה).
רבי אברהם לוונשטאם, אב"ד עמדן, היה מראשוני הלוחמים נגד הרפורמים שהיו בתקופתו בתחילת דרכם. בשנת תק"פ הוציא לאור את ספרו "צרור החיים", המכיל תשובות פולמוס נגד השינויים שהנהיגו הרפורמים בבתי התפילה שלהם. בספר תשע תשובות בעניינים שונים, דוגמת האיסור לנגן בעוגב בשעת התפילה, האיסור להתפלל או לברך בשפה שאיננה לשון הקודש, חיוב האמונה בביאת המשיח, ועוד.
[1] דף. 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל.

מכתב מאת הקהילה היהודית באסמרה, אל מחלקת הכשרות ברבנות הראשית לישראל. אסמרה (אריתריאה), תשרי תשי"ב [1951].
המכתב כתוב בכתב יד על נייר מכתבים רשמי של "קהלת היהודים באסמרא" וחתום ע"י הרב רצון טובי, רבה של הקהילה, ממוצא תימני. המכתב נשלח לרבנות הראשית לישראל, והוא עוסק בכשרות הבשר הנשלח מאסמרה לישראל.
על הקהילה היהודית באסמרה וקשריה עם מדינת ישראל, ראה: יעקב אדלשטיין, יהודים באתיופיה, בתוך: שנה בשנה, תשל"ד, עמ' 346-350.
[1] דף. 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים קטנים וחורי תיוק בשולי הדף. סימני קיפול.

מכתב בחתימת הגאון רבי "מנחם מענדל כשר". ירושלים, שבט תרצ"א [1931].
כתב הרשאה לבנו ר' שמעון כשר, לעמוד במקומו לדין תורה "עם הרה"ג מוה"ר ירוחם פישל פערלא שליט"א, בדבר התביעה שיש לו עלי בענין הס'[פרים], וכן על התביעה שיש לי עליו...".
הגאון רבי מנחם מנדל כשר (תרנ"ה-תשמ"ד), תלמיד ומקורב לגדולי התורה בעיר מולדתו וורשא: רבי מנחם זמבא, רבי ירוחם פערלא ואחרים. התפרסם בבקיאותו הרבה בכל ספרות התלמוד והמדרשים. יבולו התורני רב, והוא כולל ספרים ומאמרים רבים שחיבר, וכן מהדורות של חיבורי האחרונים והראשונים שההדיר מתוך כתבי-יד. בהם: סדרת ספריו "דברי מנחם" שו"ת וחידושים; עשרות כרכי חומש "תורה שלמה"; הוצאת כתבי הגאון מרוגוטשוב והוצאת כתבי רבי ירוחם פערלא.
לרבי מנחם כשר היה קשר רב עם הגאון רבי יהודה ירוחם פישל פרלא מוורשא (תר"ו-תרצ"ד), מגאוני פולין המפורסמים שעלה בסוף ימיו בירושלים, ונודע ביצירתו הגדולה על ספר המצוות לרס"ג (ג' כרכים). ספריה גדולה ויחידה במינה בכל פולין היתה ספרייתו של הגאון ר' ירוחם פישל פרלא. תורה וגדולה התאחדו על שולחנו, הוא התפרנס ממסחר ולא נזקק לעול רבנות. הרב כשר היה מספר כי הרב פרלא היה טורח רבות כדי להשיג כל ספר, ולא פעם היה נוסע דרך ארוכה של יומיים ברכבת כדי לרכוש מיד ספר חדש שהופיע בדפוס מן הגאונים או הראשונים. הרב פרלא לא הרשה לאדם לנגוע בספריה, ורק ליחידי סגולה ניתנה הרשות להכנס אל הקודש פנימה. אחד מהם היה מקורבו ותלמידו רבי מנדל כשר, שהגאון הרשה לו להיכנס לספריה וגם לדפדף בספרים ולעיין בהם. הרב כשר השפיע על הרב פרלא שיעלה לישראל והבטיחו ש"מאומה לא יחסר לו בירושלים". לאחר כמה שנים כשהרב כשר כבר עלה לארץ ישראל, הפתיע אותו ר' ירוחם פרלא שעלה לירושלים בשנת תרפ"ז ותבע ממנו שיממש את הבטחתו הנ"ל. רבי מנדל כשר בזריזותו הרבה הצליח לסדר לו דירה ב"בתי מחסה" (בעזרת הרבנים הראשיים הרב קוק והרב זוננפלד). את הפרטים האלה העלה הרב כשר על הכתב בהקדמה לספר זהר הרקיע מבעל התשב"ץ עם הערות הגרי"פ (בהוצאת בית תורה שלמה, תשל"ז). לאחר פטירת הגאון מוורשא רכש הרב כשר את אוצר הספרים הגדול של ר' ירוחם פרלא, מאת בני משפחתו שהגיעו מפולין לטפל בכך. חלק גדול מספריה זו נמכר ע"י הרב כשר לספריית גזונדהייט בתל אביב. במהלך השנים נדפסו בספרים רבים "הגהות הגרי"פ" – כפי שנעתקו מהגהותיו בכתב יד על גליונות ספרים שנמצאו בספריית הרב כשר, בספריית גזונדהייט ובספריית ישיבת פוניבז' בבני ברק (עפ"י מאמר הרב ד"ר אהרן גרינבאום חתן הרב כשר, מוריה, שנה יג, גליון קמט-קנ, סיון תשד"מ, עמ' קד-קה).
לא ידוע לנו מה היה אז ביניהם בשנת תרצ"א - על מה תבע הרב פרלא לדין תורה את הרב כשר? איזה ענין של ה"ס'[פרים]" נדון אז ביניהם? האם על עסקי הדפסה או על עסקי הטיפול בספרייה, האם למכור לו ספרים מן הספרייה, או על עסקי רכישת ספרים עבור ספרייתו.
[1] דף. נייר מכתבים רשמי, 14X22 ס"מ. מודפס במכונת כתיבה וחתום בחתימת ידו. מצב טוב. נקבי תיוק.