אוסף ספרים וקונטרסים מדפוסי ירושלים:
• ספר עבודה תמה, על סדר עבודת יום הכיפורים, מאת רבי יהושע רפאל בנבנשתי. ירושלים, תרס"ג [1903]. נדפס ונכרך עם: ספר לבוש מלכות, סליחה לסדר העבודה, מאת רבי יהושע רפאל בנבנשתי.
• ספר נברשת, חלק שני, על חישוב זמן בין השמשות, מאת רבי חייא דוד שפיצר. ירושלים, תרס"ג [1903]. כרוך עם: ספר אמונה וההשגחה, על עניין השגחת הבורא, מבוסס על תורת הגר"א מווילנא, עם ליקוטים מהגר"א והוספות, בעריכת רבי שמואל מאלצאן. ירושלים, תרס"א [1901]. כרוך עם: ספר צעקת בני ישראל, סליחות ותפילות, עם דברי התעוררות לתשובה. ירושלים, תרע"א [1911]. כרוך עם: ספר שמח נפש, דיני ברכות והלכות שונות על פי סדר האלף-בית, מאת רבי שמ"ח (שלום משה חי) גאגין. ירושלים, תרס"ג [1903].
• ספר משנה למלך אחרון, על פירוש המשנה למלך על הרמב"ם, כולל קונטרס אלה המצוות על מצוות תדירות, מאת רבי מרדכי לוריא. ירושלים תרס"ה [1905].
• ספר מאורי ציון, ליקוטים מדברי חז"ל בסדר אלפביתי, מאת רבי אורי מסטרליסק. ירושלים, תרע"א [1911].
• ספר ילקוט קרית ארבע, ליקוט מאמרי חז"ל בעניין קרית ארבע היא חברון, מאת רבי מרדכי חיים גליקזון. ירושלים, תרע"ב [1912].
• ספר זכור ליצחק, קונטרס ראשון עם דיני גיטין, וקונטרס שני עם הערות ופסקים בעניני אבן העזר וחשן משפט, מאת רבי חיים דניאל פינסו. ירושלים, תרע"ג [1913].
• ספר לבנת הספיר, פירוש מדרש הנעלם והזוהר הקדוש, מאת רבי דוד בן רבי יהודה החסיד. ירושלים, תרע"ג [1913].
• ספר מלחמת יעבץ, מאת רבי מרדכי לוריא. [ירושלים, תרע"ד 1914]. חסר דף השער.
• ספר דרך ה' לרמח"ל. ירושלים, תרע"ד [1914]. כרוך עם: ספר לקוט אמרים, אמרות טהורות באגדה ובהלכה, חלק ראשון על ספר בראשית, מאת רבי משה יהושע יהודא ליב דיסקין. ירושלים, [תרפ"ב 1922].
• ספר חוג הארץ, הלכות פורים דמוקפין שחל בשבת (פורים המשולש), מאת רבי יעקב ישראל אלגאזי, יוצא לאור על ידי רבי יצחק בדאהב. ירושלים, תרפ"ז [1927].
• סקירה לתולדות עדת היהודים הספרדים בירושלים, ודו"ח מפעולות הועד לתקופה של ארבע שנים ומחצה, תשרי תרפ"ט – ניסן תרצ"ג. ירושלים, תרצ"ג [1933]. יוצא לאור על ידי ועד עדת הספרדים בירושלים.
• הפרדס, קובץ זכור ליצחק, חלקים ראשון-שלישי, מאת רבי יצחק בדהאב. ירושלים תרפ"ז [1927]. שתי חוברות.
• הפרדס, ילקוט המכירי, פירוש על ספר משלי, מאת רבי מכיר בר אבא מארי. הוציא לאור רבי יצחק בדאהב. ירושלים תרפ"ז [1927].
• הפרדס, זכור ליצחק, דיני גיטין וספרי גיטין, מאת רבי יצחק בדאהב. ירושלים, תרפ"ח [1928].
• יהודי המזרח בארץ ישראל, בעבר ובהווה, כרך א', מאת משה דוד גאון. ירושלים, תרפ"ח [1928].
• ספר תורת החסידים הראשונים, הכולל שלשה ספרים: ספר חסידים לרבי יהודה החסיד, ספר חסידים תנינא לרבינו משה הכהן, בן אחותו של הרא"ש, וספר חסידים החדש, הועתקו ע"י יהושע אלתר ווילדמן. ירושלים, [תר"צ 1930].
• ספר כנסת אליהו, הכולל בתוכו את ספר שם טוב, צוואות רבי אליעזר הגדול וצוואת רבי יהודה החסיד, מאת רבי אליהו אברהם מזרחי. ירושלים, תרצ"א [1931].
• ספר מפתח השלם לתלמוד בבלי, מסכת ברכות, מאת רבי אליהו נחום פרוש-גליקמן. ירושלים, תרצ"א [1931].
• לקט ספרים מאת רבי שלמה אהרן ורטהיימר: ספר בתי מדרשות, מדרשים קטנים מכתבי-יד שונים, חלק שני. ירושלים, תרנ"ד [1894]. ספר מדרש חסר ויתר שבתנ"ך, יו"ל ע"פ כתב יד מהגניזה הקהירית. ירושלים, תר"ץ [1930]. ספר אור התרגום, על תרגום אונקלוס. ירושלים, תרצ"ה [1935]. קהלת שלמה, פרוספקט מטעם המפעל להוצאת כתביו של הרב ורטהיימר, עם פורטרט שלו ורשימת הספרים. ירושלים, [תש"ז 1947].
• דין וחשבון מאת הועד להחזקת שומרי שביעית שע"י העדה החרדית. ירושלים, אדר-סיון תרצ"ח [1938]. (דף בודד).
• ספר תולדות יהושע, פירוש לפרקי אבות, מאת רבי יהושע העליר. ירושלים [תרצ"ח] 1938.
• קונטרס ראשית הישוב מחוץ לחומת ירושלים, במלאת שבעים שנה לחנוכת שכונת נחלת שבעה, מאת ד"ר יוסף יואל ריבלין. ירושלים, תרצ"ט [1939].
• ספר אדרת אליהו, פירוש על הנ"ך, מאת הגאון מווילנא, עם ספר מסעות ישראל, סדר מסעות בני ישראל מאת רבי יעקב משה מסלונים נכד הגר"א, עם לוח חשבון השנים של השופטים ומלכי ישראל ויהודה, מימת יהושע עד חורבן בית ראשון, מהגאון רבינו אליהו זצוק"ל מווילנא, ועם מפה צבעונית, "חלוקת ארץ ישראל לגבולות". ירושלים, תש"א [1941].
• מצורף קונטרס חסר התחלה מספר לא מזוהה.
30 ספרים ב-27 כרכים וחוברות + דף בודד. גודל ומצב משתנים. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
מאוסף ר' שמואל אשכנזי ז"ל.

ספר אמרי משה, מאמרי חסידות על התורה, מאת רבי אברהם יוסף משה פודהורצר, תלמיד רבי משה ליב מסאסוב. לבוב-צפת, [תרכ"ו 1866]. מהדורה ראשונה.
‫הספר נדפס בשני מקומות: [9] דף בראש הספר ודפים לג-לו, שהם באותיות רש"י קטנות, נדפסו בלבוב. דפים א-לב, באותיות רש"י גדולות, נדפסו בצפת. דף א/1 מתחיל במילים: "והנחש הי’ ערום וגו’" ("והנחש" באותיות גדולות). דף זה (העמוד הראשון שלו), נדפס בשנית בצפת (דף [10] בעותק שלנו), עם שינויים טיפוגרפיים, ומתחיל כאילו מאמצע עניין: "מכל עץ הגן אכול תאכל". ספירת הדף (’א’) לא נדפסה בו, והוא הודבק אל הדף המקורי (שבהדפסה הראשונה). מטרת המדפיסים היתה שהקוראים לא ירגישו במעבר מדפוס לבוב לדפוס צפת. בעותק שלפנינו הופרדו שני הדפים זה מזה, ולפנינו שתי ההדפסות של דף א/1 (מעברו השני של הדף שנדפס שנית ללא מספור, מופיע קטע מפרשת שלח, שאינו קשור).‬‬‬‬‬‬‬
שני דפי שער. מעבר לשער השני הסכמת רבי חיים הלברשטאם. בשני המקומות בהם מופיע שמו בהסכמה, מודבק נייר ועליו רישום שמו בכתב-יד (מסיבה שאינה ברורה).
[10], לג, [2] דף. 20.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. סימני עש במספר דפים, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים ופגמים בשני הדפים המודבקים שהופרדו זה מזה (קרע בדף א המקורי עם פגיעה בטקסט, אך ללא חיסרון). כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 56.

אוסף ספרים מדפוסי תל-אביב בתקופה המוקדמת:
1. מסכת אדמונים מן תלמוד בולשבי, עם פרש"ה ותוספות ישנים ונרדמים וחדושי מהרש"ע, ועם עור תורא ומסירת הסוס, מאת אבשלם בר דרומא. תל-אביב, תרפ"ג [1923]. פארודיה, בנוסח הגמרא, על תעלולי הקומוניסטים ברוסיה אחרי המהפכה. המחבר הוא ככל הנראה אברהם שלמה מלמד.
2. אבן בחן, כולל את ספר ערכי הכינויים לרבי יחיאל הילפרין, עם מאמרי חז"ל השייכים לכל עניין, מאת רבי אלכסנד גדליה טחורש. תל-אביב, תרפ"ט [1929]. קונטרס לדוגמא, עם ערכים בודדים בלבד.
3. קובץ מאמרי הערכה לצורתו הרוחנית של הגאון הקדוש רבנו שלמה זלמן שך זצ"ל, בצרוף תולדותיו ותמונתו, ערוך בידי חתנו מ ליזרוביץ. תל-אביב, תר"צ [1930].
4. ספר ערכי הכנויים, אות א' (אב-אברהם) בלבד, מאת הגאון רבי יחיאל הילפרין, יוצא לאור עם הוספות והגהות, על ידי רבי אלכסנדר סנדר גדליהו טחורש. תל-אביב, תרצ"א [1931]. חסרים שלושה דפים באמצע ומעטפת אחורית. עם הסכמת הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
5. תולדות רבי שכנא, (רבו וחותנו של הרמ"א), והתהוות הפלפול, מאת חיים שלמוני. תל-אביב, תרצ"ה [1935].
6. ספר תולדות אליהו, תולדות הצדיק רבי אליהו אב"ד קאליש, ותולדות אחיו רבי שמואל קעלמער, מאת רבי אריה ליב פרומקין. הרצליה, תרצ"ז [1937].
7. שרה שנירר, מאת ש. ירחי. הוצאת נצח, ירושלים-תל אביב, תש"ב [1942].
8. פירוש הארוך על תהלים מרבנו דוד קמחי ז"ל (הרד"ק), עם מראי מקומות מפסוקי תנ"ך, בבלי, ירושלמי ומדרשים שונים, מאת רבי ישראל נתן בריקנשטיין. תל-אביב, תש"ו [1946]. כרוך בתחילתו עם: ספר תהלים, עם פירושו הארוך של רבנו דוד קמחי. תל-אביב, תש"ו [1946].
9. קונטרס סדר העבור, החדשים והמועדים, מאת דוד נוימן. תל-אביב, תש"ו [1946].
מצורף קונטרס קטן מאוחר יותר:
10. דרש דרש אפרים, דרשת בר-מצוה שדרשתי ביום "חתן תורה" שלי בשמחת-תורה תש"כ, מאת אפרים דרום, כתה ח' בית-ספר ביל"ו. תל-אביב, [תש"כ 1960?]. אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
10 ספרים וקונטרסים. גודל ומצב משתנים.
מאוסף ר' שמואל אשכנזי ז"ל.

שני ספרי תקנות של מוסדות תורניים בארץ:
1. תקנות וחוקי בית הועד הכללי כנסת ישראל, איגוד הכוללים האשכנזיים בארבעת ערי הקודש. ירושלים, [תרס"ה 1905?]. דפוס סלומון. עברית, יידיש ואנגלית.
27; 3 עמ'. 14.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים מעטים. הדבקות נייר בשולי דף השער. כריכה חדשה.
לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה העברית.
2. תקנות בית תלמוד תורה וישיבת שערי תורה, ובית תבשיל ליתומים ותלמידים עניים, ובית המדרש הגדול לעדת ישראל בעה"ק יפו ת"ו. [ארץ ישראל, תר"ס?]. עברית, יידיש וגרמנית.
12, [4] עמ'. 14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. מספר קרעים משוקמים בהדבקות נייר. כריכה חדשה.
לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה העברית ואינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
הועד הכללי כנסת ישראל נוסד בירושלים בשנת תרכ"ז, ע"י רבי יוסף ריבלין, בתור ארגון גג לכל הכוללים האשכנזים – הפרושים והחסידים – בירושלים. בראשות הועד עמדו רבי מאיר אוירבאך מקאליש ורבי שמואל סלנט. הועד ריכז את כל התרומות המגיעות מאירופה עבור הכוללים האשכנזים, ודאג לחלוקתם בין הכוללים עפ"י אחוזים. הועד הכללי היה אז המרכז לכל העניינים הצבוריים בירושלים.
תלמוד תורה שערי תורה נוסד בשכונת נווה צדק ביפו בשנת תר"נ 1890, ביוזמתו של רבה של יפו, הרב נפתלי הרץ הלוי, ועסקנים מקומיים נוספים. "שערי תורה" סבל לאורך כל שנותיו ממצב כלכלי רעוע, ונסמך רבות על תרומות, ולצורך כך הוציאה חוברות לציבור, כמו זו שלפנינו. בשנת תרנ"ו נחנך בניין התלמוד תורה, הקיים עד היום בשכונת נווה צדק. צורת הלימוד בתלמוד התורה הייתה כמו במוסדות החינוך של היישוב הישן בירושלים – לימוד קריאה וכתיבה ולימודי קודש, עם מעט השכלה כללית בסיסית. עם בואו של הרב קוק לכהן ביפו קיבל תלמוד התורה תנופה רצינית בהתפתחותו. בית המדרש שבתלמוד התורה איגד סביבו את הקהילה האשכנזית ביפו באותם ימים.