שני ספרי תקנות של מוסדות תורניים בארץ:
1. תקנות וחוקי בית הועד הכללי כנסת ישראל, איגוד הכוללים האשכנזיים בארבעת ערי הקודש. ירושלים, [תרס"ה 1905?]. דפוס סלומון. עברית, יידיש ואנגלית.
27; 3 עמ'. 14.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים מעטים. הדבקות נייר בשולי דף השער. כריכה חדשה.
לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה העברית.
2. תקנות בית תלמוד תורה וישיבת שערי תורה, ובית תבשיל ליתומים ותלמידים עניים, ובית המדרש הגדול לעדת ישראל בעה"ק יפו ת"ו. [ארץ ישראל, תר"ס?]. עברית, יידיש וגרמנית.
12, [4] עמ'. 14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. מספר קרעים משוקמים בהדבקות נייר. כריכה חדשה.
לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה העברית ואינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
הועד הכללי כנסת ישראל נוסד בירושלים בשנת תרכ"ז, ע"י רבי יוסף ריבלין, בתור ארגון גג לכל הכוללים האשכנזים – הפרושים והחסידים – בירושלים. בראשות הועד עמדו רבי מאיר אוירבאך מקאליש ורבי שמואל סלנט. הועד ריכז את כל התרומות המגיעות מאירופה עבור הכוללים האשכנזים, ודאג לחלוקתם בין הכוללים עפ"י אחוזים. הועד הכללי היה אז המרכז לכל העניינים הצבוריים בירושלים.
תלמוד תורה שערי תורה נוסד בשכונת נווה צדק ביפו בשנת תר"נ 1890, ביוזמתו של רבה של יפו, הרב נפתלי הרץ הלוי, ועסקנים מקומיים נוספים. "שערי תורה" סבל לאורך כל שנותיו ממצב כלכלי רעוע, ונסמך רבות על תרומות, ולצורך כך הוציאה חוברות לציבור, כמו זו שלפנינו. בשנת תרנ"ו נחנך בניין התלמוד תורה, הקיים עד היום בשכונת נווה צדק. צורת הלימוד בתלמוד התורה הייתה כמו במוסדות החינוך של היישוב הישן בירושלים – לימוד קריאה וכתיבה ולימודי קודש, עם מעט השכלה כללית בסיסית. עם בואו של הרב קוק לכהן ביפו קיבל תלמוד התורה תנופה רצינית בהתפתחותו. בית המדרש שבתלמוד התורה איגד סביבו את הקהילה האשכנזית ביפו באותם ימים.