דף (שני עמודים) בכתב יד קדשו של רבינו יוסף חיים מבגדאד בעל "בן איש חי".
בעמוד הראשון כותב ה"בן איש חי" שני קטעים ובהם רמזים על שמו של אליהו הנביא. בעמוד השני כתב תפילה מיוחדת שחיבר: "...אוחילה לאלהי ישעי, אבינו אב הרחמן עינינו לך תלויות חננו ה' חננו ולא נוסיף לדאבה עוד ואמור די לצרותינו וברכינו אבינו כולנו כאחד באור פניך ותתן לנו חיים ארוכים וטובים ושלום ותמלא כל משאלות לבינו לטובה לעבודתך, אנא ה' הושיעה נא אנא ה' הצליחה נא, וראה כי עמך הגוי הגדול הזה עניהם לך צופייה בייא בייא, צא לישע עמך, לישע את משחיך, עביד בנין שכינתא, זה כמה מיחלת, הקם סוכת דוד הנופלת, יתי בר נפלי האידנא, הוא הראש, בן ישי בראש, יתי ונחמניה, נגילה ונשמחה בישועתו, ובא לציון גואל במהרה בימנו אכי"ר".
הגאון רבינו יוסף חיים מבגדאד (תקצ"ג-תרס"ט), בעל "בן איש חי" ועוד עשרות ספרים חשובים. בנו של רבי אליהו חיים בן רבי משה חיים רבה של בגדאד. תלמידו של רבינו עבדאללה סומך. מנערותו נודע בגאונותו ובצדקותו. לאחר פטירת אביו בשנת תרי"ט, כשהיה רק בן כ"ו שנה, עלה על מקומו לדרוש בבית הכנסת הגדול, ומאז דרש שם מדי שבת כחמישים שנה. בדרשותיו בשבתות המיוחדות כשבת תשובה ושבת הגדול היו מתאספים למעלה מארבעת אלפים אנשים, והיה דורש לפניהם ומרתק את הקהל כארבע וחמש שעות, כשהוא מתבל את דבריו במשלים נעימים. דרשותיו היו בלולות בהלכה ובאגדה, פסקי הלכות ופירושי פסוקים ואגדות חז"ל, על דרך הפשט, על דרך הרמז ועל דרך חכמת הסוד.
רבינו ה"בן איש חי" היה גדול חכמי עירו וארצו, כל הרבנים והדיינים בבגדאד נכנעו למוצא שפתיו והיה המנהיג הבלתי מעורער של יהדות בבל. עסק ב"תורה לשמה", גדולתו כ"חד בדרא" בנגלה ובנסתר התפרסמה בכל קצוי תבל, ונודע בקדושתו הרבה. בשנת תרכ"ט נסע לארץ ישראל להשתטח על קברות הצדיקים, ואז נתגלה אליו מן השמים שהוא משורש נשמת בניהו בן יהוידע ועל שם כך קרא שמות לרבים מעשרות חיבוריו: בן איש חי, בן איש חיל, בן יהוידע, רב פעלים, עוד יוסף חי, ועוד. ספריו הנוספים הם: לשון חכמים, אדרת אליהו, שו"ת תורה לשמה (שהדפיס בעילום שם), חסדי אבות, ברכת אבות ועוד.
[1] דף (2 עמודים כתובים בכתב יד קדשו של ה"בן איש חי"). 11.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. דהיית דיו בכמה מהמילים. הדף נתון בכריכת עור נאה.