מכתב מאת רבי שמואל גריינימן, שנשלח אל הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. פינסק, תרצ"ד [1934].
רבי שמואל – שביקר אז בבית גיסו בפינסק – מספר לרבי חיים עוזר על מצבו הקשה של גיסו "הגרי"י קאנעווסקי שליט"א, אשר כבר הכין את צרכי נסיעתו... ומחכה רק שתנתן לו היכולת לשום לדרך פעמיו". הוא מספר כי הפספורט וכל מסמכי המסע מוכנים והבעיה היא רק מחסור בכסף לכיסוי הוצאות הדרך. רבי שמואל מבקש ש"ועד הישיבות" יעבירו את הכספים לפי החשבון המגיע לישיבת פינסק, כדי שיוכלו לשלם את משכורותיו של גיסו הסטייפלר, ומספר כי עקב המצב הכספי הם נאלצו לעבור דירה ל"עלית קיר קטנה בראש הגג בחדר אחד קטן וצר", והדבר מזיק לבריאותה של הרבנית "עד שממש סכנה נשקפת לה חלילה".
הגאון רבי שמואל גריינימן (תרמ"ט-תשי"ז), תלמיד חכם מופלג ורב פעלים. חתן רבי שמריהו יוסף קרליץ אבי החזון איש. עוד בימי בחרותו (טרם שנהיו גיסים), זיהה ה"חזון איש" את כשרונו של הבחור שמואל גריינימן מווילנא לעסוק בצרכי ציבור, ועודדו להכנס לפעילות ציבורית, בענייני "ועד הישיבות" ו"אגודת ישראל". כך התקרב ר' שמואל בקשר אישי וקרוב עם רבי חיים עוזר והחפץ חיים, שהעריכוהו מאד. בתקופת מגוריו בארה"ב כיהן כמנהל ישיבת "תפארת ירושלים" של הגאון רבי משה פיינשטיין. ממקימי כולל האברכים בבני ברק שיזם החזון איש [הנקרא כיום "כולל חזון איש"]. חיבר את הספר "חפץ חיים על התורה" וספרים נוספים מדברי מורו ורבו בעל "חפץ חיים".
לפנינו מסמך עם תיעוד בלתי-ידוע משלבי ההכנה של עליית הסטייפלר לארץ ישראל.
הגאון הקדוש רבי יעקב ישראל קניבסקי (תרנ"ט-תשמ"ה), בעל-אחותו של מרן ה"חזון איש". כיהן כראש ישיבה בישיבת נובהרדוק בפינסק. לאחר שה"חזון איש" עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ג, עלו אחריו בשנת תרצ"ד גיסו רבי יעקב ישראל קניבסקי עם משפחתו, והתגוררו במשך שנים עם מרן ה"חזון איש" בבית אחד בבני ברק, כאשר הרבנית מרים קניבסקי ניהלה את משק ביתו של אחיה. עם עלייתם לא"י נתמנה הסטייפלר לכהן כראש ישיבת "בית יוסף – נובהרדוק" בבני ברק.
[1] דף (כתוב משני צדיו, כ-36 שורות). 20.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק, עם פגיעות קלות בטקסט.