Sind das Ketzergedanken? [האם אלה הן מחשבות כפירה?], תדפיס של מאמר מאת גוסטב לנדאואר. [לייפציג?, 1913?]. גרמנית.
במאמרו שוטח לנדאואר את עיקרי השקפתו על אודות היהדות והציונות, ומנסח את תחושתו האישית כלפי זהותו היהודית-גרמנית: "הגרמניות והיהודיות שבי אינם מציקים אהדדי ובמידה רבה אף קרובים [...] מעולם לא הרגשתי צורך לפשט דברים, או תוך התכחשות עצמית להגיע לאחידות; מקבל אני את המורכבות שבי ומקווה להיות עוד יותר רב גוני ממה שהנני" (התרגום מתוך: "גוסטב לנדאואר, עליו ומשלו" מאת חיים זליגמן ויעקב גורן. ישראל, 2009. עמ' 108). בעמוד השער מופיעה הקדשה בכתב-ידו ובחתימתו של לנדאואר, אל המנהיג הציוני היינריך לווה: "אדון ד"ר היינריך לווה, בתחושת אף על פי כן – יחד. גוסטב לנדאואר. הרמסדורף בברלין, 16 באוקטובר 1915" (גרמנית).
גוסטב לנדאואר (1870-1919), מהפכן יהודי-גרמני, פציפיסט אדוק ואחד התיאורטיקנים החשובים ביותר של האנרכיזם הקומוניסטי בגרמניה לפני מלחמת העולם הראשונה. היה סופר, מתרגם, עיתונאי ופובליציסט פורה, שכתב מאמרים רבים בנושאי אמנות, ספרות, פילוסופיה, כלכלה ופוליטיקה. לנדאואר נולד למשפחה יהודית אמידה מקרלסרוהה, ולמד פילוסופיה וגרמניסטיקה באוניברסיטאות היידלברג, שטרסבורג וברלין. בשנת 1891 השתקע בברלין, שם הצטרף ל"איגוד סוציאליסטים בלתי תלויים" (Verein unabhängiger Sozialisten) וערך את בטאונה "הסוציאליסט" (der Sozialist). בעקבות פעילותו בחוגי השמאל האנרכיסטי הסתבך לנדאואר מספר פעמים עם החוק ונידון לעונשי מאסר.
בשנת 1908 ייסד את "הברית הסוציאליסטית" (Sozialistische Bund), שבין חבריה נמנו גם ידידיו מרטין בובר ואריך מיזאם (Mühsam), ובהשפעתם התקרב ליהדות ולרעיון הציוני. עם הקמת הממשלה המהפכנית במינכן בשנת 1919, מונה לנדאואר לקומיסר לענייני תרבות ב"רפובליקה המועצתית של בוואריה" (Bayerische Räterepublik). ב-1 במאי 1919, לאחר שפלוגות הצבא הגרמני הצליחו לדכא את המהפכה ולהשתלט מחדש על מינכן, נעצר לנדאואר ולמחרת נרצח ללא משפט בכלא שטדלהיים.
המאמר שלפנינו נדפס לראשונה בשנת 1913 בקובץ "על אודות היהדות", שיצא לאור על ידי אגודת הסטודנטים הציונית "בר-כוכבא" בפראג (Vom Judentum, ein Sammelbuch. לייפציג, 1913).
[5] דף (ממוספרים 250-257), 24 ס"מ. מצב טוב. סימן קיפול. מעט כתמים וקמטים. קרעים קלים בשדרה ובשוליים (אחד מהם מחוזק בנייר דבק).