סידור נהורא רבא החדש, כמנהג ספרד, עם "פירוש וכוונות פשטיות". כרוך עם ספר תהילים (דף שער נפרד לספר תהלים). ווארשא, [שנות התר"פ בקירוב]. בהוצאת ר' אברהם כהנא.
סידור כל-בו, בפורמט קטן. העותק של האדמו"ר הקדוש רבי דוד משה מקרעטשניף, מימי בחרותו. עם חתימות יד קדשו, והקדשה בכתב-ידו לאחיינו, לו נתן במתנה את הסידור בשנת תש"ו.
בדפים הריקים שבתחילת וסוף הסידור שש חתימות בכתב-יד קדשו, בשתיים מהן הוא חותם: " לה"ו, דוד משה ראזענבוים, בן לאותו צדיק שליט"א מקרעטשניף". בדף המגן הקדמי הקדשה נאה בכתב-ידו וחתימתו, מחודש אדר ב' שנת תש"ו בעיר בוקרשט, בה כותב כי הוא מעניק את הספר לאחיינו הבחור יצחק אייזיק שליט"א: " ב"ה, הסידור הלזו הנני נותן במתנה לב"א [בן אחותי?] הב'[חור] הח'[תן] המופלג נ"י כמר יצחק אייזיקיל שליט"א. בעה"ח אור ליום ג' ויקרא תש"ו לפ"ק פה בוקראשט. השפל דוד משה".
רבי דוד משה רוזנבוים – האדמו"ר השלישי לשושלת קרעטשניף (תשרי תרפ"ה-תמוז תשכ"ט), בן האדמו"ר רבי אליעזר זאב מקרעטשניף (נספה בשואה, אייר תש"ד הי"ד). בשנות השואה הוגלה יחד עם אביו למחנה ההשמדה אושוויץ. אביו הסמיכו לממשיך דרכו, והבטיח לו כי ינצל מהשואה היות ועם ישראל זקוק לו. לאחר השואה נשא את אחייניתו, בת האדמו"ר רבי חיים מרדכי מנדבורנה (תרס"ג-טבת תשל"ח), והוכתר לאדמו"ר בעיר סיגט. בראשית שנת תש"ז (1946) עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. לאחר מלחמת תש"ח בה נהרס ביתו בירושלים, עבר לעיר רחובות והקים בה את בית מדרשו. נודע לאיש מופת ו"פועל ישועות", וביתו היה מוקד לעליה המונית של יהודים רבים, שפנו אליו לבקשת עצות וברכות, בעיקר בענייני רפואה ופרנסה. במיוחד התפרסם בסגולותיו המרפאות. מדי יום ביומו צבאו מאות יהודים על פתחו, והיה גם עונה במכתבים (ע"י משמשיו) לפונים אליו דרך הדואר. קברו בעיר רחובות נודע למקום תפילה להמונים, וסיפורים רבים נודעו על ישועות וניסים המתחוללים בתפילה על קברו.
מקבל הסידור הינו כנראה אחיינו בן-אחותו: הבחור הקדוש רבי יצחק יהודה יחיאל אייזיק רוזנבוים הי"ד, בנו של האדמו"ר רבי חיים מרדכי רוזנבוים מנדבורנה. בשנת תש"ו נשא רבי דוד משה את אחייניתו, הרבנית אסתר רחל (אחיה, יצחק אייזיקיל הלחין אז לכבוד החתונה את השיר "והוא כחתן יוצא מחופתו", המושר עד היום בחתונות בחצרות הקודש של אדמו"רי נדבורנה). הוא נודע בהנהגתו הקדושה וכ"עילוי" בעל כשרונות מבורך וציפו ממנו לגדולות ונצורות, אך שירת חייו נפסקה בעת נסיונות עלייתו לארץ באניית המעפילים "כנסת ישראל". בחודש נובמבר 1946 נעצרה האניה בחופה של ארץ ישראל ע"י הבריטים, שלבסוף שלחו את נוסעיה למחנות המעצר באי קפריסין. בתקופת ההמתנה והדיונים על גורל נוסעי האניה, פתחו חיילי הצבא הבריטי באש על העולים שעמדו על סיפונה, והרגו את הבחור הקדוש יצחק אייזיק הי"ד. קברו נכרה בעיר חיפה בבית העלמין חוף-הכרמל [הישן], והוא מהוה עד היום מוקד לעליה לתפילה (לתולדותיו וסיפור הריגתו, ראה: ח"ש סרנה, עקידת יצחק, ב"ב תשמ"ז).
[1], שמב דף; לג; [2], ג-ח דף (ספירת דפים ועמודים משובשת ולא רציפה, בשל הדפוס הסטריאוטיפי עפ"י מהדורות שונות). תהלים: [1], ב-עט, עט-קט דף. 13.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וסימני שימוש. קרעים, בהם מספר קרעים עם חסרון ופגיעה בטקסט (בדף של הדלקת נר חנוכה, קרע גדול עם חסרון כמחצית הדף). חותמות. כריכת עור חדשה.