ספר עבודת ישראל, דרושים על התורה ועל פרקי אבות, מאת המגיד רבי ישראל מקוזניץ. יוזעפאף, [תר"ב] 1842. מהדורה ראשונה.
דף ט', בו מופיעות התייחסויות ל"עמים" ול"עכו"ם", צונזר תוך כדי ההדפסה, כפי שהתגלה בקטלוג "קדם" 53, פריט 33. בעותקים שהיו ידועים עד כה, נדפס דף ט' בטיפוגרפיה שונה ועל נייר שונה מיתר הדפים, בהשמטת אותן התייחסויות (בעותק שהופיע בקטלוג 53 נוספו בכתב-יד המשפטים שנשמטו). בעותק שלפנינו נמצא הדף ללא תיקוני הצנזורה, עם הנוסח המקורי של דברי המגיד מקוז'ניץ. הדף המקורי לא היה ידוע עד כה.
חותמת בדף השער הראשון: "מנחם מענדיל גאטערמאן מראדזימין" – האדמו"ר רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן מראדזימין (תר"כ-תרצ"ד, אנצ' לחסידות, א', עמ' קצג-קצה), בנו יחידו של האדמו"ר רבי שלמה דוד יהושע מראדזימין. מגדולי האדמורי"ם בפולין. תלמידם של ה"אבני נזר" מסוכוטשוב וה"מגן אבות" מקאפוסט. בשנת תרע"ב הקים ישיבה בראדזימין והוא עצמו מסר בה את שיעוריו החריפים. השאיר אחריו כמאה כתבי יד, אך נדפסו ממנו ספרים בודדים בלבד.
המחבר, הצדיק רבי ישראל הופשטיין – הנודע בכינויו "המגיד מקוז'ניץ" (תצ"ז-תקע"ה, אנצ' לחסידות, ב', עמ' תקמב-תקמח), מגדולי האדמו"רים ומפיצי החסידות בפולין. ספרו המפורסם עבודת ישראל שלפנינו לא נדפס בחייו, אך נודע כספרו העיקרי וכאחד מספרי החסידות החשובים שזכה למהדורות רבות. גדולי החסידות שבחו את גודל קדושת הספר ומחברו. כך לדוגמה, כותב הגה"ק בעל "אריה דבי עילאי" בהסכמתו לספר: "מי יתן איפוא, דבריו אשר כאש בערו... אשר ילהיבו לב הקורא כלפידים וכיקוד אש תיקד בקרב שומעם". הרה"ק בעל דברי יחזקאל משינאווא זצוק"ל אמר: "כל ספרי תלמידי אור שבעת הימים רבינו הבעש"ט זיע"א הם בבחינת קודש, וספר הקדוש עבודת ישראל הוא בבחינת קודש קדשים".
[4], צ; לב דף. שני שערים. 20.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב כללי טוב. כתמים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט במספר מקומות. חותמות. כריכת עור חדשה.
ללא דף [5] עם שלוש הסכמות, שצורף רק לחלק מן העותקים, מפני שההסכמות הובאו אל המדפיס רק לאחר גמר הדפסת הספר.
סטפנסקי חסידות, מס' 452; סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 389.