ספר אור החכמה, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, חלק ראשון, על ספרים בראשית ושמות, מאת המקובל רבי אורי פייבל מקריסניפולי ודובנקא. "קארעץ" [לאשצוב, תקע"ה 1815]. מהדורה ראשונה. עם הסכמות רבות, בהן הסכמות "החוזה" מלובלין והאדמו"ר רבי צבי אריה מאליק.
המחבר המקובל רבי אורי פייבל מקריסניפולי ודובנקא (נפטר בין השנים תקס"ד-תקס"ח), תלמיד מובהק לרבי קהת מוועריש, תלמיד הבעש"ט. ע"פ המסופר בהקדמת בנו לספר, היה רבי פייבל ספרא רבה, והוא גם חיבר חיבור על התורה המכיל ט"ו פירושים על כל פסוק, וכן כתב חיבורים על חמש מגילות ועל תיקוני זהר ואידרות וספרא דצניעותא ועל ספר יצירה, "פרושים נוראים נעלמים וסתומים", אך כל אלו אבדו בשריפה. רבי מאיר אב"ד בראד כותב בהסכמתו לספר אודות המחבר: "שמעודו לא מש מתוך אהלו של תורה בנגלה ובנסתר, והיה ירא ד' מאהבה, ורוב חכמתו ולימודו היה בחכמת הקבלה". בספר זה נהגו קדושה יתירה, ובספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדין כותב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה - ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" [דבריו הובאו בספרי הפוסקים]. כמו כן מובא, שהגה"ק רבי ישעיה זילברשטיין מוויטצען, "היה רגיל לשלוח את הספר 'אור החכמה' לאשה היושבת על המשבר, שתניח את הספר תחת הכר לסגולה שתלד בנקל".
[2], עו; מו דף. דפים כז-כח מספירת הדפים הראשונה מופיעים פעמיים. 22.5 ס"מ. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני. כתמים. סימני עש בחלק מהדפים, כולל דף השער, משוקמים במילוי נייר. חיתוך דפים על גבול הכותרות. שיקומים במילוי נייר בשולי הדפים הראשונים והדף האחרון. חותמות. כריכת עור חדשה.
המקום ופרט השנה שנדפסו בשער הספר (קוריץ תקנ"ה 1795) מזוייפים (ראה במפעל הביבליוגרפיה רשומה מס' 202798).
סטפנסקי חסידות, מס' 23.