דף בכתב-יד, שטר תנאים לאירוסי החתן "מו"ה מאיר ישראל ליב" בן רבי אברהם דוב שארף מצפת, עם הכלה תמר הינדא בת רבי יעקב יוסף בידרמן, "והעומד מצדו הוא אביו הה"צ בנש"ק מו"ה דוד צבי שלמה נ"י", בחתימת העדים רבי "שמואל מאיר וויר[ט?]" ורבי "אשר לעמיל הכהן מעה"ק ירושלם ת"ו". צפת, כ"ה אייר תרנ"ז [1897].
הכלה היתה בתו היחידה של רבי יעקב יוסף בידרמן - בנו בכורו של האדמו"ר מלעלוב רבי דוד צבי שלמה מירושלים [ראה חומר מצורף]. רבי יעקב יוסף הנ"ל נפטר בקיצור ימים בשנת תר"ס [בחיי אביו], וכבר בשנת תרנ"ז אביו האדמו"ר לקח על עצמו את כל האחריות על נכדתו וההתחייבויות הכספיות לנישואי הזוג: "הה"צ ר' דוד צבי שלמה התחייב א"ע [את עצמו] לנדן עבור בנו סך חמשה עשר נאפולין, וחמשה נאפולין על מתנות להחתן... ולהחזיק הזוג על שלחנו שני שני[ם] אחרי החתונה...". מעניין לציין כי בעת האירוסין החתן עוד לא היה בר מצוה, וזמן החתונה נקבע "בעת שיתחנך החתן להניח תפילין בשעה טובה ומוצלחת".
האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה בידרמן (תר"ד-תרע"ח) - בן האדמו"ר רבי אלעזר מנחם מנדל מלעלוב (תקפ"ז-תרמ"ג), מנהיג קהילות החסידים בירושלים. קדוש וטהור מנעוריו. בשנת תר"י כאשר נסע סבו האדמו"ר רבי משה'לי מלעלוב לארץ ישראל ונפרד מרבי ישראל מרוז'ין, אמר הרוז'ינער על הילד דוד כי יש לו "עינים מאירות ובהירות". במשך השנים נסע מירושלים לקרלין והיה מחסידיו הגדולים של ה"בית אהרן". אביו האדמו"ר רבי אלעזר מנדל העיד עליו שמימיו לא הסיר מנגד עיניו את ה"שויתי". הגה"ק בעל "ישמח ישראל" מאלכסנדר כנהו בשם "ספר תורה". רבי חיים שמואל מחנטשין אמר עליו שבמשך הרבה שנים היה הוא "צדיק הדור". עם פטירת אביו בשנת תרמ"ג התעטר בכתר האדמו"רות, והיה המנהיג העיקרי של קהילת ה"חסידים" בירושלים.
[1] דף. 25.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים, חלקם מחוזקים בנייר דבק בצדו האחורי של הדף.