מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי דוד מורגנשטרן מקוצק, החותם "דוד בהרב זללה"ה מארגענשטערין". קוצק, תרכ"ג [1863].
נכתב אל אחד מחסידיו בשם ר' יצחק, שנשלח על ידו לפשר בעסקי ממונות משפחתיים, עניני עזבון והתחייבויות ממוניות לצרכי נישואין ולצרכי "פטורים" [מגיוס לצבא הפולני]. האדמו"ר מייעץ בפרוטרוט על כל העניינים, כשהוא מציין את מי יש לשלוח לדבר על כל עניין, ואיך לפתור את כל הבעיות שהתגלעו בין בני אותה משפחה: "...אשר רוצה ליתן לאחיו הקטן רק שני מאות ר"ט [=רייכסטלר] ולא שני מאות רו"כ [=רובל כסף], ימחול להגיד לו שהוא עיקש גדול לעמוד על זה, ובפרט שהוא בשביל אחיו הקטן...". בהמשך המכתב הוא כותב: "ואודות האלמנה. גם לפי דעתי שלא יכביד עליה לשלם לו... כי להיות עמה שותף בשענק [=בית מזיגה]... הלא כעת הוא בלתי אפשרי, ולמה לעשות לה ע"נ [=עגמת נפש] בחנם ולריב עמה, מוטב שיהיה בטוב ולפשר... יראה כמע"ת לפשר ביניהם כראוי...".
הגאון הקדוש רבי דוד מורגנשטרן - האדמו"ר השני מקוצק (תקס"ט-תרל"ג), בנו הבכור של רבי מנדלי "השרף" מקוצק וממלא מקומו באדמו"רות. תלמיד רבי בונים מפשיסחא. נודע בגאונותו ובקדושתו הרבה. לאחר פטירת אביו בשנת תרי"ט הלכו רוב החסידים אחרי ה"חידושי הרי"מ" מגור, אולם חלק נכבד מחריפי הקוצקאים נטו אחרי רֵעוֹ הטוב רבי דוד, שהיה דמות אופיינית לתורת אביו "השרף" מקוצק. אמרותיו היו חריפות וקצרות, יורדות לעומקה של נפש, ולתביעה עצמית למעלות השלימות, בהבנה והכרה עמוקה. במכתב שלפנינו מתגלית פקחותו הרבה להעמיד משפחה שבורה על מכונה, ולדאוג למימון כל צרכי היתומים.
[1] דף. 21 ס"מ. מצב בינוני. קמטים וקרעים, כתמים ובלאי רב. מודבק על דף מחברת פשוט, לשימור.