מכתב ארוך (55 שורות) בהלכות ברכות הנהנין, בכתב-ידו וחתימתו של רבי יעקב ישראל קניבסקי (ה"סטייפלר"). בני-ברק, [תשי"ח 1958].
המכתב נשלח אל רבי גבריאל קרויס ראב"ד מנצ'סטר. רוב המכתב נדפס בספרו של רבי גבריאל "מקור הברכה" על הלכות ברכות (מהדורת תשנ"ה, עמ' קמב-קמה), למעט חמשת השורות האחרונות שלא נדפסו.
בתחילת המכתב כותב הסטייפלר בענוותנותו האופיינית: "קשה לי מאוד להשיב על ד"ת [דברי תורה] בעניינא דלא עסיקנא, כי כת"ר [כבוד תורתו] מסתמא חושב שא"צ [שאיני צריך] רק לעיין ולהשיב, ובעוה"ר אינו כן, שאין בי לא בקיאות ולא חריפות, ואילו באתי להשיב כהוגן, עלי להפסיק על כמה ימים מכל שיעורי הקבועים".
הנושא הנדון במכתב הוא בעניינם של מי פירות קפואים ומוצקים, מה דינם לגבי ברכה אחרונה, האם יש לדונם כמאכל ששיעורו כזית, או כמשקה ששיעורו רביעית. למעשה מכריע הסטייפלר שדינם כמאכל, אך בסוף המכתב מסתייג כדרכו בענוותנותו וכותב: "אע"פ שהדעת נוטה... שדינו כאוכל, אינני מחליט דבר זה הלכה למעשה, כי לא הגעתי להוראה בעוה"ר [בעוונותי הרבים], וכש"כ [וכל שכן] שלא עיינתי בזה היטב כ"א [=כי אם] מקופיא [=בשטחיות]".
בסוף המכתב כותב הסטייפלר כמה שורות בעניין הפצת ספרי "קהלת יעקב" בחו"ל. ומוסיף דברי ברכה: "השי"ת ישלח ברכתו למעכ"ת שליט"א ולכל משפחתו, ורפואה שלמה לכל הנצרכים לרפואה בתוך שאר חולי עמו ישראל".
הגאון הקדוש רבי יעקב ישראל קניבסקי (תרנ"ט-תשמ"ה), מגדולי הדור האחרון. ידוע בכינויו "דער סטייפלער" [הסטייפלר] על שם מוצאו מהעיר הורונוסטייפול שבאוקראינה. מגדולי תלמידי ישיבות נובהרדוק באוקראינה ובפולין, ונודע כאחד מגדולי השקדנים והלמדנים בעולם הישיבות. לאחר נישואיו עם אחותו של מרן ה"חזון איש" כיהן כראש ישיבה בישיבת נובהרדוק בפינסק, ובשנת תרצ"ד עלה לארץ לכהן כראש ישיבת "בית יוסף - נובהרדוק" בבני ברק. במשך שנים התגורר בבני ברק בבית אחד יחד עם גיסו מרן החזון איש. לאחר סגירת הישיבה המשיך ללמוד בכולל האברכים של מרן החזון איש (כולל חזון איש) ובביתו, וחיבר את סדרת ספרי קהילות יעקב על רוב סוגיות ומסכתות הש"ס. נודע כאיש מופת בעל רוח הקודש, ורבים באו לקבל את ברכותיו ועצותיו.
אגרת דואר אויר (2 עמודים). 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כתמי דיו. רצועת נייר דבק בשוליים, עם פגיעה בכמה מילים. סימני קיפול.