ספר סדר תיקון שבת, תפלות וזמירות שבת, תפלות המועדים וימים נוראים, נוסח אשכנז, הלכות והנהגות לשבת על פי מוסר וקבלה, וליקוטים בעניינים שונים, מאת רבי משה מזאלשין. ווארשא, [תקפ"ז] 1827. מהדורה ראשונה.
לאחר ההקדמה נדפסה הסכמת רבי עקיבא איגר הכותב על המחבר: "ידידי, ידיד ה' הרב המופלג בתורה ובחסידות", ועל חיבורו זה כותב "היוצאים מלב צדיק צדקות אהב".
יש לציין שעל אף שהתפלות הן בנוסח אשכנז, נדפסו בספר ההוספות החסידיות הנאמרות לפני מנחה של ערב שבת, "הודו" ו"פתח אליהו".
בספר זה מובאים דברים רבים מגדולי החסידות ובהקדמתו מזהיר המחבר שלא להשמיט דברים מספרו: "שיש כאן בהחיבור הזה איזהו ענינים ממחברים שהיו מכת חסידים וכן ענינים ממחברים מכת מתנגדים. אמנם הס מלהזכיר כסילות ושטות כזה ולעשות לישראל עם קדוש י"ץ שתי אגודות". הוא כותב כי המחלוקת בין חסידים למתנגדים, שעושה פירוד למטה בין אחדות ישראל, עושה ח"ו פירוד למעלה כמובא בספרי המקובלים, ולכן קורא לעשות אגודה אחת לעשות רצון ה' בלבב שלם, "עד מתי נהיה שתי כיתות שתי אגודות, זה יישר וזה יעקם, זה יכשיר וזה יאסור... החסיד ילעוג על המתנגד ומתנגד על החסיד. ולפעמים ירום לבב של הפחות שבפחותים מן המתנגדים לדבר ערך על גדול תפארת ישראל מן החסידים, וכן פחות שבפחותים מן החסידים לדבר על גדול הדור שבמתנגדים".
הרב הקדוש רבי משה מזאלשין ב"ר גרשון (תקמ"ט-תקצ"א, אנצי' לחסידות, ג', עמ' רעג-רעו), מגדולי צדיקי פולין, אביהם של האדמ"ורים רבי יעקב אהרן מזאלושין ורבי יוסף גרשון מדווהארט. לפי מספר מקורות היה רבי משה מזאלושין מגדולי תלמידי "החוזה מלובלין", אולם דבר זה שנוי במחלוקת בין כותבי תולדות החסידות (ראה אנצי' לחסידות, ג', עמ' רעג-רעד). עם זאת, ידוע בבירור, כי "החוזה מלובלין" החשיבו והעריכו ביותר, ואף התבטא עליו "מגיל עשר קידש עצמו להשם".
חותמות ורישומים בדף המגן (הקרוע וחסר בחלקו).
[12], כא-קנב, [229] דף. חסרים 2 דפים [מזמירות שבת ביום ומברכת המזון. אין מספור לדפים החסרים]. 17.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי בינוני. מספר דפים במצב גרוע. 35 דפים של תפילת שחרית נכרכו שלא במקומם. קרעים בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעה בטקסט. באחד הדפים הקרועים הושלם הטקסט החסר בכתב-יד. כתמים. בלאי רב. נקבי עש. ללא כריכה. שדרת עור ישנה קרועה.
סטפנסקי חסידות, מס' 421.