ספרא דצניעותא, עם פירוש הגר"א. [ווילנא והוראדנא, תק"פ 1820]. עותק חסר שער של המהדורה הראשונה של ביאור הגר"א לספרא דצניעותא.
בכותרת דף ז חתימה בכתב-ידו של רבי: "זונדל מסלאנט". בדף הראשון הקדשה (קצוצה) בכתב-יד ישן: "נדבת הא' רחל, לעלו[י] נשמת [----] ר' יוסף זונדל סלנט ז"ל", וחותמות בית כנסת מפתח תקוה.
הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט (תקמ"ז-תרכ"ו), מגדולי תלמידיו של רבינו חיים מוולוז'ין תלמיד הגר"א, ורבו המובהק של רבי ישראל מסלנט, שהתקרב אליו בימי נעוריו בעיר סלנט, ועל פי הדרכתו החל להתמיד בלימוד המוסר ולהנחיל את דרך המוסר לרבים. בתנועת המוסר מתייחסים לרבי יוסף זונדל כ"אבי תנועת המוסר", שכן הוא רבו של רבם הגרי"ס, וכמי שהעביר לו את מסורת הגר"א. רבי זונדל למד בישיבת וולוז'ין, והיה מן התלמידים המקורבים לראש הישיבה רבינו חיים מוולוז'ין, שהכיר במעלותיו וקרבו להיות מן התלמידים הסמוכים אל שולחנו, להם מסר את כל דרכי רבו הגדול הגר"א מווילנא בנגלה ובנסתר. רבי זונדל נקרא בכינוי "פה שלישי לאליהו". הגר"ח היה לו לרבו המובהק ובכל מקום בכתביו הוא מוזכר בשם "אדמו"ר" ואילו להגר"א הוא קורא בכל כתביו "הרב הגדול". בכל כתביו הרבים, נמצאו העתקות ורשימות רבות מתורתם ודרכיהם. חלק מאוצר כתביו נדפס בספר "הצדיק רבי יוסף זונדל מסלאנט ורבותיו" (ירושלים תרפ"ז), הכולל את תולדותיו, כתביו וכתבי רבותיו רבי חיים מוולוז'ין והגר"א מווילנא, שהוא היה גדול מעתיקי השמועה מתורתם ודרכיהם.
ספר זה הנו אחד מספרי היסוד להבנת וידיעת שיטת הגר"א בקבלה. על קדושתה וסגולתה של מהדורה זו שנדפסה על-ידי יהודים יראי-שמים, מספר היה ה"חזון איש" מעשה שהיה, בדיבוק אחד שהביאוהו לאחד מן הצדיקים מהדור הקודם, ונאספו שם כל בני העיירה. אמר אותו צדיק: בואו ואראכם דבר פלא! נטל אותו צדיק שני ספרים שווים, אחד מהמהדורה הראשונה שנדפסה בדור שלפניהם, ואחד מהמהדורה השניה שנדפסה באותו דור [ווילנא, תרמ"ב]. עטפם בנייר ונתנם לבעל הדיבוק באופן שלא היתה אפשרות להכיר מה יש בתוך העטיפה. נטל בעל הדיבוק את הספר מהמהדורה השניה וחיבקו וגיפפו, ואילו מהספר השני נרתע באומרו איני יכול לנגוע בו. גילה אותו צדיק פשר הדבר: כי את הספר הקדוש שנדפס ע"י מדפיסים יראי שמים, לא יכול היה הדיבוק הטמא לקחתו מחמת קדושתו, ואילו הספר השני נדפס בבית דפוס שעבדו בו יהודים שנתפסו להשכלה (מעשה איש, חלק ה', עמ' קכב - בשם רבי שמריהו גריינימן בשם החזון-איש; ספר שמוש חכמים, עמ' רסו).
סיפור דומה סיפר רבי שמואל דוד הכהן מונק (אב"ד הקהילה החרדית בחיפה), בשם חכם ספרדי ממקובלי ירושלים, שבא לפניו דיבוק והניח עליו ספר ביאור הגר"א על ספרא דצניעותא [על-פי קבלה שהיתה בידו], ולא הועיל כי הספר היה מהדפוס השני. שוב הניח עליו ספר מהדפוס הראשון ונתרפא (זכור לדוד, חלק ב', עמ' קנט). עוד הביא שם בשם הגאון רבי אליעזר גורדון מטלז, שנתנו ביד דיבוק אחד את הספר הנ"ל מדפוס ראשון, נזדעזע ה"דיבוק" וזעק בחרדה: "דער ווילנער! דער ווילנער!" [הווילנאי! הווילנאי!]. אח"כ נתנו לו ספר מדפוס שני ולא נרעש כל כך (זכור לדוד, שם).
עותק חסר שער ו-2 דפים ראשונים: [3], נט, [3] דף (במקור: [6], נט, [3] דף). 20.5 ס"מ. נייר איכותי עבה ובהיר, שוליים רחבים. מצב טוב-בינוני. כתמים. פגעי עש בשוליים הפנימיים של מספר דפים. חותמות ספריה. כריכת עור חדשה.
סדר ההקדמות מתאים לעותק הוואריאנט המוזכר במפעל הביבליוגרפיה, רשומה 177999, מן הטפסים שבהם קדמה הקדמת רבי חיים מוולוז'ין להקדמת רבי יעקב משה מסלונים נכד הגר"א.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 696; סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 334.