כרזת פרסום של קולנוע "בית העם" בתל-אביב – הקרנת סרט המתעד קרב בין המתאגרף האמריקאי היהודי מקס בר למתאגרף הגרמני מקס שמלינג. ללא ציון מדפיס או שנה, [תל-אביב, 1934].
ביוני 1933, ב"יאנקי סטדיום" שבניו-יורק, לעיני כ-60,000 צופים שמלאו עד אפס מקום את האצטדיון, הביס המתאגרף האמריקאי מקס בר את המתאגרף הגרמני מקס שמלינג. בר, שסבו היה יהודי, הגיע לקרב לבוש במכנסיים שעליהם רקום מגן-דוד, לאות הזדהות עם היהודים הנרדפים בידי המשטר הנאצי שהתבסס בגרמניה באותה שנה. רבים ראו בו נציג של העם היהודי, וניצחונו בנוק-אאוט טכני בסיבוב העשירי נתפש כמעין ניצחון סמלי על גרמניה הנאצית.
בדומה לכך, זוהה שמלינג עם גרמניה הנאצית. בשל הצלחתו, ובפרט בשל היותו הגרמני הראשון שזכה בתואר אלוף העולם באגרוף במשקל כבד, זכה לפופולריות רבה במדינתו ולתמיכה מצד היטלר. השתתפותו בקרבות אגרוף מחוץ לגבולות גרמניה הייתה כלי בידי התועמלנים הגרמנים. לפני הקרב מול בר אף זומן לפגישה עם היטלר ובה נתבקש להכחיש את רדיפת יהודי גרמניה בראיונות לתקשורת האמריקאית.
כשלוש שנים לאחר ההפסד לבר השיב לעצמו שמלינג את תהילתו כשהביס את המתאגרף האפרו-אמריקאי ג'ו לואיס, בקרב שנחשב עד היום לאחד מקרבות האגרוף הגדולים בהיסטוריה. בעקבות ניצחונו של שמלינג, שהוצג בידי הנאצים כהוכחה לעליונות הגזע הארי, כינה אותו היטלר "המתאגרף הגרמני הגדול מכולם".
על אף שהוצג בידי התעמולה הנאצית כדוגמה ומופת לאדם הגרמני, גילה שמלינג עצמו הסתייגויות ממדיניות גרמניה הנאצית. הוא היה אמנם פטריוט גרמני, אך מעולם לא הצטרף למפלגה הנאצית ושלל את תורת עליונות הגזע הארי. גם תחת לחצה של המפלגה, סירב להיפטר ממנהלו היהודי ג'ו ג'ייקובס וסירב להתגרש מאשתו הצ'כית.
בשנת 1938 נערך קרב חוזר בין שמלינג לג'ו לואיס. קרב זה, שכונה "קרב המאה", זכה לתהודה ציבורית ופוליטית חסרת תקדים. לואיס ניצח בנוק-אאוט בסיבוב הראשון, לאחר שתי דקות וארבע שניות. על הפסדו זה אמר לימים שמלינג: "במבט לאחור אני כמעט שמח שהפסדתי אז בקרב. תארו לעצמכם מה היה קורה אם הייתי חוזר כמנצח לגרמניה. לא היה לי שום קשר למשטר הנאצי, אבל היו נותנים לי מדליה והופכים אותי למודל ארי. בסוף עוד הייתי נחשב כפושע מלחמה".
חודשים ספורים לאחר הקרב, עם פרוץ מאורעות ליל הבדולח, גילה שמלינג אומץ לב יוצא דופן כאשר הסתיר שני נערים יהודים בחדרו במלון בברלין והציל את חייהם. על הצלתם הוענק לו "אות ראול ולנברג".
בשנת 1934, כשנה וחצי לאחר קרב האגרוף בין מקס שמלינג למקס בר, הוקרן בקולנוע "בית העם" בתל-אביב סרט המתעד את הקרב. בכרזה שלפנינו, המפרסמת את הקרנת הסרט, משתקף הניסיון הפוליטי להציג את הקרב כמאבק בין גרמניה הנאצית ליהודים. על גבי הכרזה נדפס הכיתוב "בפעם הראשונה בתל-אביב... תחרות הבוקס הסנסציונית בין אמן הבוקס הגבור היהודי, לבין המאגרף הגרמני, גבורו של היטלר... הידים ידי יעקב על פני עשו של זמננו", ובמרכזה איור של זוג כפפות אגרוף, על האחת מגן-דוד ועל השניה צלב קרס.
95X63 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול ופגמים קלים. קרעים וקרעים חסרים בשוליים (קלים). חותמת דיו במרכזה. רצועה של נייר דבק לאורך השוליים העליונים בגב הכרזה. כפי הנראה, פורסמה הכרזה במקור עם חלק נוסף שנדפס בנפרד, והוקדש לפרסום הקרנה נוספת בקולנוע "בית העם".