לשדות רחוקים, לעמל. סדר ליל פסח, החוגים רעננה. [חומת מעוז/מעוז חיים], ניסן תרצ"ח (1938).
הגדה לא-מסורתית של קיבוץ מעוז חיים (לפני כן: חומת מעוז) בעמק בית שאן, שהוקם בידי חברי פלוגת החוגים רעננה. ההגדה מלווה איורים נאים ומשוכפלת בסטנסיל.
הציר המרכזי שסביבו סובבים הטקסטים והאיורים כאחד הוא אתוס העבודה והמעבר מ"עם תגרן" בן הגטו ליהודי החדש, העמל והלוחם. ראויים לציון הבניינים המופיעים באיורים, אשר בניגוד למבנים המופיעים בהגדות בלתי-מסורתיות אחרות, ולהוציא איור אחד העוסק במפעל "חומה ומגדל", מוצגים רובם ככולם ברוח הסגנון הבינלאומי. הטקסט כולו בלתי מסורתי, אולם קטעים מעטים ממנו בנויים ברוח ההגדה המסורתית.
ההגדה מחולקת לשלושה חלקים. בחלקה הראשון, "עובדי אדמה היו אבותינו בכנען", מובאים ציטוטים מן התנ"ך העוסקים בחקלאות ובתנובת הארץ, ולצדם איור של שבר חרס שנמצא בחפירות גזר ומונה את עונות השנה החקלאיות. בחלק השני, "וינתשו מעל אדמתם", טקסטים העוסקים בגלות ובניוון העם שהביאה. בדף ח ציטוט מאת ברדיצ'בסקי: "רחוב היהודים הוא סמל מפלתנו [...] אל תבקשו בו עץ פורח, שכבת דשא, זמירת צפרים [...] סודות לנו וצירופים – אולם מול הטבע סוגרים אנו את עינינו". החלק השלישי, "ושבו בנים לגבולם", עוסק בשיבה לארץ ובבניינה. הטקסטים מעלים על נס את העבודה, על כל קשייה ותביעותיה, ואת המעבר מן הגלות לגאולת הארץ: בדף י"ב, לצד עובד אדמה, נאמר: "לנו מעולם לא לחשה הקמה [...] מבית אבינו לא הבאנו את הנשק אשר בו בונים עם וכובשים ארץ. מיואשים בבואנו – הפכנו בכֹח ה'אף-על-פי-כן' ליוצרים". בדף י"ד, לצד מבנה בסגנון הבינלאומי ועץ אקליפטוס, נראה עובד אדמה תשוש, והטקסט מכריז: "לא במספר שנים יהפכו בני עם תגרן לפני אדם עובדים, כי אם במשך דורות. כי העבודה תובעת את כל לשד האדם, יונקת את כל לשד הכוחות, ומשיבה אך מעט". בדף י"ז נראית מפת ארץ ישראל פרושה תחת גלגלי טרקטור המעבד אותה, והטקסט עוסק ב"חזון קבוץ עובדי האדמה [...] אשר יתנחל על פני שטח מולדת".
[1] עטיפה קדמית, י"ז דף. 26.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קלים בשולי כמה דפים. העטיפה הקדמית מנותקת למחצה ומחוזקת בשוליה בעזרת סרטי נייר עבה שהודבקו בצדה האחורי. להגדה עטיפת נייר נוספת (חלקה). חלקה האחורי של עטיפה זו מנותק.
אינה מופיעה ב-OCLC.