חמישה דרכונים ותעודות שניתנו לפליטים יהודים באירופה בסוף מלחמת העולם השנייה ואחריה; כמה מהם מתעדים נסיעות לישראל. רומניה, איטליה, צרפת וגרמניה, 1945-1949.
1. תעודה של הצלב האדום הרומני (Comité International de la Croix-Rouge Délégation en Roumanie) על שם קרל היינץ לייפציגר (Karl Heinz Leipziger), מודפסת בצרפתית, ברומנית וברוסית. התעודה הונפקה בבוקרשט ב-14 במרץ 1945 ומעידה כי בעליה הוא פליט יהודי מגרמניה המחפש מקלט ברומניה ונמצא תחת חסות הצלב האדום. עם תמונת פספורט וחותמות של הצלב האדום.
2. תעודת נסיעה מטעם נציגות מדינת ישראל בבוקרשט ("הנציגות המיוחדת בבוקרסט"), על שם קרל היינץ לייפציגר. הונפקה בדצמבר 1948 ומאפשרת נסיעה חד-פעמית לישראל. חתומה בידי "הנציג המיוחד של ממשלת ישראל לבוקרסט".
3. דרכון של הצלב האדום (מודפס בשבע שפות), על שם Hersch Tyk. הונפק ברומא בפברואר 1948 ומעיד כי בעליו מבקש לעלות לארץ ישראל. עם תמונת פספורט, טביעת אצבע, וחותמות-דיו רשמיות של הצלב האדום ו"ארגון הפליטים הבינלאומי" (International Refugee Organization).
4. תעודת זהות ותעודת מסע צרפתית (France Titre d'Identité et de Voyage) על שם טאובה בורנשטיין (Tauba Borensztajn). בתעודה אישורים, בולים וויזות המתעדות את נסיעותיה לאנגליה ולישראל (ויזת הנסיעה לישראל מתוארכת למאי 1949).
5. Temporary Travel Document in lieu of passport for stateless persons and persons of undetermined nationality [מסמך נסיעה זמני, במקום פספורט, לאנשים מחוסרי אזרחות ולאנשים שאזרחותם אינה מוגדרת], תעודה מטעם ה-Military Government for Germany (הממשל הצבאי בגרמניה לאחר כיבושה בידי בעלות הברית בתום מלחמת העולם השניה); הונפקה בעיר באד זלצופלן (Bad Salzuflen) ב-14 באפריל 1949. בתעודה מופיעים תמונת פספורט, ויזה בריטית לישראל וחותמת כניסה לישראל.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני.
מקור: אוסף משפחת רימון.