למעלה מ-400 פריטים המתעדים את קורותיה של משפחה יהודית שנמלטה מהעיר וינה לשנגחאי בתקופת מלחמת העולם השנייה. וינה, שנגחאי ומקומות נוספים, שנות ה-30 ושנות ה-40 (מקצתם משנים מוקדמות או מאוחרות יותר). גרמנית, אנגלית, ושפות נוספות.
אוסף מעניין ורחב-היקף של תעודות ומסמכים רשמיים, מכתבים, תצלומים ופריטים נוספים המגוללים את קורות חייהם של בני הזוג מקס ודורותה קונשטיין ובתם אדית, ובפרט את חייהם תחת המשטר הנאצי בווינה, את בריחתם מאירופה בשנת 1940 ואת חייהם בעיר שנגחאי בשנות ה-40.
מקס קונשטיין (Maximilian Konstein) נולד בשנת 1893 בטשביץ' (צ'כיה). במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא האוסטרו-הונגרי, ובראשית שנות ה-20 עבר לווינה ונישא לדורותה (Dorotha; ילידת קרקוב, 1899). בתם, אדית (Edith) נולדה בווינה בשנת 1932.
בשנת 1938, עם סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית, החלה משפחת קונשטיין להרגיש את רדיפת היהודים על בשרה – מקס פוטר מעבודתו בחברת הביטוח Kosmos, בני הזוג נאלצו לעזוב את דירתם וכל רכושם נמכר בפרוטות. בעקבות זאת, החליטו מקס ודורותה לעזוב את וינה. לאחר תקופה ממושכת של נסיונות להשיג אשרות נסיעה, שבמהלכה עמדו בקשרים עם הקונסוליה של צ'ילה, הצליחו בשנת 1940 למצוא מקלט בשנגחאי שבאותה עת הייתה העיר היחידה בעולם שאפשר היה להיכנס אליה ללא דרכון או אשרה (כל שנדרש היה אשרת יציאה מאירופה). בשנגחאי חיו כפליטים מחוסרי נתינות. אדית למדה בבית הספר היהודי בעיר והייתה חברה בתנועת הצופים המקומית.
מקס קונשטיין נפטר בשנת 1945. בשנים שלאחר מכן עבדו דורותה ואדית בשירות הצבא האמריקאי. בשנת 1949 קיבלו דרכונים אוסטריים חדשים והשיגו אשרת נסיעה דרך קנדה לארה"ב, שם השתקעו.
האוסף שלפנינו כולל מסמכים רבים המתעדים את רדיפת בני המשפחה באירופה ואת חייהם בעיר שנגחאי. בהם:
• שלושה אישורים, מודפסים, ממולאים בכתב-יד וחתומים בחותמות דיו של משטרת וינה, המעידים שאדית ודורותה הוסיפו את השם האמצעי "שרה" לשמותיהן, ואילו מקס הוסיף את השם "ישראל" (בהתאם לחוק שינוי השמות של גרמניה הנאצית).
• הערכת מחיר רשמית (Verkaufsschätzung) של רכוש המשפחה לקראת עזיבת ביתם בווינה מיום 20 במאי 1939 – פירוט של רהיטי המשפחה והערכתם בפרוטות.
• הודעה מטעם מנהל הנכסים בווינה (Hausverwaltung), המבשרת למשפחת קונשטיין שעליה לעזוב את ביתה לאלתר ולעבור לכתובת חדשה. 22.7.1939.
• שלושה מכתבים שנשלחו אל מקס קונשטיין ממקום עבודתו, חברת הביטוח Kosmos, המתעדים את הרעת מצבו לאחר סיפוח אוסטריה: מכתב מחודש פברואר 1937 (כשנה לפני הסיפוח), המברך את קונשטיין במלאת 25 שנים להצטרפותו לחברה; מכתב קצר מחודש אפריל 1938, המודיע שקשרי העבודה עם החברה ייאלצו להסתיים בסוף השנה; ומכתב פיטורים מחודש יולי 1938.
• דרכון גרמני עבור יהודים על שם מקס קונשטיין. בעמוד הראשון מופיעה החותמת האדומה "J" (יהודי) ולצד שמו נוסף השם האמצעי "ישראל". כולל ויזת כניסה לצ'ילה (מחודש נובמבר 1939), ואישור יציאה חד פעמי מנמל טריאסטה (איטליה).
• מכתב מחודש אוקטובר 1939, מאת הקונסול של צ'ילה בברלין, Artemio Zanartu, המודיע על הכוונה להנפיק ויזות לבני המשפחה, ומפרט את המסמכים שעל המשפחה להמציא.
• ויזת כניסה לצ'ילה על שם דורותה קונשטיין, חתומה בחתימת ידו של הקונסול הצ'יליאני בברלין. ניתנה ביום 25.11.1939.
• כרטיס עליה לאנייה Conte Rosso המפליגה לשנגחאי, עבור אדית קונשטיין.
• מכתב מטעם ארגון הסיוע Kitchen- Fund Kuratorium, למנהל המשרד לענייני פליטים מחוסרי אזרחות בשנגחאי (Director General of the Office for the Shanghai Stateless Refugees Affairs), י1945. מעיד כי הבית בו התגוררו דורותה ואדית נהרס בהפצצה.
• תעודות שונות שהונפקו בשנגחאי על-שם אדית קונשטיין, בהן תעודה מטעם הצבא האמריקאי (Army Advisory Group) שהונפקה בשנת 1948 (אז הייתה אדית בת 16 בלבד), המעידה על עבודתה בשירות הצבא.
• תעודות מטעם בית הספר היהודי בשנגחאי (Shanghai Jewish School) ומחברות בית-ספר ששימשו את אדית במהלך לימודיה בבית הספר.
• תעודות מטעם סניף שנגחאי של תנועת הצופים (The Boy Scouts Association, Shanghai branch).
• מספר גיליונות עיתונים, ובהם ה-Shanghai Jewish Chronicle וה-North-China Daily News.
• ופריטים רבים נוספים, חלקם פריטים אישיים ומזכרות שנאספו לאורך השנים (אלבום תצלומים משנות ה-30; ארנק מעוטר ובו אוסף קטן של שטרות מסין; מניפת נייר עם סמל ארגון הסיוע Rotary International ומפת הסניפים במזרח הרחוק; דגל ישראל רקום; ועוד).
סה"כ כ-460 פריטים (מתוכם כ-290 תצלומים; חלקם באלבום). גודל ומצב משתנים.