Report of Sir Moses Montefiore Bart to the London Committee of Deputies of The British Jews on the Subject of his Mission to Rome – דו"ח מאת משה מונטיפיורי, לועד שליחי הקהילות, בנושא שליחותו לרומא בניסיון להביא לשחרורו של אדגרדו מורטארה. כתוב בכתב-יד (בידי מזכיר?) ומשוכפל. לונדון, ה-13 ביולי 1859. אנגלית.
אדגרדו מורטארה (1851-1940) היה בנו של סוחר יהודי מבולוניה (אז במדינת האפיפיור של איטליה). בגיל שנתיים לקה במחלה קשה והוטבל בסתר לנצרות בידי משרתת נוצריה של המשפחה שביקשה לרפאו מהמחלה. כמה שנים מאוחר יותר העידה המשרתת על דבר הטבילה לרשויות. כיוון שבאותה עת החוק אסר על מי שאינו קתולי לגדל ולחנך ילדים קתולים, מורטארה נלקח ממשפחתו. כל ניסיונות המשפחה להחזיר את בנם לידיהם נכשלו. מורטארה חונך כקתולי ובבגרותו הצטרף למסדר האוגוסטיני. מאוחר יותר אף פעל כמיסיונר בגרמניה ובניו-יורק.
פרשת מורטארה עוררה סערה בקרב קהילות יהודיות וחוגים ליברליים באירופה ובארצות הברית. מספר ממשלות אירופיות וממשלת ארה"ב הביעו את מחאתן וביקשו להשיב את מורטארה למשפחתו. פרשה זו נחשבת לאירוע מכונן בהיסטוריה האירופאית ולאחד הגורמים להקמתו של הארגון "כל ישראל חברים".
הדו"ח שלפנינו מתאר את נסיעתו של משה מונטיפיורי לרומא, בשנת 1859, במטרה להגיש לאפיפיור פיוס התשיעי תזכיר הקורא לשחרורו של אדגרדו מורטארה. בדו"ח נזכרים, בין היתר, ניסיונותיו של מונטיפיורי לקבוע פגישה עם האפיפיור, מגעיו עם הדיפלומט הבריטי Odo Russell ופגישתו עם הקרדינל אנטונלי (Antonelli) לו מסר בסופו של דבר את התזכיר. כן מציין מונטיפיורי בדו"ח כי לנסיעה זו התלוו אליו אשתו יהודית ושני ידידיו, גרשון (גרשום) קורשידט מניו-אורלינס וד"ר תומאס הודג'קין מלונדון. הדו"ח נמסר על ידי מונטיפיורי ל"ועד שליחי הקהילות", הגוף המייצג של יהודי בריטניה (באותה עת היה מונטיפיורי נשיאו).
7, [1] דף, 32.5 ס"מ (כרוכים בשרוך בפינתם השמאלית העליונה). מצב טוב. סימני קיפול. כתמים וקרעים בשוליים, רובם קלים.