מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של דוד בן-גוריון, נשלח אל צבי מיימון בסוכנות היהודית בירושלים. לונדון, יוני 1945.
מכתב מאת דוד בן-גוריון לצבי מיימון, קצרן בסוכנות היהודית ששימש שנים אחדות כמזכירו האישי של בן-גוריון. בחלקו הראשון של המכתב רשימה ארוכה של עשרות ספרים ששלח בן-גוריון לארץ ישראל, וחלקו השני עוסק בצורך לפעול למען עלייה לארץ: "אני רואה שבירושלים לא העריכו את דחיפות הועידה הציונית. אנחנו לא יכולים להמשיך על יסוד הסה"ל [הספר הלבן], ולא נחכה עד שחרטומי מהשמו"ש [משרד המושבות] יכלו את מספר הרשיונות. אולם הודעה זו למה"מ [ממשלת הוד מעלתו] צריכה לבוא מתוך כינוס מוסמך (לא מבחינה פורמלית אלא מבחינה מדינית) וכינוס מוסמך יהיה כינוס שהתנועה כמו שהיא עכשיו תשתתף בו – ביחוד שרידי יהדות אירופה [...] נדמה לי שבירושלים לא רואים את היער מתוך העצים...". המכתב חתום: "ד.ב.ג"
בשנת 1942 היה דוד בן-גוריון, אז יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית, מיוזמיה ומארגניה של "ועידת בילטמור", ועידת הארגונים הציוניים בה התקבלה תוכנית שעיקרה תביעה לפתיחת שערי ארץ ישראל לעלייה ולהקמת מדינה יהודית. לאחר המלחמה, כאשר התברר כי השלטון הבריטי אינו נסוג מהמדיניות שהנהיג קודם לכן וממשיך להתנגד להתיישבות היהודית בארץ ישראל, הוביל בן-גוריון קו מאבק חריף בשלטון הבריטי. ביוני 1945 (זמן קצר לאחר שכתב את המכתב שלפנינו) נסע לארצות הברית במטרה לגייס כסף לרכישת נשק ומכונות לתעשייה צבאית. בקונגרס הציוני שהתקיים בסוף שנת 1946 קיבל לידיו בן-גוריון את תיק הביטחון בסוכנות היהודית. במשך כחודשיים למד על טקטיקות לחימה ועל מבנה ה"הגנה" וצרכיה, וזאת כדי להפוך את ה"הגנה" לצבא שיהיה ערוך לקראת מלחמה אפשרית עם מדינות ערב.
[1] דף (אגרת אוויר), 25X20 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים קלים. פגמים מזעריים.