מסמך רשמי מודפס, "טופס בקשה ע"ד [על דבר] רשיון עליה בשביל קרוב מחוץ לארץ", עם מילוי בכתב-יד קדשו וחתימתו של המבקש - האדמו"ר המקובל רבי יהודה ליב אשלג (בעל ספר הסולם, על הזוהר הקדוש). בני ברק, אלול תרצ"ד [1934].
במסמך שלפנינו מבקש מוהרי"ל אשלג רשיון עליה ואיחוד משפחות עם גיסו הרב שמואל אלחנן בליזינסקי מוורשא, אשתו ושלשת ילדיהם. בטופס הבקשה גם מופיע מידע על הרב אשלג, הכותב כי הגיע לארץ בט"ז תשרי תרפ"א [יו"ט שני של סוכות], כי הוא מתפרנס מ"רבנות", כי רכושו הוא "בית בבני ברק", וכי הכנסתו החדשית היא שלושים לא"י. במסמך שלפנינו הוא מתחייב לדאוג לפרנסת קרובי משפחתו, "מבלי שיהיו זקוקים לעזרה של איזה מוסד שהוא".
הגאון הקדוש רבי יהודה ליב אשלג (תרמ"ה-תשט"ו), גאון ולמדן, קדוש וטהור, מקובל אלוקי והוגה דעות. כיהן ברבנות בעיר וורשה, ולמד שם מפי זקנים את תורת הקבלה. עלה לירושלים בשנת תרפ"א, בה הקים את ישיבת "עיטור רבנים" ללימודי הנגלה, מלבד שיעוריו הרבים בקבלה, שהיה מוסר לפני אברכים נבחרים. לימים התלכדו סביבו קבוצה גדולה של תלמידים וחסידים וכיהן באדמו"רות. חיבר והוציא לאור ספרים רבים בקבלה, כשגולת הכותרת סדרת חיבוריו הגדולים: "תלמוד עשר הספירות" ופירוש ה"סולם" על ספר הזוהר, שנדפס עד היום בעשרות מהדורות שנפוצו ברחבי העולם כולו. תורתו בחכמת הקבלה סללה דרך חדשה ומקורית בהבנת כתבי האר"י ודברי הזוהר.
בשנים תרצ"ד-ת"ש התגורר הרב אשלג במושבה החדשה בבני ברק, בביתו אשר רכש בשכונת גבעת רוקח (כיום רחוב בן פתחיה), והקים בה את בית מדרשו. באותה תקופה התיידד בעל ה"סולם" עם שכנו מרן ה"חזון איש", שעלה לא"י בשנת תרצ"ג והתגורר אף הוא בשכונת גבעת רוקח בבני ברק. מעניין לציין שבספר תולדותיו של בעל הסולם ("הסולם", מאת הרב אברהם מרדכי גוטליב, ירושלים, תשנ"ז) נכתב כי בעל הסולם עבר לגור בבני ברק רק בשנת תרצ"ו עד שנת ת"ש, ואילו במסמך שלפנינו מתגלה כי כבר משנת תרצ"ד הוא עבר לגור בבני ברק. פרט נוסף שמתגלה במסמך שלפנינו הוא תאריך עלייתו לארץ ישראל בט"ז תשרי תרפ"א (1920), ולא כפי שנכתב בספר הנ"ל (עמ' נט), שהוא הגיע לארץ ישראל בט"ז תשרי תרפ"ב (1921).
[1] דף, נייר מסמכים רשמי (של מרכז אגודת ישראל). 34 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וקרעים. קרע חסר בראש הדף. סימני קיפול ונקבי תיוק. כפי הנראה רוב הכיתוב למילוי הטופס נכתב אף הוא בכתב-יד קדשו של מוהרי"ל אשלג.