מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר משאץ רבי שלום מוסקוביץ, שנשלח אל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. העריגייט (Harrogate, עיירת מעיינות-מרפא בצפון-אנגליה), [שנות התש"י בקירוב].
מכתב מעניין בתוכנו אודות הצלחת האדמו"ר מסאטמר במפעלי החינוך שלו ובמלחמתו ב"שונאינו".
בפתיחת המכתב תארים בשפה מליצית נאה: "כבוד ההגה"צ המפורסם בכל קצוי תבל ואפסי ארץ... כקש"ת ה"ר יואל צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה שליט"א". [פסוק הברכה "צדיק כתמר" בא לרמז גם את שם משפחתו "טייטלבוים", שתרגומו הוא עץ-תמר].
בתחילת המכתב הוא מודה על מכתבו ועל ברכותיו, ומבקש ומייחל כי "משמים יסכימו על ברכותיו לחן ולחסד ולרחמים". בסיום המכתב חותם האדמו"ר בשמו ובשם אמו (כדרך חסיד המגיש פתקת "קוויטל" לרבו): "בכל חותמי ברכות, שלום בן פיגא מאסקאוויטש משאץ".
בגופו של המכתב מתעניין רבי שלום אודות שיחתו של רבי יואל עם "הרב הכולל" [של אנגליה] בענין ציבורי כלשהו, וממשיך: "וד' ירחם על ישראל וארץ ישראל, ידרוש אותה תמיד אפילו בחרבנה בעו"ה, ונזכה בקרוב לגואל האמיתי ברחמים". האדמו"ר משאץ מברך את האדמו"ר מסאטמר בבריאות ובהצלחה במפעלי החינוך שלו: "יתברך כק"ה [כבוד קדושתו הרמה] משמים באיוש"ט ובה"ג [באריכות ימים ושנים טובות ובריאות הגוף] שיוכל לגַדֵל את כל הילדים כאילו יְלָדָם, וישגשגו ויעשו פרי למעלה ולמטה, ומלאה הארץ דֵעה, ויראו שונאינו ויבושו". [בדבריו "לגדל את כל הילדים כאילו ילדם" – בא האדמו"ר משאץ לנחם את האדמו"ר מסאטמר, על כך שלא נותר ממנו כל צאצא (לאחר שכולם נהרגו בשואה), ורומז למאמר חז"ל "כל המלמד את בן חבירו תורה, מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו"].
האדמו"ר הקדוש רבי שלום מושקוביץ משאץ (תרל"ח-תשי"ח), מגזע האדמו"רים הקדושים רבי מיכל מזלוטשוב ורבי מאיר מפרימישלן. מגדולי האדמו"רים בדור שעבר. בקי מופלא בכל חלקי התורה וגדול בהוראה. בצעירותו נסמך ע"י המהרש"ם מברזאן ואף ישב בביתו תשעה חודשים לשימושה של תורה. עובד השם במסירות נפש, קדוש ומקובל, נודע כפועל ישועות בתפילותיו הנוראות, כבן המתחנן אל אביו. תלמיד האדמו"ר משינווא ואדמו"רי בעלזא. כיהן ברבנות שאץ משנת תרס"ג והיה מורו ורבו של רבי מאיר שפירא מלובלין מחולל "הדף היומי". משנת תרפ"ז אדמו"ר בלונדון. חיבר ספרים רבים על הש"ס ועל התורה, בחסידות ועוד. גדולתו וקדושתו נודעו ברחבי תבל והיה נערץ ע"י גדולי האדמו"רים בדורותיו. שקדנותו היתה נדירה, היה עוסק בתורה שעות רבות והיה מפסיק רק לאכילה או לדבר מצוה. יחד עם זאת, ביתו בלונדון היה פתוח לרווחה, ואנשים מכל החוגים והשכבות באו להתברך מפיו לשאול בעצתו ולקבל את פסקיו. רבי שלום משאץ נלחם בתנועה הציונית, ואף הוציא קונטרס פולמוסי תקיף בשם "מכתב גלוי – לממשלת מדינת ישראל יר"ה" (לונדון, תש"י), אותו שלח לכל שרי ממשלת ישראל (ראה קטלוג "קדם", מכירה 65, פריט 335).
בצוואתו הבטיח שיעורר רחמים בשמים על כל מי שיעלה לציונו, ידליק שני נרות לעילוי נשמתו ויקבל על עצמו להתחזק במצווה או בלימוד תורה (על פי בקשתו נדפסה הבטחתו זו באוהל הציון בשלוש שפות: עברית, יידיש ואנגלית).
[1] דף, נייר מכתבים רשמי (כ-20 שורות בכתב-ידו וחתימתו). 20 ס"מ. מצב טוב-מאד. סימני קיפול.